קיוֹגַה (Kyoga) הוא שמה של מערכת אגמים גדולה ורדודה במרכז אוגנדה. שטחה הכולל כ-4,400 קמ"ר בממוצע (השטח משתנה מאד במשך השנה ומשנה לשנה), והיא נמצאת ברום ממוצע של 914 מטר מעל לפני הים. לרוב מתייחסים למערכת כולה בכינוי אגם קיוגה.
אגם קיוגה הוא חלק ממערכת האגמים הגדולים של מזרח אפריקה, אך אינו נחשב בעצמו לאחד האגמים הגדולים.
מקור המים העיקרי של האגם הוא הנילוס הלבן, שזורם מאגם ויקטוריה לאגם קיוגה, וממנו אל אגם אלברט. קטע זה של הנילוס הלבן מכונה "נילוס ויקטוריה". הזרימה מווסתת על ידי תחנת הכוח ההידרו-אלקטרית נָלוּבָּאָלֶה (ידועה גם בשמה הקודם, סכר מפלי אואן) שבמוצא הנהר מאגם ויקטוריה. מקור מים נוסף לאגם קיוגה הוא אזור הר אגלון שבגבול אוגנדה-קניה.
את האגם סובבת מערכת מסועפת של ביצות, המוזנות ממספר רב של נחלים ונהרות.
העומק המרבי של אגם קיוגה הוא 5.7 מטרים, וברוב שטחו העומק אינו עולה על 4 מטרים. חלקי האגם שעומקים פחות מ-3 מטרים מכוסים לחלוטין בשושנות מים, ואילו גדותיו הביצתיות משופעות בצמחי גומא פפירוס ויקינתון מים - מין פולש, שנצפה לראשונה באגם ב-1988 והתפשטותו המהירה גורמת לנזקים סביבתיים. צמחי הגומא יוצרים גם איים צפים, שנעים בין מספר איונים קבועים באגם.
באגם קיוגה נצפו לפחות 46 מיני דגים שונים, והוא שורץ תנינים.
כחצי מיליון איש חיים לחופי אגם קיוגה ובמשטחי גומא צפים על פניו. כמות הדגה השנתית באגם נעה בין 50,000 ל-160,000 טון, ומתוכה הכמות המשמעותית ביותר היא של נסיכת הנילוס - זן שהוכנס לאזור בשנות החמישים של המאה ה-19.
כמויות גשם חריגות שירדו ב-1997-1998, כתוצאת מתופעת אל ניניו, גרמו לניתוקם מהקרקע של צמחי גומא ויקינתון מים, ואלו זרמו באגם וחסמו את מוצאו. כתוצאה מכך עלה מפלס המים אף יותר, שטח בן כ-580 קמ"ר הוצף, תושבים פונו מבתיהם ונגרמו נזקים כלכליים כבדים בטווח הקצר. עם זאת, כתוצאה מהשינוי במערכת האקולוגית עלתה כמות הדגה. עד שנת 2004 נפתחה החסימה בניקוז האגם באופן חלקי ופני המים ירדו בכחצי מטר.