תיאטרון וכטנגוב (ברוסית: Государственный академический театр им. Е. Вахтангова, תיאטרון הממשלתי האקדמי על שם וכטנגוב) הוא תיאטרון השוכן בבניין ברחוב ארבט במוסקבה. התיאטרון נוסד בידי יבגני וכטנגוב ב-1921 והמשיך את המסורת של מייסדו.
בשנת 1913 מספר סטודנטים החליטו להקים סטודיו למשחק לפי שיטת סטניסלבסקי. תחילה הם לא הצליחו למצוא מורה למשחק אך בסופו של דבר אחד יבגני וכטנגוב שהיה מתלמידיו של קונסטנטין סטניסלבסקי הסכים להוביל את הלימודים. המחזה הראשון נכשל באופן טוטאלי ורצו לאסור על וכטנגוב להמשיך בחזרות. וכטנגוב המשיך בחזרות עם תלמידיו וסטודיו קיבל שם "סטודיו למשחק של וכטנגוב". ב-13 בספטמבר 1920 הסטודיו קיבל חסות של התיאטרון האמנותי תחת השם "סטודיו מס' 3". המחזה הראשון היה "נס של אנטוני הקדוש" מאת מוריס מטרלינק והוא הוצג ב-13 בנובמבר 1921. שחקני התיאטרון חיפשו מחזה נוסף ובסופו של דבר הוחלט לעלות את "נסיכת טורנדוט" מאת קארלו גוצי. כל החזרות התקיימו לפי הנחיית וכטנגוב אך הוא עצמו כבר לא היה יכול להגיע להצגת בכורה. כמה ימים לאחר מכך וכטנגוב נפטר ממחלה.
השחקנים בחרו את וועד המנהל ויורי זבדסקי התמנה לבמאי ראשי של התיאטרון החדש. לאחר שבשנת 1926 הוא עזב את התיאטרון, במשך שנים לא היה במאי ראשי. בשנות ה-30 ראשי הממשל כולל ראשי נ.ק.וו.ד ויוסף סטלין היו בין מעריצי התיאטרון. בשנות ה-30 על במת התיאטרון הועלו הצגות בהם השתתף בוריס שצ'וקין בתפקיד של ולדימיר לנין. משחקו היה נחשב לתפקיד הקלאסי של לנין בתיאטרון הסובייטי.
בשנת 1939 למנהל האמנותי של התיאטרון מונה ראובן סימונוב שהיה בין תלמידיו של וכטנגוב. סימונוב כיהן בתפקיד זה במשך 30 שנים. לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה להקת התיאטרון הועברה לעיר אומסק והייתה מופיעה על במת התיאטרון המקומי. בניין התיאטרון נהרס במהלך הפצצות. היה רעיון לא להחזיר את התיאטרון לבירה ולמקם אותו באחד מערי סיביר. בהמלצת אנסטס מיקויאן נבנה בניין חדש של התיאטרון ולהקתו חזרה למוסקבה. בשנת 1946 פורסמה החלטת הממשל בהקשר להצגות התיאטרון ועל תיאטרון וכטנגוב היה קשה להמשיך במסורת שלו של סגנון קומי וחגיגי. בתקופה זו סימונוב הצליח לקלוט בהרכב התיאטרון שחקנים שחזרו מתקופת מאסר בגולג וגם שחקנים של תיאטרון הקאמרי שנסגר בהתאם להחלטת הממשלה.
בשנת 1963 סימונוב חידש את הצגת "נסיכת טורנדוט" והיא זכתה להצלחה מחודשת. בשנת 1968 התחילה תקופה יבגני סימונוב (בנו של ראובן סימונוב) בהנהגת התיאטרון. הוא ניהל את התיאטרון עד לשנת 1987 כאשר נאלץ לעזוב אותו. בשנה זו בראש התיאטרון הועמד מיכאיל אוליאנוב משחקניו הוותיקים של התיאטרון. הוא ניהל את התיאטרון עד לשנת 2007.
החל משנות ה-30 ליד התיאטרון פועל בית הספר למשחק שמשנת 1939 נקרא על שם שצ'וקין שהיה בין השחקנים הבולטים של התיאטרון ובמאי של מספר הצגות שהועלו בשנות ה-30. רוב שחקני התיאטרון הינם בוגרי בית ספר זה.
