בית המקדש

בית המקדש היה מרכז הפולחן הדתי של עם ישראל בין המאה העשירית לפנה"ס למאה הראשונה לספירה. בית המקדש שכן בירושלים, ושימש כמרכז להקרבת קורבנות, להבאת ביכורים, וכן כמוקד פעילותם של הכוהנים והלויים. על-פי האמונה היהודית בית המקדש עתיד להיבנות מחדש ביום מן הימים, ולשמש מרכז רוחני לעם היהודי ולעולם כולו, וכמקום משכנו של האל.

הקדמה

Шаблон:הפניה לערך מורחב

<timeline> ImageSize = width:540 height:60 PlotArea = width:500 height:30 left:20 bottom:30 TimeAxis = orientation:horizontal DateFormat = yyyy Period = from:-1400 till:2000 AlignBars = early ScaleMajor = unit:year increment:200 start:-1400 ScaleMinor = unit:year increment:50 start:-1400

PlotData = width:20 color:white bar:test from:-1400 till:2000 bar:test from:-970 till:-423 color:blue shift:(-25) text:ןושאר תיב bar:test from:-353 till:70 color:blue shift:(-20) text:ינש תיב </timeline>

בתורה ישנה מצווה להקים מקדש - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה,ח). במדבר היה המשכן הנייד שהוקם בידי משה, כמקדש הראשוני. בספר דברים, לפני הכניסה לארץ, ישנה הדגשה של ריכוז הפולחן במקום אחד - "במקום אשר יבחר ה'". כאשר הגיעו ישראל לארץ, הם בנו משכן זמני שנדד במספר מקומות. אחד מהמקומות החצי-קבועים, שהיה כבר משכן אבן, היה שילה, כמסופר בספר שמואל.

בבית המקדש היו כלי פולחן שונים. העיקריים שבהם: מזבח העולה - שעליו הקריבו הקורבנות והמנחות, מזבח הזהב - שעליו הקטירו קטורת של בשמים, המנורה - שהודלקה מידי יום וסימלה את אור החכמה, השולחן שעליו הונח לחם הפנים שסימל את עולם החומר והפן הכלכלי וארון הברית - שבו היו לוחות הברית ושברי הלוחות הראשונים. מעל הארון היו הכרובים - שעל פי האמור במסכת יומא, היו דמויות עשויות זהב בעלות פני תינוק ופני תינוקת, המסמלים את הקשר בין האלוהים לישראל.

המקום הקדוש ביותר במתחם של המקדש היה קודש הקודשים שבו היו הארון והכרובים. בכל ימות השנה היה מקום זה, מובדל בפרוכת בד שעליה היה רקומים הכרובים ואילו בשלוש הרגלים, היו מפשילים את הפרוכת, כדי שהעם יוכלו לראות את הארון והכרובים. למקום זה היה מותר להיכנס רק לאדם אחד לכהן הגדול ורק יום אחד בשנה ביום כיפור. לאחריו בקדושה היה המתחם של הקודש, שבו היו מזבח הזהב והמנורה אחד למול השני. באזור זה היה מותר רק לכהנים מזרע אהרון לשהות. הכהנים היו חייבים ללכת יחפים במקדש מפאת קדושתו, והייתה מערכת חימום תת-קרקעית שחיממה את כפות רגליהם בימי החורף.
בנוסף לכהנים, גם ללויים היו תפקידים. בנדודי המדבר הם היו אחראיים על נשיאת כלי המשכן והובלתם. ואילו במקדש היו להם שני תפקידים: הראשון להיות חיל משמר, לאבטח ולשמור על הפתחים, ולהרחיק את מי שאינו ראוי להיכנס, והשני לשורר שירי מעלות ולנגן בכלי נגינה. על פי המתואר במסורת שירת הלויים הייתה קסומה ומיוחדת.
על פי המתואר בספר עזרא, כורש החזיר את כלי המקדש מידי נבוכדנצר, אבל חלק מכלי המקדש, ובהם הארון והכרובים נעלמו בתקופת חורבן בית ראשון ולא היו קיימים בבית שני. על פי המתואר בשער הניצחון של טיטוס, מנורה וכלי פולחן נוספים היו גם בבית שני.

שני בתי המקדש עמדו ביחד על תילם כאלף שנים.

בית המקדש הראשון

Шаблон:הפניה לערך מורחב

על פי המסורת היהודית, בית המקדש הראשון נבנה בירושלים, על הר המוריה, על ידי שלמה המלך (930-970 לפנה"ס). אין עדויות ארכאולוגיות חומריות ישירות מבית המקדש הראשון, וזאת מפני שלא נערכה מעולם חפירה ארכאולוגית בהר הבית. עבודות של סינון העפר מהר הבית הניבו מספר ממצאים עקיפים, ביניהם בולה עם הכתוב "[גא]ליהו [בן] אמר", ממשפחת כהנים שאחד מבניה מוזכר בספר ירמיהו כ"פקיד נגיד בבית ה'", וכן ראש חץ סקיתו-איראני, שהיה בשימוש צבאות נבוכאדנצר.

דוד המלך עשה את ירושלים למרכז מדיני-דתי לממלכת ישראל, והעביר אליה את ארון האלוהים (שמואל ב ו-ז) ואילו שלמה בנה את המקדש כ"בית זבול" לאלוהים וכסמל לזיקת העם לבית דוד. הוא נבנה במקומו של גורן ארונה היבוסי, שם רכש דוד את הקרקע, והקים בו מזבח לה' (שמ"ב כד,כא-כד).

בנית כל מערכת הבנינים והכלים של בית המקדש ארכה ככל הנראה 16 שנים (מהשנה הרביעית למלכות שלמה ועד לעשרים), כאשר הבית עצמו נבנה במשך שבע שנים. לצורך הבניה גבה שלמה מסים רבים מהעם, והסתייע בעבודתם ובנסיונם של הצידונים.

במקדש היו 3 חלקים עיקריים:

  • האולם - המבוא למקדש
  • ההיכל - המקום העיקרי לעבודת הקודש - מזבח הקטורת, המנורה, והשולחן ללחם הפנים.
  • הדביר (קודש הקודשים) - משכן ארון הברית והכרובים.

הדביר עמד על "אבן השתייה" שיש שסוברים שזוהי אותה האבן השוכנת היום בתוך כיפת הסלע ושימשה לו כדוכן, אולם יש המזהים את מיקום המקדש באתרים שונים על הר הבית. בחצר המקדש עמד מזבח הנחושת להקרבת קורבנות, ולפני הכניסה לדביר עמד מזבח ארזים מצופה זהב, שעליו היו מקטירים קטורת.

בית המקדש הראשון עמד על תלו כארבע מאות שנה עד שהועלה באש ב-423 לפנה"ס (= שנת ג'של"ח לפי מח"ס סה"ד) וב-586 לפנה"ס (לפי המקורות הנוצריים) על ידי נבוזראדן שר צבאו של נבוכדנאצר מלך בבל, שכבש את ירושלים והחריבה. חורבן הבית סיים את תקופת "בית ראשון". במהלך גלות בבל, פסק בית המקדש לשמש בית רוחני ליהודים.

בית המקדש השני

Шаблон:הפניה לערך מורחב שבירושלים. הדגם הועבר למוזיאון ישראל.]] בית המקדש השני נבנה על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון, בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון במאה הששית לפני הספירה, בתמיכת הפרסיים ועידודם בעקבות הצהרת כורש.

בבית המקדש השני היו חסרים ארון הברית, צנצנת המן (מזון שנתן ה' לבני ישראל בדרכם לכנען), האורים והתומים ומטה אהרון, אבל היו בו המנורה וכלי המקדש האחרים. תחת ארון הברית נותרה רק אבן השתייה שעליה קיימו את המצוות הקשורות בקודש הקודשים ביום כיפור.

המקדש שנבנה בידי עולי בבל היה פשוט וללא פאר. המלך הורדוס (19 לפנה"ס) שכלל את המקדש והפכו ליצירת פאר כפי שכתוב בגמרא שאמרה: "מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו" (בבא בתרא ד' א'). בית המקדש שבנה הורדוס היה בנוי מאבני שיש ירוק ולבן ויש שסוברים גם שיש כחול שהיה יוצר מראה של גלים (סוכה נא, ב). אף לאחר מותו המשיכו בשיפורי הבנייה ובהרחבת הבית כמעט עד לחורבנו.

בית המקדש השני עמד על תילו כ-585 שנים (לשיטת חז"ל - רק 420 שנה), ונחרב על ידי טיטוס, בנו של אספסיאנוס קיסר בשנת 70 לספירה ולא הוקם בשלישית, אף שדובר על כך מספר פעמים בהמשך תקופת השלטון הרומי בישראל.

אבחנות בין המקדשים

על פי המהר"ל בתי המקדש הראשון והשני לא היו בעלי איכויות זהות. בעוד שבבית המקדש הראשון השכינה והנבואה שרו בעם ישראל, והדגש בו היה על החלת קדושה אצל היחידים, בבית מקדש שני שלא היה במעלה כמו הראשון, לא הייתה השראת שכינה, והוא שימש כמרכז רוחני שאיחד תחת קורתו את עם ישראל, והפכם להיות כמו "איש אחד". (מהר"ל, נצח ישראל, פרק ד')

השאיפות להקמת בית המקדש השלישי

Шаблон:הפניה לערך מורחב הכיסופים אל הפאר וההדר במקדש ובעבודת האלוהים, מצאו ביטוי במסורות רבות ביהדות.

יוליאנוס, הקיסר הרומי, הצהיר בפני מנהיגי היהודים בשנת 362: "אקומם בכל מרץ את היכל האל העליון". הקיסר לחץ על היהודים "לחזור למולדתם ולהקים מחדש את המקדש ולחדש את השלטון כדרך אבותיהם" (הדברים מובאים על ידי גרגוריוס איש נזיאנזוס). ההנהגה היהודית בראשות הנשיא הלל השני, התנגדה להקמתו מחדש של המקדש, מחשש של פילוג בעם (כפי שהיה בימי בית שני פילוג בין הכהנים ובין החכמים). הם טענו שמפעל זה עומד על כתפי אדם אחד (יוליאנוס), שכאשר ימות, הבנייה תיפסק. חלק מן החכמים קיבלו את היוזמה בחיוב, כגון רב אחא שאמר: "זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד" (ירושלמי מעשר שני ה,ב [נו ע"א]). הבנייה החלה ואוצר הממשלה הרומית העביר כסף רב לחומרים ולפועלים וכבר החלו להרוס את היסודות של היכל אדריינוס. יוליאנוס יצא לקרב נגד הפרסים ב-5 במרס 363, אך שלח משם מכתב ובו אמר: "אני מקומם בכל המרץ את המקדש החדש לאל העליון". אולם הבנייה נפסקה ב-27 במאי 363, ככל הנראה בשל רעידת אדמה שפקדה את האזור. מנהלי מפעל הבנייה הרומאים, ניצלו את שהותו של יוליאנוס במלחמה נגד הפרסים במזרח והחליטו להפסיק את הבנייה עד לחזרתו משם. ב-16 ביוני 363, מת יוליאנוס במזרח ומפעל הבנייה נפסק לחלוטין.

עד למלחמת ששת הימים הייתה שאיפה זו נושא לדיונים תאורטיים ורבים מהרבנים החשובים דנו בנושא לכאן ולכאן. היו רבנים (כגון הרב שמשון רפאל הירש) שאף דחו את הקמת בית המקדש לימות המשיח. לעומתם הרמב"ם, החתם סופר, החפץ חיים ור' עקיבא יוסף שלזינגר דנו בהיבטים המעשיים של בניין המקדש.

בעקבות מלחמת ששת הימים, החלו להתארגן תנועת קטנות להקמת בית מקדש שהמפורסמות שבהן היא תנועת נאמני הר הבית ומכון המקדש. התארגנויות אלו מתקיימות אף שמרבית הרבנים ממשיכים לדחות את הקמת המקדש מחדש לימות המשיח וחלקם אף אוסרים עליית יהודים להר הבית בגלל קדושת המקדש (אם כי אינם אוסרים על פעילות כגון זו של מכון המקדש כמו לימוד על המקדש, הכנת חלק מהכלים וכו'). ולמרות זאת, נעצרו מספר התארגנויות מחתרתיות שביקשו לפוצץ את כיפת הסלע.

ההנחה הרווחת בעולם היא שהקמת בית המקדש תביא בהכרח להחרבתו של כיפת הסלע, ולכן מוסלמים דתיים רבים נרתעים ממושא כמיהות היהודים. התנועה האסלאמית בישראל מרבה לפעול למניעת בניין המקדש ואף לשלילת הקשר היהודי-היסטורי להר-הביתШаблон:מקור. ביקורו של אריאל שרון בהר הבית נוצלה הוצגה בתקשורת הפלסטינית כסיבה למתקפה שכונתה (בשל אותו ביקור) "אינתיפאדת אל-אקצה".

בעקבות המקדשים

]] על פי ד"ר עיבל לשם-רמתי המדען הידוע אייזק ניוטון עסק במידותיהם של בתי המקדש, מתוך אמונה כי חוקי הטבע ו"האמת האלוהית" מוצפנים בתבנית בתי המקדשים ובפרופורציות שבין חלקיו השונים. [1]

הטמפלרים - מסדר אבירי היכל שלמה, מסדר צבאי-דתי של אבירים-נזירים נוצריים שנוסד בשנת 1118, הושפעו רבות ממקדש שלמה, ואף קבעו את מקום מושבם ומעוזם בהר הבית.

תנועת הבונים החופשיים ינקו רעיונות שונים מתבנית המקדשים היהודיים. במיוחד הם עשו שימוש בעמודי המקדש הקרויים "יכין ובועז".

מבנה המקדש

Шаблон:הפניה לערך מורחב הבדלים לא מועטים היו בין המקדשות השונים, אך גם חוט אחד של מאפיינים בסיסיים דומים שזר אותם.

סיכם את המאפיינים הדומים הרמב"ם (הלכות בית הבחירה א, ה):

"ואלו הן הדברים שהן עיקר בבניין הבית: עושין בו קודש, וקודש הקודשים, ויהיה לפני הקודש מקום אחד והוא הנקרא אולם; ושלושתן נקראין היכל. ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל, רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר; וכל המוקף במחיצה זו שהוא כעין חצר אוהל מועד, הוא הנקרא עזרה. והכל נקרא מקדש".

המשכן במדבר היה אוהל עשוי מעמודי עץ המכוסים בכיסויי בד ועורות, שמסביבו חצר הגדורה בעמודי נחושת מכוסים קלעי בד. משכן שילה היה עשוי מאבן, אך מכוסה ביריעות מעל, ללא תקרת אבן. מקדש שלמה היה עשוי אבן, גדול פי שניים ויותר מן המשכן, ומפואר בהרבה. בית המקדש השני נבנה בתחילה בהרבה פחות פאר, על אף שאיפתם של שבי ציון לחקות את מקדש שלמה, וזאת משום דלותם של העולים. לקראת סוף ימי הבית השני הרס הורדוס את הבית ובנה אותו מחדש בפאר רב. בין כל אלה היו שינויים מבניים שונים, וכן שינויים במידות השטחים המקודשים.

בית המקדש העתיד (השלישי) מתואר על ידי יחזקאל במידות גדולות בהרבה מהמקדשים הקודמים, וגם בתיאורו ישנם שינויים בצורתו.

הסיבה לשינויים מוסברת לרוב על ידי פרשנים מסורתיים בכך שכל שינוי נעשה על פי מסורת או קבלה בנבואה; עם זאת אין לשלול שאין איסור לשנות מאפיינים שונים של הבניין, כל זמן שהמתאר הבסיסי נשמר.

ראו גם

Шаблон:קישורי פורטל

לקריאה נוספת

  • ישראל אריאל, בית המקדש בירושלים, הוצאת כרטא.
  • עיבל לשם רמתי, אייזק ניוטון ובית המקדש, הוצאת רזיאל, מגדל, 2005.
  • Sir Isaac Newton, The chronology of Ancient Kindoms Amended

London, 1728 - printed by Histories and Misteries of Man LTD, 1988, U.S.A

קישורים חיצוניים

וידאו ותמונות

טקסטים ומידע

רשום בקטגוריות הבאות:
פרסם תגובה
טיפים ורמזים
Thomas Parisot
10 January 2017
You have two opportunities a day to enter this sacred place and it's worth it: quiet, beautiful and peaceful.
Linda B
13 March 2013
Women should bring head covering and cover their shoulders, men cannot wear shorts. Only Muslim religious articles are permitted.
B.E.K
30 October 2018
Mescid-i Aksa ve Sahraül Kubbe’nin bulunduğu yüksek tepe. Cumartesi günleri sadece müslümanlar girebiliyor. Müslümanlar için Mescid-i Aksa, Mekke ve Medine’den sonraki en kutsal yerdir.
Leo Pérez Ramos
31 August 2019
Un territorio compartido entre musulmanes y judíos, se divide conforme a los monumentos persistentes y lo que representan para ellos. Aunque también para los cristianos tiene alta relevancia.
Kevser Ozdemir
25 June 2019
Hz Muhammedin göğe yükseldiği yer.
Marina Azaria
13 August 2020
Ощущаешь себя ближе с богом тут
Brand new gem in Talbyeh with Garden

החל $191

Best Location Historic Boutique Apartment

החל $139

A luxurious apartment in the center of Jerusalem

החל $0

Ritz Hotel Jerusalem

החל $0

Prima Royale Hotel

החל $126

The Inbal Jerusalem

החל $315

מראות מומלצות סמוך

ראה הכל ראה הכל
הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
כיפת הסלע

כיפת הסלע (ערבית: قبة الصخرة, תעתיק מדויק: קבת אלצח'רה, הגייה:

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
הר הבית

הר הבית או הר המוריה, הוא מתחם בעיר העתיקה בירושלים, המקודש בי

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Fountain of Qayt Bay

Fountain of Qayt Bay or Sabil Qaitbay is a domed public fountain

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Fountain of Qasim Pasha

The Fountain of Qasim Pasha (Arabic: سبيل قاسم باشا‎) also known as

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
הכותל הקטן

הכותל הקטן הינו קטע קטן של הכותל המערבי של הר הבית, שגלוי

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
מסגד אל-אקצא

מסגד אל-אקצא (ערבית: المسجد الأقصى, תעתיק מדויק: אלמסג'ד אלאקצ

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים היא אזור עתיק של ירושלים בשטח שגודלו כקמ'ר אחד,

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
אורוות שלמה

אורוות שלמה - מבנה קדום תת-קרקעי המורכב מקמרונות ומצוי בפינה הדרום-מזר

אטרקציות תיירותיות דומות

ראה הכל ראה הכל
הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
הר הזיתים

הר הזיתים נמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים. מקור שמו של ההר בכר

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
הר הבית

הר הבית או הר המוריה, הוא מתחם בעיר העתיקה בירושלים, המקודש בי

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
אורוות שלמה

אורוות שלמה - מבנה קדום תת-קרקעי המורכב מקמרונות ומצוי בפינה הדרום-מזר

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
מאונה קיאה

מאונה קיאה (באנגלית:Mauna Kea, מבוטא כ-ˈmounə ˈkɛjə על ידי תושבי הווא

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
הר אתוס

תמונה:Prodromos-9.jpg|שמאל|ממוזער|200px|גולגולת בגלוסקמא בס

ראה את כל מקומות הדומים