פירמידת מוזיאון הלובר היא פירמידה העשויה ממסגרת מתכת ומלוחות זכוכית ומוקפת בשלוש פירמידות קטנות. הפירמידה משמשת ככניסה הראשית למוזיאון הלובר בפריז וממוקמת בחצר הראשית הקרויה על שמו של נפוליאון. הקמת הפירמידה הסתיימה בשנת 1989.
בשנת 1984 הזמין נשיא צרפת פרנסואה מיטראן את הקמת המבנה, שתוכנן על ידי האדריכל איי אם פיי ונבנה על ידי חברת ניקולט שארטרנד קנול (Nicolet Chartrand Knoll Ltd) ממונטריאול וחברת רייס פרנסיס ריצ'י (Rice Francis Ritchie) מפריז.
המבנה, שנבנה כולו מחלקי זכוכית, מגיע לגובה של 20.6 מטר, וצלעות בסיסו המרובע באורך 35 מטר. המבנה מורכב מ-603 מעוינים ו-70 משולשים.
הפירמידה והלובי התת-קרקעי שמתחתיה נבנו בשל הקושי שנוצר בכניסה הראשית המקורית של הלובר להתמודד עם המספר הגדול של המבקרים מדי יום. ייחודו של המבנה הוא בכך שהמבקרים נכנסים דרך הפירמידה ויורדים ללובי מרווח ואז עולים שוב לתוך המבנים העיקריים של המוזיאון.
מספר מוזיאונים אחרים בעולם העתיקו את הקונספט של המבנה, בהם מוזיאון המדע והתעשייה בשיקגו.
מבנה הפירמידה עורר מחלוקת ניכרת מכיוון שאנשים רבים חשו כי המבנה המודרני-עתידני נראה לא מתאים למוזיאון הלובר ולאדריכלות הקלאסית שבסביבתו. המלעיזים אף ייחסו את ההחלטה על בניית המבנה כחלק מ"שגעון פרעוני" של מיטראן. אולם אחרים שיבחו את המיזוג המוצלח של סגנונות אדריכליים מנוגדים, כמיזוג של ישן וחדש, קלאסי עם אולטרה-מודרני.
הפירמידה העיקרית היא הגדולה מתוך מספר פירמידות זכוכית שנבנו בסמוך למוזיאון, בהן פירמידה הפוכה המשמשת צוהר לקניון התת-קרקעי שנמצא מול המוזיאון.
ראש עיריית פריז בעת הבנייה, ז'אק שיראק, אף ביקש למתוח כבלים שידמו את מראה הפירמידה, כך שהציבור יוכל לחוות את דעתו על השינוי המוצע לפני שתתחיל הבנייה בפועל.
