הביבליוטקה אלכסנדרינה (לטינית Bibliotheca Alexandrina; ערבית مكتبة الإسكندرية) היא ספרייה ציבורית גדולה ומרכז תרבותי לחוף הים התיכון באלכסנדריה שבמצרים. בנוסף לתפקידיה אלה מבקשת הביבליוטקה אלכסנדרינה להנציח בעצם קיומה ובפעילותה את הספרייה הגדולה של אלכסנדריה, שהייתה הספרייה הגדולה והמפורסמת בעולם בעת העתיקה, ולנסות ולהשיב לעיר את המעמד הרם שנודע לה בעבר כמרכז של תרבות ולימוד:
Шаблон:ציטוט
</div> Шаблон:ציטוט
הביבליוטקה אלכסנדרינה נחנכה באופן רשמי בשנת 2002 והיא כוללת, נוסף על הספרייה עצמה, פלנטריום, מרכז כנסים, מוזיאונים, תערוכות קבועות ומספר מתקנים נוספים.
הרעיון לחדש את ימיה של ספריית אלכסנדריה עלה לראשונה בשנת 1974 וזכה עד מהרה לתמיכה רחבה. נשיא מצרים חוסני מובארכ התגייס למיזם וארגון אונסק"ו הצטרף גם הוא לפרויקט ויזם בשנת 1988 את התחרות הבינלאומית לעיצוב המבנה. מבין 500 הצעות שונות<ref>אתר Snøhetta</ref> זכתה בשנת 1989 חברת האדריכלות הנורבגית "סנהטה" (Snøhetta) והחל תהליך שנמשך 6 שנים ושנועד להכשיר את תחילת הבנייה.
ב-12 בפברואר 1990 התקבלה הצהרת אסואן ששימשה כהצהרת כוונות לפרויקט, ואשר פתחה בשתי הפסקאות הבאות: Шаблон:ציטוט </div> Шаблон:ציטוט
מכוחה של הצהרה זו גויס סכום ראשוני של 65 מיליון דולר, רובו ממדינות ערב, והיא נחתמה, בין היתר, בידי נור מלכת ירדן, סופיה מלכת ספרד, נשיא איחוד האמירויות הערביות, הנסיכה קרוליין ממונקו, נשיא צרפת פרנסואה מיטראן, סוזן מובראכ, אשתו של נשיא מצרים, מלינה מרקורי חברת הפרלמנט היווני ולשעבר שרת התרבות בממשלת יוון ומספר מנהיגים נוספים ואנשי אקדמיה.
בשנים ראשונות אלה, רכשה הספרייה את אוסף הכותרים הראשוני שלה שכלל 100,000 ספרים. בינואר 1995 החלה הנחת היסודות לבניין ועד 1996 נרכשו 60,000 כותרים נוספים. החל בשנת 1997 החלו עבודות הגימור של המבנה, עבודות נוף, ועיצוב הפנים, ובסופן הועבר האוסף שנאסף עד אז אל המבנה החדש. ב-16 באוקטובר 2002 נחנכה הביבילוטקה אלכסנדרינה באופן רשמי.
המבנה שוכן ברובע שטבי בסמוך מצפון לקמפוס הפקולטה לאומנות של אוניברסיטת אלכסנדריה, וצופה אל הים התיכון שצמוד לו מצפון. הביבליוטקה הוקמה סמוך לאתר בו שכנה הספרייה הגדולה של אלכסנדרייה בעת העתיקה, וממצאים מהתקופה היוונית והרומאית שנמצאו לאחרונה באזור מוצגים במוזיאון השוכן בתחומה.
המבנה המרכזי עגול וקוטרו 160 מטר. הוא מחקה את צורת הדיסקית השטוחה של השמש בתרבות מצרים העתיקה, ובהקשרה של הספרייה נושא דימוי השמש משמעות של הארת העולם והתרבות האנושית. המבנה מוקף בבריכה מלאכותית שצורתה כשל טרפז וזו מייצגת את השמיים שסביב גלגל השמש, בעוד שמימיה חוברים יחד עם השמש, האדמה וכחול השמיים ומייצגים את יסודותיו של הטבע. גגו של הבניין משופע לכיוון הים בצידו הצפון-מזרחי של המבנה, דבר המאפשר להשקיף מהחלונות הקבועים בו אל הים ולאור היום לחדור ישירות אל פנים הספרייה. צידו הנמוך של הגג שקוע מתחת למפלס הבריכה ומעבר עילי מקשר את המתחם אל הטיילת שלחוף הים מצד אחד ואל קמפוס אוניברסיטת אלכסנדריה מצידו האחר. החזית האחורית של המבנה מצופה בשכבת גרניט אפורה מאסואן שבה חקוקים 120 אותיות וטקסטים קליגרפיים מתרבויות שונות בעולם.
עלות הקמת המתחם הגיעה לסכום של 220 מיליון דולר, שרובו בסך 169 מיליון דולר הושקע במחיר הבנייה והיתר שימש לרכישת האוסף הכותרים הבסיסי וציוד. סכום זה אינו כולל את מחיר הקרקע, עלות הקמת מרכז הכנסים ומספר סעיפי הוצאות נוספים שערכם הכולל מגיע ל-182 מיליון דולר, סכום שנתרם על ידי ממשלת מצרים. שטחו הכולל של המתחם עומד על 45,000 מ"ר, והשטח הבנוי של בניין הספרייה לבדו משתרע על פני 11 קומות ו-85,405 מ"ר.
המתחם כולל את הספרייה המיועדת לקלוט בין 4 ל-8 מיליון ספרים, מרכז חיבור לרשת האינטרנט וארכיון אינטרנטי, 5 מכוני מחקר, 3 מוזיאונים, מרכז כנסים המסוגל להכיל עד 3,200 איש בארבעה אולמות, בית ספר בינלאומי למדעי המידע, מכון לקליגרפיה, מעבדה לשחזור כתבי יד ופלנטריום.
הביבליוטקה אלכסנדרינה היא ספרייה ציבורית, אם כי הכניסה אליה כרוכה בתשלום. האוסף עצמו משתרע על פני 7 מ-11 קומות הבניין, דבר המייצג באופן סמלי את "פירמידת הידע". האוסף מאורגן ומקוטלג על פי שיטת דיואי העשרונית, וחלקו המרכזי כלל בסוף שנת 2002 כחצי מיליון כותרים. לפי הצהרת הכוונות של הנהלת הסיפרייה, בכוונתה להשלים את האוסף כך שיכלול לפחות 5 מיליון כותרים עד שנת 2020<ref>האתר הרשמי</ref>, אולם רבים מטילים ספק באפשרות למימוש מטרה זו (ראו להלן בפרק הביקורת).
הביבילוטקה אלכסנדרינה היא ספריית הפקדה של האומות המאוחדות, האיחוד האירופי, הליגה הערבית ושל מספר ארגונים ממשלתיים נוספים. אוסף ההפקדה כלל בשנת 2007 כ-17,500 כותרים שונים. בספרייה אוסף הפקדה גם של מדיה דיגיטלית הכולל בין היתר את כל האמנות הרשומות במאגר האו"ם, מאגר מסמכי האו"ם מאז 1993, מאגר הסטטיסטיקה של האו"ם ומספר מאגרים אלקטרוניים של הבנק העולמי. בנוסף משמשת הביבליוטקה כספריית הפקדה לכל האוניברסיטאות במצרים, ובתחום זה כולל האוסף שבה (נכון ל-2007) 41,400 תזות ודיסרטציות.
בספרייה אוסף אמנות במדיה אלקטרונית ואנלוגית הכולל ציורים, תרשימים אדריכליים, מוזיקה, סרטים, הצגות תיאטרון ועוד וכן אוסף מודפס של ספרים, כתבי עת וגליונות תווים.
אוסף של 4,300 מפות וכן אטלסים. המפות הן בעיקרן מפות מודרניות מכל העולם, אך מושם דגש על מפות של אלכסנדריה, מצרים, המזרח התיכון ואגן הים התיכון. באוסף גם מפות ישנות שהמוקדמות שבהן הן מהמאה ה-15.
הביקורת הבסיסית כנגד הפרויקט התייחסה כמובן לשאלה האם על מצרים להקים פרויקט כה שאפתני כאשר מצבה הכלכלי רעוע ועליה להתמודד עם בעיות קשות הקשורות באיכות חייהם הבסיסית של תושביה. עוד הקשו המבקרים ושאלו האם תוכל ממשלת מצרים לספק את דרישות הספרייה לאורך זמן והאם היא תשכיל לעצב את האוסף בלא התערבות של צנזורה ממשלתית. אחרים יצאו כנגד ההתמקדות בעיצוב המבנה עצמו ולא בטיבו של האוסף שהוא יכיל. ואכן, בעת פתיחתה הרשמית של הספרייה הקיף האוסף שבה חצי מיליון ספרים בלבד, מספר כותרים קטן בקנה מידה בינלאומי, דבר שנגרם כתוצאה מקשיי מימון לרכישת ספרים נוספים ולהגדלת האוסף. למרות כוונתה של הנהלת הספרייה להשלים את איסוף הספרים עד שנת 2020, בקצב הרכש הנוכחי יחלפו שמונים שנים בטרם תכיל הספרייה את האוסף שהיא מתיימרת לכלול.