מאוזוליאום אוגוסטוס הוא מבנה מאוזוליאום שנבנה על ידי הקיסר הרומי אוגוסטוס בשנת 28 לפנה"ס באזור שדה מרס של העיר רומא, על גדתו המזרחית של נהר הטיבר.
שרידי המאוזוליאום ממוקמים כיום בפיאצה אוגוסטו אימפרטורה (באיטלקית: Piazza Augusto Imperatore).
מבנה המאוזוליאום הוא אחד המבנים הראשונים שאוגוסטוס הורה על בנייתם לאחר ניצחונו בקרב אקטיום בשנת 31 לפנה"ס מתוך מחשבה על כך שהמבנה ישמש כמקום הקבורה שלו ושל בני משפחתו.
במאוזוליאום נקברו מרקוס קלאודיוס מרקלוס, מרקוס ויפסניוס אגריפה, אוקטביה, דרוסוס, לוקיוס קיסר, גאיוס קיסר, אוגוסטוס, גרמניקוס, דרוסוס הצעיר, ליוויה, נירון יוליוס קיסר, אגריפינה, טיבריוס, קלאודיוס, בריטניקוס, פופיאה סבינה, נרווה ויוליה דומנה (שני האחרונים לא השתייכו לשושלת היוליו-קלאודית).
בשנת 411 בזזו הגותים את המאוזוליאום.
במהלך ימי הביניים בוצר המבנה והפך לטירה של משפחת קולונה, עד שאלה גורשו מרומא בשנת 1167, וטירתם נהרסה.
במהלך המאה ה-19 המבנה שימש כזירה לקרבות שוורים. רק בשנות ה-30 של המאה ה-20 החלו לבצע במקום חפירות ארכאולוגיות, במסגרת השאיפה של השלטון הפשיסטי לחדש את הדרה של רומא.
המאוזוליאום מעגלי בצורתו, וכלל מספר מעגלים של לבנים ואדמה שבה היו נטועים עצי ברושים. במרכז המאוזוליאום היה (ככל הנראה) גג חרוטי, או פסל של אוגוסטוס. בתוך המבנה היו חדרי הקבורה.
שני אובליסקים עשויים גרניט ורודה עמדו בפתח המבנה - אלה עומדים כיום בפיאצה דל'אסקווילינו ובמזרקת הקווירינל. מסדרון הוביל מפתח המבנה לעבר חדרי הקבורה במרכזו.
קוטרו של המבנה היה 90 מטרים, וגובהו 42 מטרים.