קטגוריה: ויקינתונים - השוואת ערכים: חסרקטגוריה: ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: תאריך הקמה או יצירה
צטיניה (במונטנגרית: Цетиње או Cetinje, באיטלקית: Cettigne, ביוונית: Κετίγνη, בטורקית: Çetince) היא עיר הבירה לשעבר של ממלכת מונטנגרו וכיום הבירה המשנית של המדינה, בה נמצא מעונו הרשמי של הנשיא. העיר ממוקמת למרגלות הר לובצ'ן. נכון לשנת 2003, מונה העיר אוכלוסייה 15,137 תושבים. ובמטרופולין 18,482. העיר שוכנת במערב מונטנגרו, במחוז צטיניה ומשמשת גם כבירת המחוז.
צטיניה נוסדה במאה ה-15 ושימשה בתקופות שונות כמרכז המינהלתי של מונטנגרו כמרכז דתי אורתודוקסי וגם כבירת המדינה.
מלחמות הכיבוש של העות'מאנים בימי הביניים אילצו את הלורד של זיטה באותו זמן איוון צרנוביץ' להעביר את בירת ארצו מן העיירה המבוצרת של זאבליאק לחלקים מרוחקים יותר, עד אובוד בשנת 1475, וזמן קצר לאחר מכן, לצטיניה מרגלות הר לובצ'ן. הוא בנה בית משפט בתחום צטיניה בשנת 1482 וכעבור שנתיים גם מנזר. על יד בית המשפט הוקם המנזר המלכותי החדש שנקרא צטיניה על שם נהר צטיניה שעובר באזור.
המנזר החדש הפך למושבו של המטרופולין זיטה. ומאז, התרחבה העיר והפכה להיות מרכז דתי ותרבותי חשוב, שבו דורד צרנוביץ' (בנו של איוון צרנוביץ'), הקים את בית הדפוס הראשון של דרום סלאביה.
בשנת 1878 עם עצמאותה של מונטנגרו לאחר שנים ארוכות של שלטון ע'תמאני הפכה צטניה לבירת המדינה. תנופה של בנייה עברה על העיר. הוקם הארמון לנסיך ניקולא הראשון. מבנים מודרניים רבים שנועדו לקונסוליות זרות נבנו בשל כינון יחסים עם מדינות שונות באירופה. הבניינים של הקונסוליות הצרפתיות, רוסיות, בריטיות, איטלקיות והאימפריה האוסטרו-הונגרית נחשבים כמפוארים מבין כולם. עם זאת, בתחילת המאה ה-20 היו בעיר רק כ-5,000 תושבים. אנשי רוח רבים מרחבי המדינה בחרו לעבור לגור בבירה ותרמו לתרבות, חינוך ואמנות בה. בדצמבר 1914 במלחמת העולם הראשונה הופצצה העיר על ידי מטוסים של האימפריה האוסטרית ובינואר 1916 נכבשה העיר בידי האוסטרים.
העיר תוארה בינואר 1916 בהצפירה:
בנובמבר 1944 נכבשה העיר מידי הגרמנים על ידי כוחותיו של טיטו.
בשנת 1962 תואר העיר בעל המשמר על ידי מ. נחומי:
"צטיניה אינה מצטיינת בסגנון אדריכלי מיוחד, כפי שמצטיינות עיירות היסטוריות רבות בבאלקנים. אולי משום שנהרסה העיר פעמים כה רבות, בנו תושביה את בתיהם בהתאם לצורכיהם ולפי יכולת התקופה הדלה דאז, ללא קישוטים וסלסולים יתירים. מעל לשורות של בתים נמוכים ופשוטים, מזדקרים בנייני הצירויות והשגרירויות לשעבר וכמה בניינים ממלכתיים־ציבוריים מתקופת העצמאות. אלה מנוצלים היום לצרכים אחרים (בפרלמנט לשעבר שוכן... קולנוע, היחיד בעיר; בשגרירות צדפת — הספרייה הלאומית הגדולה; בשגרירות אחרת — גאלריה לאמנות, ועוד). בארמונו של המלך ניקולה — בית צנוע בן קומתיים, שמבחוץ אינו עושה רושם מיוחד — נמצא היום המוזאון הממלכתי של מונטנגרו, ובו אוצר היסטורי רב, מחיי בית־המלוכה, ששכן שם וגם מעברה של מונטנגרו בכלל. באותה כיכר עצמה נמצאת גם "ביליארדה", ארמונו של הבישוף־המשורר הגדול, פטר נגוש פטרוביץ'. ארמון זה בנוי כעין מיבצר בתוכו משוכנים היום, נוסף למוזיאון של נגוש עצמו, מוזיאון אתנוגרפי ומוזיאון מלחמת המרי ב־.45—1941 באחד מחדריו של נגוש עומד גם... הביליארד המפורסם, הראשון מסוג משחק זה אותו הנהיג נגוש בארצו!"בנוסף, נחומי כתב:
בשנת 2006 עם קבלת העצמאות המחודשת של מונטנגרו הוכרז כי הבירה תעבור לעיר הגדולה יותר במדינה היא פודגוריצה, אך ארמון הנשיא נותר בציטניה, המושכת אליה עדיין תיירים רבים, בגלל מורשתה ההיסטורית ויופייה.
העיר מחוברת לבירה פודגוריצה ולעיר בודווה עם כביש בעל שלושה נתיבים. שתיהן במרחק של 30 ק"מ מהעיר. קיים גם הכביש הישן מצטיניה לעיר קוטור, אשר אינו באיכות טובה, שנשקף ממנו נוף מדהים של מפרץ קוטור.
בעבר, היה קיים קו רכבת צטיניה-בר. שהוביל נוסעים ומטענים. הרכבת הופעלה דרך גדות ימת שקודרה. כיום, אין שרידים של מסילת הרכבת הזו.
נמל התעופה טיבאת הוא במרחק 50 ק"מ מהעיר, ויש ממנו טיסות סדירות לבלגרד וציריך, ועשרות טיסות צ'רטר על בסיס יומי בעונת הקיץ.
נמל התעופה פודגוריצה הוא במרחק 55 ק"מ מהעיר, ויש טיסות סדירות ליעדים אירופאים מרכזיים לאורך כל השנה.
מחוז צטיניה, כולל בין היתר את העיר צטיניה (שהיא היחידה במחוז בעלת מעל 1000 תושבים) וגם את הכפרים: בייצה - (857), רייקה צ'רנוויצה - (216) וזברז'ה - (148) והסביבה. המפקד של 2003 מראה שהאוכלוסייה של מחוז צטיניה היא 18,482. ובעיר צטיניה 15,137 תושבים.
הריבוי הטבעי של העיר
מוצא אתני במחוז
תמונות מהעיר
