מאצ'ו פיצ'ו

מאצ'ו פיצ'ו (בקצ'ואה: Machu Pikchu, יש לקרוא: מאצ'וּ‏ פיקצ'‏וּ. בעברית:‏‏ "הפסגה העתיקה") היא עיר קדם-קולומביאנית של האינקה. העיר, שהייתה מיושבת בתקופה שבה הייתה תרבות האינקה בשיא פריחתה, נמצאת על רכס הרים מעל עמק אורובמבה בפרו, במרחק של כ-70 ק"מ מהעיר קוסקו.

על אף שהייתה מוכרת למקומיים במשך מאות שנים, לא זכתה העיר להתעניינות בינלאומית במשך זמן רב. העניין בה התעורר מחדש לאחר פעילותו של הארכאולוג היירם בינגהאם השלישי ב-1911, שביצע את הבדיקה המדעית הראשונה באתר וכתב רב-מכר על אודותיו. מאצ'ו פיצ'ו היא ככל הנראה הסמל המוכר ביותר של אימפריית האינקה. לעתים קרובות מתייחסים אליה בתואר "העיר האבודה של האינקה" (אולם מושג זה שנוי במחלוקת).

המבנים במאצ'ו פיצ'ו בנויים מאבנים גדולות ומסותתות, והן הותאמו בדייקנות זו לזו ולכן אין שכבת טיט ביניהן. המבנים כוללים אתרי פולחן לשמש ולגשם, אחוזת קבר, מקדש ואתרים נוספים. כמו כן, נמצאה מחצבה שבה חצבו אבנים לבניית בתי העיר המחוברת באמצעות שביל לעיר קוסקו.

מפסגתו של Huaina Picchu ניתן לצפות במאצ'ו פיצ'ו כולה. צורתו הכללית של האתר, כפי שהיא נראית מפסגת ההר, מזכירה את צורתו של קונדור האנדים, המהווה סמל חשוב בתרבות האינקה בפרט ובתרבות הדרום אמריקאית בכלל.

בשנת 1983 הכריז אונסק"ו על מאצ'ו פיצ'ו אתר מורשת עולמית ותיאר אותו כך:

יצירת אמנות ארכיטקטונית מושלמת ועדות ייחודית לציוויליזציית האינקה

היסטוריה

מאצ'ו פיצ'ו נבנתה על ידי אימפריית האינקה כאשר זו הייתה בשיאה, בערך בשנת 1450. העיר נבנתה על הר שגובהו 2,430 מטרים, וננטשה כמאה שנים לאחר מכן, כאשר האימפריה קרסה בעקבות הכיבוש הספרדי. למרות שמאצ'ו פיצ'ו נמצאת במרחק של כ-70 ק"מ בלבד מקוסקו, עיר הבירה של האינקה ובניגוד לערים אחרות של האינקה, היא לא נהרסה על ידי הספרדים. במהלך השנים גדל הג'ונגל שמסביב לעיר והסתיר אותה, ומעטים ידעו על קיומה.

ב-1911 מאצ'ו פיצ'ו זכתה לתשומת לב מהאקדמיה בעקבות משלחת המחקר שבראשה עמד היירם בינגהאם השלישי, שהיה חוקר מטעם אוניברסיטת ייל. בינגהאם חיפש באותה תקופה את העיר ויטקוס, שהייתה אחת מנקודות המפלט וההתנגדות האחרונות לכיבוש הספרדי של פרו. מספר תושבים מקומיים, שהכירו היטב את האתר, הובילו אותו לשם.

כשהגיע למאצ'ו פיצ'ו, בינגהאם טעה וחשב שמדובר בעיר וילקבמבה, שהייתה מעוזם האחרון של בני האינקה ושמיקומה נשכח לאחר הכיבוש הספרדי ב-1572. מסיבה זו כונתה מאצ'ו פיצ'ו בתואר "העיר האבודה". בינגהאם ואחרים שיערו שהמצודה הייתה מקום הלידה המסורתי לאנשי האינקה והמרכז הרוחני של "בתולות השמש", בעוד שאחרים שיערו שמהמקום היה מקום נופש או התבודדות עבור אצולת האינקה.

לאחר שהגיע לשם החל בינגהאם בסדרת מחקרים ארכאולוגיים והשלים סקירה מדעית מקיפה של האזור. בינגהאם טבע את השם "העיר האבודה של האינקה", שהיה הכותרת של ספרו הראשון. הוא מעולם לא נתן קרדיט למקומיים שהובילו אותו למאצ'ו פיצ'ו, ורשם בהקדמה לספרו שהוא הסתמך על "שמועה מקומית". לאחר 1911 ערך בינגהאם מספר מחקרים נוספים באזור, ואף ביצע חפירות ארכאולוגיות במהלך 1915. בעקבות זאת הוא כתב מספר ספרים ומאמרים נוספים על מאצ'ו פיצ'ו.

במהלך השנים הראשונות ששהה בפרו, הצליח בינגהאם ליצור קשרים טובים עם פקידי ממשל פרואנים בכירים. קשרים אלו סייעו לבינגהאם כשרצה להשיג אישורים ממשלתיים שונים, לטפל במהירות בעבודת ניירת בירוקרטית, ובהשגת היתרים לנוע ברחבי המדינה ולקחת בהשאלה חפצי עתיקות. כאשר סיים את פעילותו בפרו וחזר לייל, בינגהאם החזיק ברשותו אוסף של כ-5,000 חפצים כאלה. מטרתו הייתה לשמור אותם בייל עד שממשלת פרו תבקש אותם בחזרה. בתחילת שנות ה-2000 ממשלת פרו אכן עשתה זאת, אולם נתקלה בסירוב מוחלט של אוניברסיטת ייל. בעקבות זאת, הודיעה הממשלה הפרואנית כי בכוונתה לתבוע את ייל בתביעה אזרחית ולאלץ אותה באמצעים משפטיים להשיב לה את רכושה.

סימון וייסברד, חוקרת ותיקה של קוסקו, טוענת שאנריקה פאלמה, גאבינו סאנצ'ס ואגוסטין ליסאראגה חרטו את שמותיהם על אחד הסלעים במאצ'ו פיצ'ו ב-14 ביולי 1901, ולפיכך גילו הם את המקום מחדש, ולא בינגהאם. כמו כן, ישנן ראיות שמהנדס בשם פרנקלין הצליח להבחין במאצ'ו פיצ'ו ב-1904, לאחר שערך תצפית מאחד ההרים שבאזור. פרנקלין סיפר על תגליתו לתומס פיין, שהיה מיסיונר בריטי שחי באזור. ב-1906 העפילו פיין וסטיוארט א. מקניירן (1956 – 1867), מיסיונר נוסף, במעלה ההר והגיעו למאצ'ו פיצ'ו. חמש שנים לאחר מכן, ב-1911, שוחח פיין עם בינגהאם וסיפק לו מידע שסייע לו להגיע למאצ'ו פיצ'ו.

למרות שבינגהאם לא היה הראשון ש"גילה" מחדש את מאצ'ו פיצ'ו, הוא זכה להיחשב לראשון הואיל והיה זה הוא שגרם למיקוד מחדש של תשומת הלב העולמית באתר.

ב-1913 זכה האתר לפרסום משמעותי לאחר שהחברה הלאומית לגאוגרפיה הקדישה לו את כל גיליון אפריל של בטאונה. ב-7 ביולי 2007 נבחרה מאצ'ו פיצ'ו כאחד משבעת פלאי תבל החדשים.

מיקום וגאוגרפיה

מאצ'ו פיצ'ו נמצאת במרחק של כ-70 ק"מ צפונית לקוסקו, על פסגת ההר מאצ'ו פיצ'ו, בגובה של כ-2,350 מטרים מעל גובה פני הים. מאצ'ו פיצ'ו היא אחד מהמרכזים הארכאולוגיים החשובים ביותר באמריקה הדרומית ואטרקציית התיירות המבוקשת ביותר בפרו.

מערכת הדרכים של האינקה

מבין אלפי הדרכים שנבנו על ידי התרבויות הקדם-קולומביאניות בדרום אמריקה, מערכת הדרכים של האינקה נחשבת לאחת המעניינות ביותר. כל הדרכים במערכת נפגשות בקוסקו, עיר הבירה של אימפריית האינקה, ואחת מהן הגיעה למאצ'ו פיצ'ו. בני האינקה עשו הבחנה בין דרך שנבנתה על חוף הים לבין דרך הררית, כאשר הראשונה נקרא Camino de los llanos (דרך המישורים) והאחרונה נקרא Capac Nam.

כיום, במערכת הדרכים מטיילים אלפי תיירים בכל שנה, ולפני שהם יוצאים למסע מעמק אורובאמבה לכיוון הרי האנדים, הם שוהים זמן מה בקוסקו ובמאצ'ו פיצ'ו על מנת להסתגל לתנאי הסביבה.

שמורת הטבע מאצ'ו פיצ'ו

ב-1981 האזור שמסביב למאצ'ו פיצ'ו, ששטחו הוא 325.92 קמ"ר, הוכרז על ידי פרו כשמורת טבע. אזור זה, שאינו מוגבל להריסות עצמן, כולל לא רק את פני השטח, כי אם גם את הפלורה והפאונה הטבעיות.

אחת התאוריות טוענת שמאצ'ו פיצ'ו הייתה "llacta" של האינקה, כלומר, נקודת יישוב שנבנתה על מנת לשלוט בכלכלה של האזורים הכבושים. התאוריה מוסיפה וטוענת שמאצ'ו פיצ'ו נבנתה מתוך מטרה להגן על אריסטוקרטיית האינקה, אם וכאשר תתרחש התקפה.

רוב הארכאולוגים מתנגדים להשערה שמאצ'ו פיצ'ו הייתה נקודת התכנסות עבור צבא האינקה הנסוג, וסוברים שהיא הייתה אחוזת מותרות של קיסר האינקה פאצ'אקוטי. דעות אלו מתבססות על המחקר שנערך על ידי מספר מומחים בתחום כגון ג'ון רואו וריצ'רד ברגר.

הארכאולוג ג'ון ריינהארד הציג ראיה לכך שהאתר הוקם על הר מאצ'ו פיצ'ו בגלל מיקום האתר ביחס לתבנית נוף שנחשבה מקודשת, ובייחוד ההרים הממוקמים באופן המתאים לאירועים אסטרונומיים חשובים.

חלוקה אזורית

<imagemap>תמונה:Postscript-viewer-shaded.png|25px

rect 0 0 0 0 עמוד ראשי desc none</imagemap>

ערך מורחב – מיתולוגיה של האינקה, דת האינקה

לפי הארכאולוגים, האזור העירוני של מאצ'ו פיצ'ו חולק לשלושה מחוזות גדולים: המחוז המקודש, מחוז המגורים (הנקרא גם המחוז הפופולרי) והמחוז המלכותי (במחוז זה התגוררו אנשי הדת והאצולה של האינקה).

באזור העירוני ממוקמים מספר ממצאים ארכאולוגיים קדומים: האינטיהואטאנה, מקדש השמש וחדר שלושת החלונות. ממצאים אלו הוקדשו לאינטי (אל השמש והישות האלוהית הבכירה של האינקה). מחוז המגורים היה המקום שבו חיו אנשים ממעמד חברתי נמוך יותר והיו בו מספר בנייני אחסון ובתי מגורים פשוטים.

באזור המלכותי, שהוקדש לאצולה, הייתה קבוצת בתים שנבנתה בשורות מעל מדרון ההר; בתי המגורים של האמאאוטאס (אנשים שנחשבו לחכמים) אופיינו בקירות אדומים, ובאזור הנוסטאס (נסיכות) היו חדרים בצורת טרפז. המאוזוליאום הוא פסל שנבנה כך שיש לו חלל פנימי קמור, בנוסף לציורי חריטות רגילים. הפסל שימש כמקום לטקסים או להקרבת קורבנות.

אדריכלות

<imagemap>תמונה:Postscript-viewer-shaded.png|25px

rect 0 0 0 0 עמוד ראשי desc none</imagemap>

ערכים מורחבים – מפעלי הבנייה של האינקה, ערים וכפרים

כל המבנים במאצ'ו פיצ'ו בנויים על פי סגנון אדריכלי המבוסס על קיר אבנים יבש בעל צורה רגילה. בני האינקה היו מומחים בשיטת הבנייה הזאת, הנקראת אשלאר, שבה נחתכו הלבנים בצורה כזאת שהן התאימו זו לזו במדויק וללא מרווחים. אחת התוצאות המפתיעות של שיטת הבנייה הזאת היא שלעתים לא ניתן היה לראות את המרווח בין האבנים או להחדיר ביניהן סכין.

לא נמצאו עדויות לכך שבני האינקה עשו שימוש כלשהו בגלגל. עד היום קיימת תעלומה באשר לדרך שבה שינעו ומיקמו גושי אבן ענקיים, למרות שהדעה הכללית היא שהם השתמשו במאות אנשים על מנת לדחוף את האבנים במעלה מישורים משופעים.

במאצ'ו פיצ'ו יש 140 מבנים הכוללים מקדשים, מקלטים, פארקים ובתי מגורים בעלי סכך. כמו כן, ישנם למעלה ממאה גרמי מדרגות מאבן – שלעתים נחצבו בגוש יחיד של גרניט – ומספר גדול יותר של מזרקות מים, המחוברות ביניהן על ידי תעלות ואגני ניקוז שנחצבו בסלע, שהיוו חלק ממערכת ההשקיה. נמצאו עדויות המצביעות על כך שמערכת ההשקיה שימשה להובלת מים ממעיין מקודש לכל אחד מהבתים.

בעיות בעקבות התיירות

מאצ'ו פיצ'ו היא אתר מורשת עולמית לפי החלטה של אונסק"ו. בתור האטרקציה התיירותית ביותר ומקור הכנסת כספים חשוב, ישנם איומים מתמשכים על האתר מסיבות כלכליות ומסחריות. בשלהי שנות ה-90 ממשלת פרו העניקה היתר שאפשר את הקמתו של רכבל המוביל להריסות, ואת בנייתו של מלון פאר הכולל בתוכו קומפלקס חנויות כגון בוטיקים ומסעדות. תוכניות אלה נתקלו בהתנגדות עזה מצד הממסד המדעי, אקדמאים והציבור הפרואני שהיו מודאגים מכך שהגדלה לא מבוקרת של מספר המבקרים תגרום לנזקים באתר.

מספר הולך וגדל של אנשים מבקרים במאצ'ו פיצ'ו (כ-400,000 ב-2003 ), ומסיבה זאת ישנן מחאות נגד התוכנית לבנות גשר נוסף שיגיע לאתר והאזור הוכרז כאזור אסור לטיסה . אונסק"ו שוקל להוסיף את מאצ'ו פיצ'ו לרשימת אתרי המורשת העולמית שבסכנה .

בספטמבר 2000 נגרם נזק לשעון שמש עתיק באתר על ידי אנשיה של חברת פרסום, בשעה שצילמו במקום פרסומת לבירה [1], ובכך מימש את החששות מפני ההשפעות של ניצול יתר של האתר.

המחלוקת בין ממשלת פרו לאוניברסיטת ייל

ב-14 במרץ 2006 דיווח העיתון הרטפורד קוראנט (היומון הגדול ביותר בקונטיקט) שאשתו של אלחנדרו טולדו, נשיא פרו, האשימה את אוניברסיטת ייל בגניבת למעלה מ-250 חפצים מהעם הפרואני. טולדו טענה שחפצים אלה נלקחו ממאצ'ו פיצ'ו על ידי בינגהאם ב-1912, והיו בתצוגה במוזיאון פיבודי של האוניברסיטה מאז.

חלק מהחפצים שבינגהאם לקח הוחזר לפרו אולם ייל שמרה על השאר וטענה שעמדתה מסתמכת על מספר חוקים ופסקי דין פדרליים הנוגעים לעתיקות פרואניות. החברה הלאומית לגאוגרפיה של ארצות הברית צידדה בעמדתה של פרו וקראה להחזרת החפצים לפרו. הנשיא טולדו הודיע שהוא שוקל להגיש תביעה נגד ייל על מנת שזו תחזיר את החפצים למדינתו .

ב-14 באוגוסט 2007 דיווח ההרטפורד קוראנט שייל הסכימה להחזיר לפרו למעלה מ-300 חפצים שהיו ברשותה. ההתקדמות במשא ומתן בין ייל וממשלת פרו אמורה להוביל בסופו של דבר להחלטה על הגורם שישמור על החפצים. אלאן גארסיה פרס, הנשיא החדש של פרו, מינה משלחת שממשיכה בשיחות עם ייל ונכון להיום הוא מעוניין ליישב את הסכסוך ללא שימוש באמצעים משפטיים. המקור לטענה זו הוא דבריו של דובר שגרירות פרו בוושינגטון הבירה שאמר "למה אנחנו צריכים להמשיך בתביעה?". כמו כן, הדובר הוסיף ואמר "העניינים מתקדמים. אנחנו מדברים איתם. הם מדברים איתנו" .

ראו גם

  • שבעת פלאי תבל החדשים

לקריאה נוספת

  • Bingham, Hiram (1979 [1930]) Machu Picchu a Citadel of the Incas. Hacker Art Books, New York.
  • Burger, Richard and Lucy Salazar (eds.) (2004) Machu Picchu: Unveiling the Mystery of the Incas. Yale University Press, New Haven.
  • Frost, Peter (1995) Machu Picchu Historical Sanctuary. Nueves Imágines, Lima.
  • Reinhard, Johan (2002) Machu Picchu: The Sacred Center. Lima: Instituto Machu Picchu (2nd ed.).
  • Richardson, Don (1981) Eternity in their Hearts. Regal Books, Ventura. ISBN 0-8307-0925-8, pp. 34–35.
  • Wright, Kenneth and Alfredo Valencia (2000) Machu Picchu: A Civil Engineering Marvel. ASCE Press, Reston.

קישורים חיצוניים

פרסם תגובה
טיפים ורמזים
Victoria W.
1 December 2013
If you have the time and energy, climb Huayna Picchu to get a better view of MP. It's well worth the extra effort.
Joice Savietto
14 August 2014
Everybody says it's better to go early, but don't if you would like to avoid long lines! People line up for the bus since 4am, but at 8 lines are much shorter! It also goes for entrance and return bus
Ross Sheingold
21 June 2012
If you want a fairly easy but invigorating hike, do the Inka Bridge trail. The actual Inka Bridge requires holding onto a wire while crossing a narrow ledge, but the 15 min. hike features great views
MLO
28 December 2015
Opt-in for the extra hike up to Montaña Machu Picchu. It's a burner of a hike (60-90mins) but well worth the view. Back a lunch if you're making the climb! Also bring a banana for the llamas. Trust.
Repu Surance
3 February 2018
I was looking for a mystical lifetime trip to Peru and this trip went beyond my imagination! Still worth the hike! One of the most breathtaking and mystical sites in the world.
Majed Alashari
22 September 2019
One of the world wonders architecture. Amazing design and view. Worth all the walk, train & the way here. Make sure to visit it in the day season to have a good view of it.
9.8/10
Claudinha Silva, 憑き狐娘 ו 805,699 יותר אנשים היו כאן
Belmond Sanctuary Lodge

החל $1600

Sumaq Machu Picchu Hotel

החל $474

Tierra Viva Machu Picchu Hotel

החל $105

Hotel Santuario Machupicchu

החל $77

GRINGO BILL'S BOUTIQUE HOTEL

החל $90

Gringo Bill's Hotel

החל $0

מראות מומלצות סמוך

ראה הכל ראה הכל
הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
ואקה דה לה לונה

ואקה דה לה לונה (Huaca de la Luna, בשילוב של קצ'ואה וספרדית: 'וא

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Ollantaytambo

Ollantaytambo is a town and an Inca archaeological site in southern

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Moray (Inca ruin)

Moray is a town in Peru approximately 50 km Northwest of Cuzco near

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
צ'וקקיראו

צ'וקֵקיראו (בספרדית: Choquequirao, בקצ'ואה: Chuqik'iraw) היא עיר

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Sayhuite

Sayhuite (Saywite) is an archaeological site 47km east of the city

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Sacsayhuamán

Sacsayhuamán (also known as Saksaq Waman, Sacsahuaman) is a walled

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Tambomachay

Tampu Mach'ay (Quechua tampu inn, guest house, mach'ay cave, 'guest

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Pukamuqu

Pukamuqu (Quechua, puka red, muqu hill / joint, 'red hill') is a

אטרקציות תיירותיות דומות

ראה הכל ראה הכל
הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
אייוובורי

אייוובורי (אנגלית: Avebury) הוא אתר המכיל הנג' גדול ומספר מעגלי אבן

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
מקדש מי סון

מי סון (וייטנאמית Mỹ Sơn) הוא מכלול מקדשים הינדים, הנמצא בכפ

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
צ'וקקיראו

צ'וקֵקיראו (בספרדית: Choquequirao, בקצ'ואה: Chuqik'iraw) היא עיר

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Chester Roman Amphitheatre

Chester Amphitheatre is a Roman amphitheatre in Chester, Cheshire. The

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
ל'אנס או מדואוז

ל'אנס או מדואוז (אנגלית וצרפתית L'Anse aux Meadows, מהשם הצרפתי העת

ראה את כל מקומות הדומים