קתדרלת ישו המושיע (רוסית Хра́м Христа́ Спаси́теля) היא הכנסייה הנוצרית אורתודוקסית הגבוהה בעולם. הכנסייה שוכנת על גדות נהר מוסקבה, בבירה הרוסית מוסקבה, במרחק הליכה מהקרמלין.
]]
ב-25 בדצמבר 1812, עם שוך מלחמת רוסיה-צרפת, הכריז הצאר אלכסנדר הראשון, כי בכוונתו להקים קתדרלה "שתציין את הכרתו תודתנו להשגחה העליונה שהצילה את רוסיה מהחורבן שאיים עליה" ולאובדן שחווה העם הרוסי.
העבודות על הקתדרלה החלו מספר שנים לאחר מכן. ב-1817 אימץ אלכסנדר את תוכניתו של האדריכל אלכסנדר ויטרברג למבנה. התוכנית, בסגנון נאו-קלאסי, כללה מוטיבים של רבים מארגון ההבונים החופשיים. המיקום שנבחר למבנה היה "גבעת הדרורים" במוסקבה.
ב-1825 עלה לשלטון אחיו של אלכסנדר, ניקולאי הראשון. בעיני ניקולאי, שהיה פטריוט ואדוק מאוד באמונתו, לא מצאה חן התוכניתו של הנאו-קלאסית של ויטרברג שאישר אחיו. הוא הזמין מהארכיטקט קונסטנטין טון עיצוב חדש, בהשראת כנסיית איה סופיה באיסטנבול. התוכנית החדשה של טון, שהייתה בסגנון נאו-ביזנטי, אושרה ב-1832. מיקום המבנה הועתק לאתר הנמצא בקירבת הקרמלין לפי החלטת ניקולאי ב-1837. העבודות על המבנה החלו בשנת 1839.
העבודות נמשכו שנים רבות, ולבסוף נערך טקס הקדשה לכנסייה ב-26 במאי 1883, ביום הכתרתו של הצאר אלכסנדר השלישי. שנה קודם לכן, נערכה השמעת הבכורה של יצירתו הפטריוטית של צ'ייקובסקי, הפתיחה 1812, בכנסייה.
בעקבות מהפכת אוקטובר החל ברוסיה שלטון קומוניסטי אנטי-דתי מוצהר. עם מות של לנין הוחלט כי במקום הקתדרלה יוקם מונומנט לתפארת הסוציאליזם. התוכנית כללה פסל עצום ממדים של לנין מנופף את זרועו. הקתדרלה פוצצה עד היסוד בעזרת מקלות דינמיט ב-5 בדצמבר 1931, בהוראת לזר קגנוביץ', שר בממשלת סטלין. במשך שנה פונו הריסות הכנסייה מן האתר. הפרויקט הוקפא בסופו של דבר עקב חוסר תקציב ובעיות ביציבות בקרקע. בשנת 1958 הוקמה במקום בריכת שחיה ענקית, שהייתה הגדולה בעולם באותה עת.
עם נפילת השלטון הקומוניסטי ברוסיה קיבלה הכנסייה הנוצרית אורתודוקסית אישור לבנות מחדש את הכנסייה ב-1990, וכבר ב1991 הונחה אבן הפינה באתר. ב-1992 יוסדה קרן למטרת בניה מחדש של הכניסה, שאליה הגיעו תרומות מכל רחבי רוסיה. טקס ההקדשה של הכנסייה נערך ב-19 באוגוסט 2000, יום ההשתנות של ישו לפי המסורת האורתודוקסית.