פסארגאדה (פרסית پاسارگاد; יוונית Πασαργάδες) הייתה בירתה הראשונה הממלכה האחמנית לאחר שהייתה לשושלת. היא נוסדה בידי כורש במאה ה-6 לפנה"ס, ושמה הנוכחי הגיע מיוונית, אך ייתכן שמשמעותו המקורית היה "גן פרס". העיר שוכנת בעמק הנהר פולוואר, במחוז פארס בדרום-מערבה של איראן, כ-70 ק"מ צפונית-מזרחית לעתיקות פרספוליס. ארמונותיה של העיר, גניה והמאוזולאום המיוחס לכורש, הם דוגמה טובה להתפתחות האומנויות והאדריכלות האחמניות, ומאז שנת 2004 מוכרזת פסארגאדה כאתר מורשת עולמית.
המלך כורש בחר להקים את בירתו סמוך לאתר הקרב בו הביס את מדי בשנת 550 לפנה"ס, והעבודות להקמת העיר החלו בסביבות שנת 546 לפנה"ס. כאשר כורש נהרג בשנת 530 לפנה"ס נטמן לפי הסברה בפסארגאדה, והמאוזולאום שלו הוא השריד הידוע ביותר השוכן בה כיום. פסארגאדה שימשה כבירת הממלכה עד שנכדו של כורש, דריווש הראשון, החליט להקים לו בירה חדשה בפרספוליס. עם זאת, פסארגאדה נותרה מרכז חשוב עד שהממלכה נכבשה בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 330 לפנה"ס. לפי הרודוטוס ומספר היסטוריונים נוספים, ביקר אלכסנדר בקברו של כורש בעיר ושיפץ אותו.
המצודה במקום מכונה "תל-א תאחת" ("תל הכס") או "תל-אה תאחת-אה סוליימאן" ("תל כס שלמה"), והיא נותרה בשימוש גם בתקופה מאוחרת יותר; אך ארמונות העיר נינטשו וחומרי הבניין שלהם נוצלו למטרות אחרות. מאז המאה ה-7 נודע מבנה הקבר של כורש בכינוי "קבר אם שלמה" ("קבר-א מדאר-א סוליימאן"). לא ברור אם מדובר באמת או באגדה, אך לפי סיפור המעשה ביקשו הערבים הכובשים להרוס את מבנה הקבר, כיוון שעמד בניגוד לעקרונות האיסלאם. תושבים מקומיים שכנעו אותם כי הקבר שייך למעשה לאימו של שלמה, ומכאן מקורה של האמונה כי זהו קברה. המקום היה לאתר עלייה לרגל, ומסגד קטן נבנה באתר במאה ה-10 תוך שימוש בעמודי הארמונות העתיקים. המסגד נותר בשימוש עד המאה ה-14, וכשהאתר שופץ בשנות ה-70 של המאה ה-20 הוא הועבר למקום אחר.
שטחו של האתר כ-160 הקטאר, אורכו 2.7 ק"מ ורוחבו כ-800 מטר. עם זאת העיר השתרעה על שטח גדול בהרבה ועיקרה טרם נחקר. בדרום האתר שוכן המאוזולאום של כורש, ובצפונו נישאת מצודת "תל-א תאחת-א סוליימאן" השוכנת על גבעה. במרכזה של העיר נמצא המתחם המלכותי ובו שרידי בניין השער, אולם השימוע, ארמון המגורים והגן המלכותי. צפונית לארמון ניצב מגדל "זנדאן-א סוליימאן" ("בית הכלא של שלמה") הנישא לגובה של 14 מטר ומועד הקמתו אינו ידוע במדויק. במזרח האתר נמצא מבנה קטן ורבוע שאורך כל אחת מצלעותיו הוא 16 מטר, ואשר זוהה כגשר. בשטח זה שוכנים גם חמישה כפרים המיושבים על ידי חקלאים.
המאוזולאום המיוחס לכורש עשוי מאבן גיר לבנה, והוא הוקם במהלך העשור שלפני מותו של כורש בשנת 530 לפנה"ס. השכבה התחתונה בבסיסו של המבנה היא באורך של 13.35 מטר וברוחב של 12.30 מטר, והוא עשוי משש שכבות שכל אחת מהן קטנה בממדיה מזו שעליה היא נחה. גובהה של השכבה הראשונה הוא 170 ס"מ, השנייה והשלישית נישאות לגובה של 103 ס"מ, וגובהן של שלוש הנותרות הוא 57.5 מטר. חדר הקבורה במאוזולאום שוכן מעל לשכבות הבסיס וצורתו כשל מבנה מלבני פשוט, הנושא גג משופע. במבנה קבוע פתח הפונה לכיוון מערב, ובימי הביניים נקבע בו גם מיחרב. על פי הרודוטוס הוצבה על הקבר כתובת בזו הלשון: Шаблон:ציטוט כיום שוב אין הכתובת קיימת, וגם בקרב ההיסטוריונים בעת העתיקה נגלעו מחלוקת באשר לנוסחה המדויק.
מצודת תל-א תאחת בצפון העיר עשויה מאבני גיר גדולות שהונחו זו על זו ללא שימוש במלט. צורתה היא כשל מקבילית באורך של 98 מטר וברוחב של 79 מטר, ושקעים קבועים בחומותיה בצידה הדרומי ובצידה הצפוני. גובהו של המבנה הגיע ל-15 מטר, ותחילת הקמתו בימיו של כורש, אולם זו נפסקה עם מותו. נכדו, דריווש הראשון, המשיך במלאכה במאה ה-5 לפנה"ס.
המתחם המלכותי כולל מספר ארמונות שניצבו בלב גנים. הארמונות הוקמו מאבנים שחורות ולבנות ועיקרם באולמות שנתמכו על ידי עמודים, ושלהם הוצמד פורטיקו. אולם השימוע (Palace S) הוקם בשנת 539 לפנה"ס לערך, והוא כלל שתי שורות שבכל אחת מהן ארבעה עמודים. בסיסי העמודים מרובעים ועשויים מאבן שחורה, והעמוד עצמו עגול ועשוי מאבן גיר לבנה. גובה הבסיסים הוא 1.04 מטר בעוד שהעמודים נישאו לגובה של 12.06 מטר. כותרות העמודים היו גם הן מאבן שחורה, ופורטיקו נקבע בשני צדדיו של הארמון.
ארמון המגורים (Palace P) הוקם בין השנים 535-530 לפנה"ס, ואולם העמודים שלו השתרע לאורך של 31.1 מטר ולרוחב של 22.1 מטר. העמודים סודרו בחמש שורות שבכל אחת מהן שישה עמודים, ובצידו הדרום-מזרחי הוקם פורטיקו.
מבנה השער שוכן ממזרח לארמון, וגם הוא בנוי כאולם עמודים מלבני באורך של 26.2 מטר וברוחב של 22.2 מטר. באחד ממשקופיו התגלה תבליט מפורסם של דמות מכונפת.
