פארק מוז'קובסקי (שם רשמי: Fürst-Pückler-Park, גרמנית: Muskauer Park, פולנית: Park Mużakowski) הוא הפארק האנגלי הגדול ביותר בגרמניה ובפולין. שטחו הכולל של הפארק הוא 5.4 קמ"ר, כאשר 3.5 מתוכם נמצאים בפולין והיתר בגרמניה. הפארק משתרע על שתי גדותיו של הנהר נייסה, המהווה את הגבול בין שתי המדינות. בחלקו המערבי של אזור החיץ המקיף את הפארק נמצאת העיר הגרמנית באד מוסקאו, ובחלקו המזרחי נמצאת העיר הפולנית לקניצה. מרכז הפארק הוא רמות מיוערות למחצה, והן נמצאות בסמוך לגדה המזרחית של הנהר ומכונות הפארק על הטראסות.
ב-2 ביולי 2004 העניק אונסק"ו לפארק מעמד של אתר מורשת עולמית.
הפארק הוקם בין 1815 ל-1844 על ידי הנסיך הרמן פון פיקלר-מוסקאו שהחזיק בבעלותו אחוזה מקומית. לאחר מותו של הנסיך ב-1871 המשיך אדוארד פטצולד (אחד מתלמידיו של פיקלר-מוסקאו) את טיפוחו של הפארק.
הפארק מייצג גישה שונה בקשר שבין האדם לטבע בכך שהרושם המתקבל ממנו הוא הגברת היופי של מאפייני הפארק הטבעיים באמצעות עצים, אזורי מרעה ואמות המים, המאפשרים את המיזוג בין האדם לבין הטבע בכך שהפארק הופך למרכיב של מגורי האדם ומגורי האדם הם חלק מהפארק. פיקלר יצר נוף משולב המשתרע עד לעיר מוסקאו.
המוקד של מבני הפארק הוא טירה המכונה "הטירה החדשה" שנבנתה מחדש על ידי פיקלר בשנות ה-60 של המאה ה-19 על סמך תוכנית של האדריכל הפרוסי קרל פרידריך שינקל. הטירה היא המרכז של קבוצת שבילים המתמשכים ממנה והלאה. לאורך השבילים נמצאות "נקודות הפסגה" של טופוגרפיית הפארק היוצרות נקודות תצפית. פיקלר השתמש באלמנטים אדריכליים באופן המהווה שילוב בין מבנים לבין הטבע: גשרים, תעלות מים, שבילים, בניינים מקושטים, עצים, גן בוטני, ועצים המפוזרים באקראי בנוסף למאפיינים גאולוגיים כגון טראסות, צוקים ועמק הנהר נייסה.
מסיבות אלו הנוף בנוי בצורה שניתנת להערכה בזכות תכונותיה האסתטיות. כמו כן, לפארק יש חשיבות מבחינת האמנות המופשטת: מקומו בהתפתחות עיצוב הנוף והשפעתו על גנים ופארקים שנבנו אחריו.
את הנוף באתר ניתן לחלק לכמה חלקים:
מייסד הפארק היה הנסיך הרמן פון פיקלר-מוסקאו (1785 - 1871) שהיה בעל אדמות באזור באד מוסקאו מאז 1811 ומחברו של הספר Hints on Landscape Gardening (עברית: רמזים על גינון נוף). לאחר שלמד במשך שנים רבות באנגליה, פיקלר-מוסקאו ייסד את הפארק ב-1815. לאחר מכן הוא ייסד את בית הספר הבינלאומי לניהול נוף בבאד מוסקאו ויזם תוכנית לתכנון הנוף הנרחב של פארק שיעטוף את העיר "בצורה שמעולם לא נעשתה בקנה מידה כה גדול".
מבחינה סמלית, תחילת הקמתו של הפארק התרחשה כאשר פיקלר שלח מכתב לתושבי באד מוסקאו ב-1815 שבו הודיע להם על כוונותיו והאיץ בהם למכור לו את אדמותיהם. עד 1817 פיקלר הצליח לרכוש שטח של 10 הקטאר.
במסגרת העבודות בוצעו מספר שינויים בטירה הישנה ונבנו קפלה גותית, קוטג' אנגלי, מספר גשרים וחממה לגידול תפוזים. פיקלר שיפץ את הטירה החדשה הנמצאת במרכז הפארק ביחד עם מספר שבילי הליכה המתפשטים ממנה והלאה. העבודות הללו נמשכו עד 1845 כאשר פיקלר נאלץ למכור את הנכס. הנכס נקנה על ידי נסיך הולנדי שהעסיק את אדוארד פטצולד, תלמידו של פיקלר וגנן נוף ידוע בזכות עצמו, על מנת להשלים את עבודתו של פיקלר.
פטצולד התפטר מתפקידו ב-1878, וארבע שנים לאחר מכן הפארק נמכר לטראוגוט הרמן, רוזן ארמין, ולאחר מכן בוצעו במקום מספר עבודות שלא שינו את אופיו הכללי של הפארק. העבודות הללו נפסקו עם תחילתה של מלחמת העולם השנייה.
במהלך הקרב על ברלין שתי הטירות וארבעת הגשרים החוצים את הנהר ספגו נזקים כבדים. מאז 1945 הפארק נחצה על ידי הגבול בין גרמניה ופולין, כאשר שני שלישים משטחו הכולל מצויים בריבונות פולנית. הטירה הישנה שוקמה על ידי ממשלת גרמניה המזרחית בין 1965 ל-1972, ואילו שיקומם של הטירה החדשה וארבעת הגשרים טרם הושלם.