קרני חיטין הוא שמו של הר הממוקם בגליל התחתון בקרבת הר ארבל, שגובהו המרבי 326 מ' בסך-הכול. הר הגעש הכבוי זכה לשמו בשל שתי פסגותיו, שצורתן כשל קרניים. סביבת ההר הינה שמורת טבע.
מקרני חיטין ניתן לראות את הכנרת, הגלעד, הגולן והגליל.
בקרני חיטין התקיימו יישובים בכמה תקופות, וב-1976 נערכו במקום חפירות מטעם רשות העתיקות. השליטה מן ההר על הדרך העולה מהכנרת הקנתה לו חשיבות מיוחדת. דרך זו עברה בנחל רקת, ומשני צדיה חולשים עליה הרי געש: בקצה התחתון תל רקת ובקצה העליון קרני חיטים.
קבר נבי שועייב, המקודש לדרוזים, נמצא בסמוך לקרני חיטין.
שמה של קרני חיטין מוכר וידוע דווקא מן התקופה שבה לא הייתה מיושבת כלל. בתקופה הצלבנית לא נודעה לאתר חשיבות מיוחדת, והוא היה שומם. ב-4 ביולי 1187 התחולל למרגלות ההר הקרב בין צבאות הצלבנים, שהגיעו מכיוון ציפורי, ובין צבאו של צלאח א-דין, שבא מכיוון מעברות הירדן, מדרום לצמח. בקרב זה נחלו הצלבנים מפלה ניצחת, ושרידי לוחמיהם נמלטו אל פסגת ההר ושם נכנעו. קרב קרני חיטין, או "קרב חטין", מסמל את ראשית חורבנה של ממלכת הצלבנים בארץ ישראל.
במורד הצפוני של ההר שכן בתקופה העות'מאנית הכפר חיטין. במהלך מלחמת העצמאות נמלטו ממנו תושביו, והכפר חרב.