קתדרלת בורגוס (ספרדית Catedral de Burgos) היא קתדרלה גותית בעיר בורגוס שבספרד. הקתדרלה מוקדשת למריה, אם ישו וידועה בגלל סגנונה הייחודי הנאמן לגותיקה הצרפתית ובתחרת האבן העדינה שלה. הקתדרלה נבנתה בשנים 1221-1568.
מצפון. במערב, זוג הצריחים המחודדים. במרכז: מגדל המצלב המתומן. במזרח: קפלת קונדסטייבל.]] בעלת פיסול מועט וצריחים מחודדים בגובה 80 מטר]]
על בניית הקתדרלה הגותית הורו המלך פרדיננד השלישי מקסטיליה והבישוף מוריציו (Mauricio). הבנייה החלה באתר בו שכנה קתדרלה רומנסקית והאבן הראשונה הונחה ב-20 ביולי 1221. העבודות החלו על ה-Chevet: אפסיס מזרחי שמוקף בקפלות הקורנות ממנו כמו עלי כותרת של פרח, ונמשכו תשע שנים. עד 1250 הושלם החלק המזרחי, שני זרועות הטרנספט (בית הרוחב) והחלק המרכזי של הספינה הראשית.
ב-1851, מאת פרנסואה בוזה (François Bossuet).]] המזבח הראשי נחנך ב-20 ביולי 1260 והעבודות נמשכו עד 1277 אז התרחשה הפסקה של כמעט 200 שנים, לפני שהעבודה הומשכה. ב-1539 קרס המגדל הראשי ונעשו עבודות לבנותו מחדש. הקתדרלה הושלמה ב-1568, עם השלמתו של המגדל המרכזי מעל מקום המצלב (crossing), שמתנשא מעל עבודה עדינה של קמרונות בצורת כוכב.
האדריכלים העיקריים שנטלו חלק בבנייה היו צרפתי במאה ה-13, ספרדי בשם אנריקה בסוף המאה ה-13, וגרמני במאה ה-15. ב-1417, הבישוף של בורגוס נכח במועצת קוטאנס וחזר עם האדריכל (בנאי ראשי, ליתר דיוק) ג'ון מקלן (חואן מקולוניה Juan de Colonia), שבנה את הצריחים שמעל המגדלים והוסיף פיתוחי אבן ותחרת חלונות.
בין הבישופים המפורסמים ביותר של בורגוס היה אלפונסוס א סנקטה מריה, מלומד והיסטוריון בן המאה ה-15.
ב-1919 הובאו לקבורה בקתדרלה שרידיו של אל סיד (רודריגז דיאז דה ויוור) ואשתו דונה חימנה.
ב-31 באוקטובר 1984 הוכרזה הקתדרלה כאתר מורשת עולמית בידי אונסק"ו.
הקתדרלה נבנתה בסגנון גותי בשל ואחר כך בסגנון גותי מאוחר לוהב האופיינים לצפון צרפת והושפעה אך מעט מהסגנון הספרדי. הקתדרלה יחסית קטנה ביחס לקתדרלות הגותיות הצרפתיות: אורך הקתדרלה הוא 106 מטר ורוחבה בטרנספט הוא 59 מטר. גובהה בשיא הוא 80 מטר בלבד.
מגדל המצלב, המתנשא לגובה 54 מטר, מתחיל בבסיס מרובע ונהפך בחלקו העליון למתומן ממנו זקורים שמונה צריחים ובהם עבודות פיתוח באבן וקישוטי תחרת אבן.
החזית המערבית, Santa María la Mayor, בעלת שלוש הקומות, היא בעלת שלושה שערי כניסה המוקפים בקשתות: מעל שני השערים הצידיים יש חלון ויטראז' עגול ומעליו טימפנון, ואילו מעל השער המרכזי יש גמלון קלאסי ומעליו תחריטים. מעל השערים מעקה וממנו מזדקרים צריחונים. מעל המעקה חלון רוזטה עדין ובו מגן דוד (ללא קשר ליהדות). בקומה השלישית והאחרונה צמד חלונות מחודדים המורכבים כל אחד מ-4 חלונות קטנים המאוחדים בשלוש קישוטי קוורטרפויל תלתניים. בכל חלון קטן נמצא פסל ומעליהם נמצא פסל של מריה הקדושה. בצדדים סביבם ישנן פסלים מתחת לחופות. בולט במיוחד חסרונו של פיסול בחזית המערבית ביחס לקתדרלות הצרפתיות, ובפרט בקומה המרכזית שם ישנן מגרעות ריקות ללא פסלים. כמו כן חסרים הארכיוולטים ופסלי העמוד סביב השערים עצמם. ניתן לראות בחזית גם גרגוילים. על הגלריה העליונה ביותר חקוקה באבן הכתובת PULCHRA ES ET DECORA ("יפה את, ומלאת חן"). גם על המגדלים עצמם יש מעקים. כל מגדל, המסתיים בצריח מחודד בסגנון גותי לוהב (Flamboyant), מוקף ב-8 צריחונים הנמצאים ב-4 פינותיו. צמד הצריחים המערביים מתנשא לגובה 80 מטר (262 רגל).
תוכנית הקתדרלה, הכוללת ספינה ראשית, ספינות משניות ובית רוחב, איננה מזכירה כל כך צלב מאחר ואגפיה עם 15 הקפלות הצמודות אליהם הם ברוחב הטרנספט (בית הרוחב). מצפון לקתדרלה נמצא קלויסטר (חצר מרובעת המוקפות בארקדות) ומדרום ארמון הבישוף. הרבה מהמזבחים והקפלות בפנים הם בעלי חשיבות אמנותית והיסטורית. בקצה המזרחי מסתיימת הקתדרלה בקפלה המתומנת של קונדסטייבל (Chapel of the Condestable) הבנויה בסגנון גותי לוהב Flamboyant, ומלאה בקישוטי תחרת חלונות ופסלים של אבירים ומלאכים של שלטי גיבורים. קפלה זו מעוטרת בצריחונים מבחוץ, והיא דומה במראהה למגדל המתומן שמעל מקום המצלב.
השער של בית הרוחב הצפוני, הידוע כ-Portada de la Coronería ("שער ההכתרה") מעוטר בפסלי שנים עשר השליחים. מאחוריו חלון קשתי ושני צריחים. בשער בית הרוחב הדרומי יש תבליטים המתארים את האוונגליסטים ליד שולחנות הכתיבה שלהם.
מבנה הקיר מחולק ל-3 אזורים: קומת קשתות, גלריה (יציע) וקומת תאורה. קומת הגלריה כנראה מושפעת במקצת מהסגנון המוסלמי שכן היא כוללת מערכת קשתות מקושטות על עמודים מקושטים, המתאחדות בטימפנון ובו חלון קוורטרפויל (4-עלים). קומת התאורה בנויה מחלונות פשוטים.
