הנקודה הנמוכה ביותר של הפארק נמצאת בנהר הבופלו הקטן בגובה של 183 מטר, ואילו הנקודה הגבוהה ביותר היא בהרי הקאריבו ברום של 945 מטר. מטה הפארק נמצא בפורט סמית', ומשרד נוסף של הפארק נמצא בפורט צ'יפויאן, אלברטה. בפארק נמצאת דלתה של מים מתוקים מן הגדולות בעולם הנוצרת על ידי נהר פיס (Peace River), נהר אטבסקה (Athabasca River) ונהר סליב (Slave River). הפארק ידוע גם בשל בולעני הקארסט שבו הנמצאים בצד של הטריטוריה הצפון מערבית. הפארק נמצא צפונה מחולות הזפת של אלברטה.
ממצאים ארכאולוגיים מעידים על קיומה של אוכלוסייה אנושית באזור כבר לפני כ-8,000 שנה. ב-1922 הוקם הפארק במטרה לשמור על שארית האוכלוסייה של ביזון העץ (Bison bison athabascae) בצפון קנדה. בין השנים 1925 ל-1928 הובאו לפארק ביזונים אשר הרחיבו את תחום מחייתם גם דרומה מנהר פיס, ובעקבות זאת ב-1926 הורחבו גבולותיו של הפארק.
בפארק הלאומי ווד באפאלו חיים מגוון מינים של בעלי חיים בהם אייל קורא, דוב שחור אמריקני, זאב מצוי, שונר, דוב חום, ארנבת אמריקנית, עגור קנדי, ביזון העץ, שכווי הצווארון ונחשי בירית.
ב-1982 איגוד השימור העולמי הכיר באתר הקינון הקיצי של העגור האמריקאי ובדלתה פיס-אטבסקה כאתרים בעלי חשיבות בינלאומית במסגרת אמנת רמסאר. ב-1983 הכיר אונסק"ו בפארק כאתר מורשת עולמית. בין הסיבות שהובילו להחלטה זו: המגוון הביולוגי העשיר בדלתה של נהרות אטבסקה ופיס, שהיא הדלתה הפנים יבשתית הגדולה בעולם, האוכלוסייה הגדולה של ביזון העץ החיה במקום ואתר הקינון האחרון של העגור האמריקאי המצוי בסכנת הכחדה.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
<tr><td>
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הפארק
הלאומי ווד באפאלו
</td></tr> |
---|
- פארקים בקנדה
- הפארק הלאומי ווד באפאלו, קנדה באתר IUCN