הפארק הוכרז ב-28 ביוני 1979 ונקרא תחילה ואנצ'אקה (Huanchaca), אך בהמשך שונה שמו, והוא נקרא על שם המדען שחקר אותו. בשנת 2000 הכריז אונסק"ו על הפארק כאתר מורשת עולמית.
בניגוד לאזורים דומים בברזיל, אזור הפארק כמעט לא מיושב - בפארק ובאזורים הסמוכים לו מתגוררים פחות מ-30 תושבים, ולפיכך, אין הוא נפגע מחקלאות. עם זאת, סובל הפארק מדיג ומציד מצדו הברזילאי של הגבול, שבהיעדר פיקוח על הגבולות גולש לעתים גם לשטחו הוא. פחות מאלף תיירים פוקדים מדי שנה את הפארק, וזאת בשל מיקומו המבודד - נדרשים שני ימי נסיעה מהעיר הגדולה הקרובה, סנטה קרוס. יחד עם זאת, מכיל הפארק תשתית לביקורי תיירים וחוקרים.
פלורה ופאונה
לפי ההערכות, בשטח הפארק כ-4,000 מיני צמחים, ובהם 110 מיני סחלבים, וכן ברומליות, פסיפלורות, לופיים ודקליים. 2,700 מינים כבר נסקרו ובהם 26 מינים שלא היו ידועים קודם לכן.
הפארק מאכלס כ-130 מיני יונקים, ובהם כלבי נהרות, דולפיני נהרות, טפירים, קופי עכביש, שאגנים, ארמדילים, דובי נמלים, זאבים רעמתיים ויגוארים.
בנוסף, יש בפארק כ-620 מיני עופות (ובהם 9 מיני ארות), המהווים כ-20% ממיני העופות בדרום אמריקה, וכן כ-70 מיני זוחלים, ובהם הקיימן השחור. כן יש בפארק כ-350 מיני חרקים וכ-250 מיני דגים.
קישורים חיצוניים
-
ראו מדיה וקבצים בנושא בוויקישיתוף
- האתר הרשמי
- הפארק באתר UNEP
| אתרי מורשת עולמית בבוליביה | |
|---|---|
|
<td>
פוטוסי• המרכז
ההיסטורי בסוקרה•
מבצר סמאיפאטה• המיסיונים הישועיים בצ'יקיטוס •
הפארק הלאומי נואל קמפף מרקאדו•
טיוואנאקו
|
קטגוריה: בוליביה: אתרי מורשת עולמית נואל קמפף מרקאדו
