מפלי איגואסו (בספרדית: Cataratas del Iguazú; בפורטוגזית: Cataratas do Iguaçu) הם סדרה של מפלי מים על נהר איגואסו אותו הם מחלקים לקטע עליון ולקטע תחתון, והשוכנים על קו הגבול בין מדינת פארנה בברזיל ופרובינציית מיסיונס בארגנטינה. מקור שמם של המפלים בשפת גוארני או טופי עתיקה והוא מצרף של המילים "אי" (מים) ו"גואסו" (גדולים). הפארק בצד הארגנטינאי של המפלים הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1984, ובשנת 1986 הוכרז גם הפארק בצד הברזילאי ככזה.
המפלים שוכנים לאורך קטע בן 2.7 ק"מ בנהר, כ-20 ק"מ בקו אווירי ממקום שפכו אל נהר פרנה, בנקודת הגבול המשותפת של שתי המדינות עם פרגואי. סך הכל כוללת המערכת כ-275 מפלים שגובהם המכסימלי הוא 82 מטרים. מימיהם נופלים בשתי מדרגות והספיקה שלהם עולה על 6.25 מיליון קוב בשעה.
ליד המפלים נוסדו שלוש הערים פוז דו איגואסו הברזילאית, פוארטו איגואסו הארגנטינאית וסיודד דל אסטה הפרגוואית. לא רחוק משם נבנה סכר איטייפו. רובם המכריע של המפלים נמצאים בארגנטינה שמשטחה ניתן לצפות בהם מקרוב ולסייר ביניהם, אולם התצפית הפנורמית אליהם אפשרית רק משטחה של ברזיל. המפל המפורסם ביותר הוא "מפל גרון השטן" (Garganta del Diablo; Garganta do Diabo) השוכן על קו הגבול בין המדינות. צורתו כשל פרסה ברוחב של 150 מטר ובאורך של 700 מטר.
הפארק הלאומי איגואסו בארגנטינה כולל את הפארק עצמו המשתרע על פני שטח של 492 קמ"ר, ושמורת טבע בשטח של 63 קמ"ר. תחילתו בשנת 1909 אך הוא הוכרז באופן רשמי רק בשנת 1934. הפארק הלאומי איגואסו בברזיל הוקם בשנת 1939 והוא מקיף שטח של 1,700.86 קמ"ר, מהם 11.36 קמ"ר בתחומי האיים שבנהר.
האקלים באזור הוא טרופי הנהנה ממשקעים בהיקף של כ-2,000 מ"מ המתחלקים באופן שווה למדי משך כל השנה, ומלחות גבוהה המגיעה לעתים ל-90%. המטמפרטורות הממוצעות נעות בין 33°C בקיץ ל-9°C בחורף.
בפארקים זוהו למעלה מ-2,000 מינים של צמחים וסקולריים. החי כולל למעלה מ-400 מיני ציפורים ויונקים אופייניים כמו טפיר, חוטמן, דביבון מצוי, אוצלוט, יגואר, דב נמלים, קופי קפוצ'ין ועוד.
