סנטה מריה נובלה היא כנסייה בעיר פירנצה אשר באיטליה, הממוקמת בסמוך לתחנת הרכבת המרכזית בעיר הנושאת את שמה.
הכנסייה אמנם נבנתה לאורך תקופות שונות על ידי אדריכלים אחדים, אך המבנה בצורתו הנוכחית מיוחס ללאונה בטיסטה אלברטי.
הדומיניקנים שלטו באזור עליו נבנתה הכנסייה החל מ-1221. הם החליטו לבנות את הכנסייה בשטח בו הייתה ממוקמת כנסיית סנטה מריה דלה וין (Santa Maria delle Vigne) ולכן הוסיפו לשם הכנסייה את המילה "נובלה" ("חדשה"). הכנסייה נבנתה בסגנון רומנסק טוסקני על ידי שני נזירים דומיניקנים אשר החלו במלאכה באמצע המאה ה-13. הכנסייה הושלמה כמאה שנה לאחר מכן, אך בשלב זה, רק החלק התחתון של הכנסייה היה בנוי.
באמצע המאה ה-15 נבנה החלק העליון של הכנסייה על ידי לאונה בטיסטה אלברטי, בחסות ג'ובאני די פאולו רוצ'לאי, סוחר טקסטיל בן העיר פירנצה. אלברטי שאף להקנות למבנה את עקרונות הרנסאנס ובהם ההומאניזם, ההרמוניה והחזרה לקלאסיקה.
כיוון שהחזית הייתה בנויה מבעוד מועד בסגנון רומנסק טוסקני, אלברטי המשיך באותו סגנון על מנת לשמור על מראה אחיד. ואולם, המבנה כולל מאפיינים רנסאנסיים שונים שבבסיסו שאיבת ההשראה מהתרבות הקלאסית של יוון ורומא הבאה לידי ביטוי בפתח הכניסה המזכיר שער ניצחון רומי והחלק העליון שהינו בעל צורת מקדש יווני.
מאפיין רנסאני אחר הוא השימוש ביחידת מודולוס, שהיא אמת המידה לפיה נבנה כל חלק במבנה ביחס קבוע. עיצוב החזית מבוסס על יחידת מודולוס משוכפלת ברוח הרנסאנס. אלברטי מוסיף אלמנט חדשני המכונה "וולוטה" (בעברית יש המתרגמים: "לוליין" או "מגילה"), אלמנט שמחבר בין שני חלקי המבנה ומעניק לו עניין קישוטי, ללא תפקיד מעשי.
ישנם שני אזכורים של הפטרון, נותן החסות על המבנה– ג'ובאני רוצ'לאי, בשני האפריזים שבחזית הכנסייה. האחד מרומז, באפריז התחתון - לכל אורך האפריז משוכפל סמל המשפחה – המפרש. והשני מפורש, באפריז שתחת הגמלון - שמו של הפטרון מופיע עליו: "ג'ובאני רוצ'לאי בן-פאולו בשנה המבורכת 1470" (IOHAN(N)ES ORICELLARIUS PAU(LI) F(ILIUS) AN(NO) SAL(UTIS) MCCCCLXX).
