סנט אנדראה דלה פראטה (באיטלקית: Sant'Andrea delle Fratte ) היא בזיליקה שנבנתה במאה ה-17 ברומא המוקדשת לאנדריאס הקדוש.
הכנסייה בנויה על שרידי כנסייה שנבנתה במקום בשנת 1192 ונקראה "אינפרה הורטס" (infra hortes - "בינות הכרמים") - ומכאן שמה כיום "דלה פראטה" - בתוך היער.
הייתה זו כנסייה של יוצאי סקוטלנד שהתגוררו ברומא, עד שבשנת 1585 העניק האפיפיור סיקסטוס החמישי את הכנסייה למסדר האחים של סן פרנצ'סקו די פאולה.
בשנת 1604 החל שיפוץ הכנסייה על פי תוכניות האדריכל גאספארה גוארה, אולם הפרויקט לא הושלם. בשנת 1653 המשיך פרנצ'סקו בורומיני בשיפוץ הכנסייה ובנה את האפסיס, כיפת הכנסייה, ומגדל הפעמונים. לאחר מותו המשיך בשיפוץ מאטיה דה רוסי. חזית הכנסייה, הבנויה בסגנון הרנסאנס, הושלמה בשנת 1826.
פנים הכנסייה מורכב מאולם תווך אחד. הקאפלה הראשונה מצד ימין היא "בית תפילה קטן" (tempietto) עשוי עץ, עם ציורים מעשי ידי בורגוניונה. כמו כן מצויים בכנסייה שני פסלי מלאכים מעשי ידי ג'ובאני לורנצו ברניני, שהוכנו במקור עבור גשר סנטאנג'לו והובאו לכנסייה במאה ה-18.
