מוזיאון בית רמברנדט (בהולנדית: Museum het Rembrandthuis) הוא מבנה הממוקם ביודנבריסטראאט ("רחוב היהודים הרחב") באמסטרדם שבהולנד. המבנה, בו התגורר הצייר רמברנדט ואן ריין במשך מספר שנים, החל משנת 1639 ועד שפשט רגל בשנת 1656, משמש כיום כמוזיאון להנצחת חייו ועבודתו.
המבנה בו ניצב כיום המוזיאון נבנה בין השנים 1606 - 1607 עבור קורנליוס ואן דר וורט ברחוב סינט אנתוניסריסטראאט (Sint Anthonisbreestraat - רחוב אנתוניוס הקדוש הרחב). לימים נודע הרחוב בשם "רחוב היהודים הרחב". המבנה נבנה על שני מגרשים סמוכים במזרח העיר, בשכונה בה התיישבו באותה עת סוחרים עשירים ואמנים.
המבנה המקורי היה מבנה דו קומתי, בראשו גמלון מדורג. בין השנים 1627 - 1628 שופץ המבנה, שונתה חזיתו, נוספה קומה שלישית ובראשה גמלון משולש (שהיה אופייני באותה עת). ככל הנראה השיפוץ בוצע על ידי האדריכל יאקוב ואן קאמפן (האדריכל שבנה את בניין עיריית אמסטרדם - לימים, ארמון המלוכה, בכיכר דאם).
בשנת 1639 רכש רמברנדט את המבנה בעבור סכום של 13,000 גילדרים (אשר בוצע בתשלומים, מאחר שלרמברנדט לא היה את כל הסכום). בעת רכישת המבנה היה רמברנדט אמן ידוע, ובאותה שנה אף התבקש לצייר את "משמר הלילה" של העיר אמסטרדם. על אף רווחיו, לא עמד רמברנדט בתשלומי המשכנתא וההלוואות שלקח. בין השנים 1652 - 1656 לקח רמברנדט הלוואות נוספות על מנת לשלם את הלוואותיו הקודמות, אולם לא הצליח לשלם את אלה ובשנת 1656 פשט רגל ונכסיו נמכרו על מנת לשלם לנושים. בשנת 1658 נמכר הבית במכירה פומבית על מנת לשלם את יתרת החובות ונמכר בסכום של 11,000 גילדרים. רמברנדט עבר להתגורר בבית שכור ברוזנחראכט בו התגורר עד מותו בשנת 1669.
בין השנים 1660 - 1662 שופץ המבנה וחולק לשני בתי מגורים. בשני המבנים התגוררו משפחות שונות עד סוף המאה ה-19, והמבנה שופץ ושונה מספר פעמים, ומצבו התדרדר במהלך השנים. הבית היה במצב רעוע חיצונית, שאלמלא היה זה ביתו של הצייר המפורסם היה כנראה נהרס על ידי עיריית אמסטרדם. בשנת 1906 נערכה תערוכה של יצירות רמברנדט, ובעקבותיה התעורר לחץ ציבורי שהביא לרכישת המבנה על ידי עיריית אמסטרדם, מידי משפחת שפיץ מהקהילה היהודית בעיר, המשפחה האחרונה שחייתה בבית לפני הפיכתו למוזיאון. לאחר רכישתו, העירייה העניקה את הבית לקרן בית רמברנדט (Stichting Rembrandthuis) שהוקמה בשנת 1907 במטרה לשחזר את הבית למצב בו היה בעת שרמברנדט התגורר בו, אולם משיקולי תקציב לא בוצע שחזור היסטורי מלא. שיפוץ המבנה הסתיים בשנת 1911 והמוזיאון נחנך בנוכחות המלכה וילהמינה והוצגו בו רישומים מעשה ידי רמברנדט.
במהלך שנות פעילותו הראשונות של המוזיאון גדל אוסף הרישומים שלו (כתוצאה מרכישות וממתנות למוזיאון), וכן נערכו תערוכות משתנות במבנה.
בראשית שנות ה-90 החליט חבר המנהלים של המוזיאון לרכוש את המבנה הסמוך למוזיאון על מנת לאפשר את הרחבתו. במקום המבנה הסמוך נבנה אולם כניסה בתכנונם של האדריכלים משה שוורץ (Moshé Zwarts) וריין יאנסמה (Rein Jansma) ובעיצוב מעצב הפנים פטר סאס (Peter Sas). האגף החדש נפתח ב-7 במאי 1998 ובו שני אולמות תצוגה, משרדים, ספריה ומרכז מידע. בעקבות הקמת האגף החדש הוחלט לבצע את התוכנית המקורית לשיפוץ המבנה משנת 1911 אשר לא בוצעה. על מנת לבצע שיחזור היסטורי מדויק של המבנה הוקם צוות שיחזור בראשות ההיסטוריון האנק זאנטקוייל (Henk Zantkuijl) המתמחה במבנים הולנדיים מהמאה ה-17. במסגרת השחזור בוצע מחקר בדבר רשימת הנכסים של בעלי הבית בתקופות שונות ובהן רשימת הנכסים שהיו במבנה בשנת 1626 ורשימת הנכסים של רמברנדט שנמכרו במכירה פומבית בשל פשיטת הרגל בשנת 1656. רשימות אלה איפשרו איכלוס החדרים במבנה בחפצים הדומים לחפצים שהיו בהם, ובכך התאפשר שיחזור השימוש השונה בחדרים השונים. עבודות השחזור הושלמו בשנת 1999
בעת פתיחת המוזיאון בשנת 1911 הוחלט להציג בו בעיקר את הרישומים שעשה רמברנדט בעת שהתגורר במבנה. במסגרת הכנת התצוגה נתרמו למוזיאון והושאלו לו רישומים רבים, ולאחר פתיחתו החלו תורמים לתת למוזיאון רישומים וכן מענקים שונים שאיפשרו רכישת רישומים נוספים. מוזיאון הרייקסמוזאום תרם למוזיאון 11 רישומים שהוצגו בו, ובמכירה פומבית שנערכה במאי 1913 נרכשו ארבעה ציורים מתוך 23 ציורים של רמברנדט מאוספי האספן הרביטי ג'י. פי. הסלטין (J.P. Heseltine) שהוצאו למכירה: "אישה עם ילד על זרועה", "הריסות בית העירייה הישן של אמסטרדם" , "מבט על מונטלבאסנטורן" ו"נערה ישובה ישנה". בשנת 1914 נרכשו במכירה פומבית בברלין 19 רישומים נוספים, לרבות הרישום "מות מופיע בפני זוג נשוי", ו"אירה צד".
במהלך מלחמת העולם הראשונה הופסקו הרכישות, אף שבשנת 1915 הצליח המוזיאון לרכוש 26 רישומים נוספים (מרביתם הושאלו למוזיאון קודם לכן ועתה נרכשו על ידו). בשנת 1919 נרכש דיוקן עצמי של רמברנדט מאוספי תרזה ואן דויל (Therèse van Duyl), וכן נרכשה תמונה של אישה זקנה ושל אישה עם ילדה - שכיום סבורים שצויירה על ידי ניקולאס מאאס ולא על ידי רמברנדט.
בשנת 1927 רכש המוזיאון דיוקן של אימו של רמברדנט וכן מספר רישומים המתארים דמויות מיתיות.
יאן ות' (Jan Veth), אוצר המוזיאון והרוח החיה מאחורי הרכישות מאז הקמתו של המוזיאון, נפטר בשנת 1925 וקצב הרכישות פחת, אף שבפברואר 1933 נרכשו שישה רישומים נוספים במכירה פומבית. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה והפלישה של גרמניה הנאצית להולנד, הוסתרו היצירות במרתף המוזיאון, אולם בשל הצפת העיר באביב 1944, ומחשש לשלומם של היצירות הועברו לכספת בסניף בנק סמוך עד לתום המלחמה. המוזיאון נפתח מחדש לציבור ביולי 1945.
בשל קשיים כלכליים נמנע המוזיאון לרכוש יצירות נוספות, אולם בשנת 1962 נתרמו למוזיאון מספר יצירות ובהם דיוקן עצמי של רמברנדט בצעירותו.
מיעוט היצירות שהוצעו למכירה, ועליית מחירי יצירותיו של רמברנדט במהלך השנים מנעה מהמוזיאון דל האמצעים לרכוש את היצירות. בשנת 1977 רכש המוזיאון יצירה של תלמידו של רמברנדט - קונסטנטין ואן רנסה (Constantijn van Renesse) אשר רמברנדט ביצע בה מספר תיקונים, ובשנת 1980 נרכש רישום של גבר היושב על כיסא.
אוסף המוזיאון כולל כיום כ-260 מתוך כ-290 הרישומים שרמברנדט עשה בחייו.
