מסגד אחמד אבן טולון (בערבית: مسجد أحمد بن طولون ) הוא המסגד הגדול בקהיר והשלישי בגודלו בעולם.
בנייתו של המסגד הושלמה בשנת 879 לספירה (או שנה 295 להיג'רה) וישנו וויכוח האם הוא המסגד העתיק ביותר בקהיר שנשמר בצורתו המקורית. המסגד נבנה על ידי אחמד אבן טולון שהיה מושל מצרים תחת החליפות העבאסית בשנים 868–884 לספירה. הוא ממוקם על גבעה קטנה בשם "ג'אבל יאשקור" ("גבעת ההודיה") שלפי אחת האגדות היא הגבעה בה נעצרה תיבת נח. המסגד שימש כמוקד של הבירה של שושלת טולון שייסד אבן טולון - אל קאטא'י ( שהמסגד הוא השריד האחרון מהעיר), והוא היה צמוד לארמונו של אבן תולון וממנו היה דלת למינבר מה שאיפשר לו מעבר ישיר למסגד. במסגד המקורי הייתה מזרקת רחצה ("סביל") בין הקירות החיצוניים והפנימיים שנהרסה ובמקומה בנה הסולטן לאג'ין במאה ה-13, מזרקה בעלת כיפה באמצע חצר המסגד. אחד הדברים הבולטים במסגד הוא המינרט, צריח ששימש מקום למואזין לקרוא למתפללים לתפילה. תאריך בנייתו של המינרט אינו ידוע, אך המדרגות הלולייניות שמסביבו מרמזות על סגנון אדריכלי דומה למסגד הגדול של סאמרא.
ישנה אגדה המספקת הסבר לצורתו המשונה של המינרט; כאשר אבן טולון ישב יחד עם יועציו, הוא כרך סביב אצבעו בהיסח הדעת חתיכת גוויל, אחד מיועציו שאל אותו מה מעשיו, והוא, נבוך, אמר כי הוא מתכנן את המינרט שלו. למרות האגדה, הרבה מהפריטים הארכאולוגים, ובמיוחד העובדה שהמינרט לא ממש מתחבר עם המסגד הראשי, מצביעים על כך ששני המבנים לא נבנו באותו זמן. אחת הסברות היא שהמינרט נבנה ב-1296, בשיפוצו של הסולטן לאג'ין. אחד הדברים המיוחדים במסגד זה הקשתות המחודדות שנבנו בו, מאתיים שנה לפני ימי הביניים והאדריכלות הגותית. המסגד שוחזר ושופץ כמה פעמים; את השיחזור הראשון עשה הווזיר הפאטמי בּדר אל-ג'מאלי ("بدر الجمالي") שהותיר אחריו גם ציטוט מהגרסה השיעית של השהאדה ("الشهادة"), על אחד מקירות המסגד - "ועלי הוא הואלי של אללה"("وعلي ولي اللة"). השיחזור הגדול ביותר היה על ידי המועצה העליונה לעתיקות של מצרים ב-2004. במהלך ימי הביניים נבנו בתים על קירותיו החיצוניות של המסגד, שרובם נהרסו בידי הוועדה לשימור אתרי מורשת ערביים ב1928,במטרה לשמר את המסגד. שני הבתים שלא נהרסו הם הישן ביותר - "בּית אל-כריתילייה" ("בית האישה הכרתית"), שנהפך ל"מוזיאון גרייר-אנדרסון", והשמור ביותר- "בּית אמנה בינת סאלם" ("בית אמנה בת סאלם").
