ממפיס הייתה עיר במצרים העתיקה, ושרידיה שוכנים על הגדה המערבית של הנילוס, בקצה הדרומי של דלתת הנילוס, כ-20 ק"מ דרומית לקהיר, ליד העיר המצרית המודרנית מית-רחינה. השטח האדמיניסטרטיבי העתיק של ממפיס כולל בתוכו את האתרים העתיקים דחשור, סקארה, אבוסיר, אבו גורב וזאוויט אל-אריאן.
ממפיס שימשה כבירת מצרים התחתונה ובירת מצרים המאוחדת לפני נא אמון, מימי יסוד המדינה ועד סוף תקופת הממלכה הקדומה בשנת 2200 לפנה"ס לערך. היא הייתה בירת מצרים לתקופה קצרה גם בתקופת הממלכה החדשה, ושימשה כמרכז אדמיניסטרטיבי בכל תקופת ההיסטוריה של מצרים העתיקה.
| ממפיס בכתב חרטומים |
| <hiero> mn:n nfr f:r O24 niwt </hiero> |
שמה המצרי הקדום של העיר היה אִנְבּוּ-חֶצ שפירושו "החומה הלבנה". שמה המקובל יותר היה מֶנֹ-פר על שם הפירמידה של המלך פפי הראשון מהשושלת השישית, ששכנה בקרבת העיר. השם ממפיס (Μέμφις) הוא שם יווני שנוצר כתוצאה מעיוות השם מֶנֹ-פר, ואשר הפך בקופטית למֶנֶף . ממפיס הייתה ידועה בתקופה העתיקה גם בשם אנק טַווי שמשמעותו היא "זו המקשרת את שתי הארצות". שם זה מדגיש את מיקומה האסטרטגי של ממפיס בגבול בין מצרים התחתונה ומצרים העליונה. ההיסטוריון המצרי מנתון קרא לממפיס במצרית עתיקה "חות כא פתח" שמשמעותו היא "בית הנשמה של פתח" . שם זה הועבר ליונית כ-Aί γυ πτoς (אי-גי-פטוס), ושיבושו יצר את המילה היוונית "אגיפטוס", שהוא שמה של מצרים עד היום ביוונית ולטינית ובשפות רבות נוספות, כולל שמה של מצרים בשפה האנגלית - Egypt.
שמה של העיר במקרא היה נֹף או מֹף. השם נף מופיע במקרא בשישה פסוקים, לדוגמה נף ישעיהו יט, יג - "נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן, נִשְּׁאוּ שָׂרֵי נֹף; הִתְעוּ אֶת-מִצְרַיִם, פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ". השם מף מופיע פעם אחת בהושע ט, ו - "כִּי-הִנֵּה הָלְכוּ מִשֹּׁד, מִצְרַיִם תְּקַבְּצֵם מֹף תְּקַבְּרֵם; מַחְמַד לְכַסְפָּם, קִמּוֹשׂ יִירָשֵׁם, חוֹחַ, בְּאָהֳלֵיהֶם".
על פי הרודוטוס, ממפיס נוסדה בשנת 3100 לפנה"ס על ידי המלך נערמר הידוע גם בשם מֶנֶס. מלך זה היה המלך הראשון בתקופת השושלת ה-1 בממלכה הקדומה, ואיחוד מצרים התחתונה ומצרים העליונה מיוחס לו. יש מחלוקת בין ההיסטוריונים לגבי גודל אוכלוסיית העיר. על פי ט' צ'נדלר – אוכלוסיית ממפיס מנתה 30,000 תושבים ובכך הייתה היישוב המאוכלס ביותר בעולם מיום היוסדה ועד 2250 לפנה"ס לערך. היסטוריון אחר ק' א' ברד העריך שאוכלוסייתה מנתה כ-6,000 תושבים בלבד בתקופת הממלכה הקדומה.
בתקופת השושלת ה-6 הגיעה ממפיס לשיאה. היא הייתה אחד המרכזים הדתיים העיקריים במצרים (התחרתה כמרכז דתי בעיר און) ושימשה כמרכז הפולחן של האל פְּתַח, אשר נחשב בממפיס לאבי האלים ובורא האדם. העיר הייתה גם מרכז פולחני לשור הקדוש אפיס. העיר ירדה מגדולתה בימי השושלת ה-18, כאשר הבירה עברה לתבאי, היא נא אמון. העיר שבה לפרוח בעת השלטון הפרסי, במאות ה-6 וה-5 לפנה"ס, ושקעה שוב עם יסוד העיר אלכסנדריה בשנת 331 לפנה"ס על ידי אלכסנדר מוקדון. בתקופה זו ובתקופה הרומית הייתה ממפיס העיר השניה בחשיבותה במצרים. בשנת 641, עם יסוד העיר פוסטט שהייתה בירת מצרים בתקופת השלטון הערבי, ממפיס ננטשה, ובתיה הפכו מקור לאבני בנין לערים שנבנו באזור.
בגלל השימוש המשני שעשו התושבים באבני הבניין של ממפיס, נשארו
שרידים מעטים באתר. נחשפו המקדשים של האלים פתח ואפיס. כמו כן נחשפו
במקום מספר פסלים כולל פסל מאלבסטר של רעמסס השני בגודל של שניים על
ארבעה מטר. ממפיס נמצאת בקרבת הנקרופוליס של סקארה. כיום נמצא בממפיס
אתר המשמש כמוזיאון פתוח הכולל ממצאים מתקופת מצרים העתיקה. אחד
הפסלים המפורסמים הוא פסלו הענק של רעמסס השני אשר התגלה באתר. אורך
הפסל הוא 10 מטר והוא מוצב בשכיבה במבנה סגור באתר אשר נבנה
סביבו.
האתר נחפר על ידי האגיפטולוג האנגלי פלינדרס פיטרי בין השנים 1908 - 1913 במשך שש עונות חפירה.
