נמל יפו

קטגוריה: ויקינתונים - השוואת ערכים: חסרקטגוריה: ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: מפת דרך

נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו, ונחשב[] לאחד הנמלים העתיקים בעולם. הוא מוזכר כבר בספר יונה, כנמל שדרכו ברח יונה הנביא לתרשיש:

<templatestyles src="תבנית:ציטוט/style.css" />

וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ...

— יונה, פרק א', ג
נמל יפו היה הנמל הראשי של ארץ ישראל עד לחנוכת נמל חיפה בשנת 1933.

בכניסה לנמל נמצא סלע אנדרומדה.

בעידן העות'מאני

משום היות נמל יפו רדוד, נעדר מפרץ טבעי, האוניות שפקדו אותו עגנו מחוץ לתחומו, בים הפתוח. עבודות הפריקה והטעינה נעשו לדוברות שהוכנסו למעגן בעזרת ספינות גרר קטנות, ספינת "לונץ'" (Launch boat) בשפת הנמל. גם הנוסעים הורדו לספינות קטנות בים הפתוח שהיה חשוף לסערות ולפגעי מזג האוויר. בימי סער כדי שלא להסתכן בהיסחפות אל החוף שבתה מלאכת הפריקה הטעינה והאוניות הפליגו למרחק בטוח מהחוף.

ענף ייצוא ההדרים היה בראשית ימי ההתיישבות היהודית ענף הייצוא העיקרי של ארץ ישראל. נמל יפו שימש כנמל המשלוח של ייצוא זה, ועל שמו נודעו התפוזים הארץ ישראלים בעולם כ"תפוזי Jaffa".

נמל העליות הראשונות

עם ראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל היווה הנמל שער כניסה לארץ ישראל, דרכו נקלטו: רבים מאנשי העליות הקדומות, וכן מהעליות הראשונה, השנייה ואחרי מלחמת העולם הראשונה גם השלישית והרביעית. מי נמל יפו היו רדודים, הספינות עגנו מערבית לסלעי החוף (לא היה שובר גלים), והעולים הורדו מן הספינות לחוף בסירות.

קווי האוניות שעברו בנמל

באמצע המאה ה-19, לאחר שהוקם ביפו מגדלור והותקנו קווי טלגרף תקינים, מלבד שרותי הדואר שכבר פעלו קודם לכן, עברו בנמל יפו אניות משש חברות ספנות וכל שבוע פקדו אותו חמש אוניות נוסעים. אלו כללו:

  • Massageries Maritimes - קו צרפתי ממרסיי בצרפת, לנמלי מצרים, יפו, חיפה, ביירות - כל 10 ימים.
  • הלויד האוסטרי - קו אוסטרי מטריאסטה, נמלי מצרים, יפו, צידון, איסכנדרון ומרסיי - 12 - 15 יום.
  • הקו הרוסי - קו אוניות נוסעים שבועי (בכל יום רביעי) שיצא מנמל אודסה לעבר איסטנבול, איזמיר, בירות, חיפה, יפו, עד לאלכסנדריה (בקו זה השתמשו גם אנשי העלייה השנייה שהגיעו מאודסה).
  • Khedival Mail Line - קו מצרי, אך למעשה בריטי מאלכסנדריה, פורט סעיד חיפה וביירות
  • Maritima Italiana ו-Servizi Maritimi מוונציה ומגנואה לאלכסנדריה ויפו.

בחוף ימה של יפו, מול הנמל, הופיעו אוניות מלחמה לצורך הפגנת כוח. אוניית מלחמה מארצות הברית הופיעה לאחר רצח משפחת מתיישבים אמריקאיים, והקונסול של ארצות הברית קבל הבטחה להגנת נתיניו במושבה שלהם ביפו. גם רוסיה שלחה אוניית מלחמה כאשר גבר מספר הצליינים הרוסים שהגיעו לעיר, עד לאומדן משוער עד עשרת אלפים לשנה. הקונסול הרוסי, הברון פיטר יוסטינוב, קיבל הבטחה להגנת עולי הרגל בדרכם לירושלים.

בימי המנדט הבריטי

בשנת 1920 נערך בנמל יפו טקס חגיגי עם עלותו לחוף של הנציב העליון הראשון, הרברט סמואל. שלטונות המנדט שיפצו את הנמל ובנו שובר גלים מבטון על סלעי החוף ועל טבלאות הגידוד. בנוסף הוקמו מחסנים גדולים, מגדלור ובית מכס ומנהלה שהוקם בסגנון הבינלאומי.

בשנת 1933 נחנך נמל חיפה, שנבנה כנמל עמוק מים, שהאוניות עגנו בו ליד רציפים בתוך הנמל. מאז הופנו אוניות הנוסעים מנמלי תל אביב ויפו לחיפה. עולי העלייה החמישית כבר הגיעו דרכו.

באוקטובר 1935 הגיע לנמל משלוח שלישי של נשק עבור "ההגנה". לאחר שעברו בנמל 500 רובי "מאוזר" ונשק נוסף הגיעו 537 חביות מלט. אחת החביות נשמטה ונפלה. כך התגלה כי המטען כלל כדורים. כל המטען הוחרם ומשלוח הנשק לארץ ישראל במסלול זה פסק.

בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט נסגר נמל יפו בפני היישוב היהודי וכתוצאה מכך נבנה נמל תל אביב שנחנך בשנת 1936.

במדינת ישראל

ב-24 במאי 1949, 13 שנה לאחר שנחסם על ידי ערביי יפו לעלייה יהודית, שב נמל יפו ופתח שעריו, תחת הנהלה יהודית של החברה הממשלתית אוצר מפעלי ים, בפני 260 עולים ראשונים מאירופה. עבודות הסבלות נותרו בידי הפועלים הערבים. ב-2 בנובמבר 1952 הועבר הנמל למעמד של יחידה עצמאית במשרד התחבורה. לנמל העצמאי הועברו 380 עובדים של אוצר מפעלי ים ועליהם נוספו עוד כ-70 עובדים עד שנת 1957, מלבד עובדים יומיים. הנמל פעל כנמל פתוח ללא שובר גלים והופעל בעזרת דוברות ברזל וגוררות. בשנים 1952–1957 עברו בו כ-220 טון בשנה. אחד משימושיו העיקריים היה לייצוא פרי הדר.

עם פתיחת נמל אשדוד בנובמבר 1965 הופסקה פעילותם של נמל יפו יחד עם נמל תל אביב כנמלי ספנות לטעינת ופריקת סחורות. חלק מעובדיהם עקרו לאשדוד כדי לעבוד בנמלה. מנהל הנמל האחרון היה אפרים דקל, שהיה בתקופת היישוב מפקד הש"י במחוז תל אביב וממפקדי תנועת הבריחה.

הרחוב בו נמצאת כיום הכניסה הדרומית אל הנמל קרוי בשם: "רחוב נמל יפו".

שיפוץ וחידוש הנמל

בחודש יוני 2019 יחלו עבודות מקיפות לשיפוץ וחידוש הנמל. במהלך העבודות שצפויות להימשך כשנתיים וחצי, שטחי המסעדות, הרציף, והמחסנים יעברו שיפוץ מקיף. יחודשו חניות כלי השייט, וברציפי הנמל ייבנו מסעדות, שטחי מסחר, מתחמי תרבות ואזורי בילוי חדשים. במקביל לעבודות, מתכוונת העירייה להרוס את טרמינל הנוסעים ההיסטורי בחלקו הצפוני של הנמל.

בנוסף מתוכנן להיבנות מלון בוטיק בבית המכס הדרומי.

נמל דייגים ומרכז אמנות ובילוי

עם סגירתו של נמל יפו כנמל ספנות הוא הפך לנמל דיג. כיום מהווה הנמל מקום היסטורי ותיירותי. ניתן למצוא בו אטרקציות כגון סיורים מודרכים, הפלגות קבוצתיות, מסעדות וברים, שוק דגים בהקמה בשיתוף עם ועד הדייגים הוותיקים, גלריות קבועות ומתחלפות, מרכז עירוני לחינוך ימי ושבט צופי ים יפו, השוכן ליד הכניסה הצפונית לנמל.

נמל יפו עבר לפני מספר שנים לאחריות עיריית תל אביב-יפו בעקבות עסקת החלפת שטחים שעשתה עם מינהל מקרקעי ישראל. בנמל החלו עבודות פיתוח שעדיין לא הסתיימו, והוא עתיד להפוך למרכז של מסחר תרבות ופנאי, תוך התחשבות בעתיקותיו ושמירתו כנמל דיג פעיל. הנמל אמור להשתלב ברצף הטיילות של חופי של אביב ויפו. כיום הנמל חובר לטיילת שמצפון לו, ומדרום לפארק שהוקם במדרון יפו. מנהלת הנמל החדשה עוסקת מזה מספר שנים בפיתוח הנמל ותפעולו השוטף וכן בפעילויות ואירועים המכוונים לקהל יהודי וערבי. תמצית חזון הפעילות הוא הרצון לשמר את אופיו המיוחד במסגרת הפיתוח הנרחב שמבוצע, לשמר את המחסנים ואת מעגן הדייגים בהתערבות מועטה. בין העבודות שמבוצעות: החלפת תשתיות, פתיחת הטיילות, שיקום המעגנה ושדרוג פעילות הדייג, האמנות, ההסעדה והבילוי. מנכ"ל הנמל הוא רן וולף המנהל מזה מספר שנים מטעם הרשות לפיתוח כלכלי את התקציב העירוני להקמת נמל פעיל וחי.

בכניסה הדרומית לנמל יפו הוקמה כיכר ועליה מפת יפו והמרחקים בינה לבין מקומות שונים בים התיכון. כמו כן שופץ מבנה עתיק לטובת הקמת תיאטרון "נא לגעת" - במה לחירשים-עיוורים שיתחבר אל ההאנגר שממולו באמצעות גשר להולכי רגל.

בתחילת העשור השני של המאה ה-21 שופץ האנגר מספר 1 לטובת הקמת מרכז מסחרי. חלק מהחללים נמסרו לייזמים להקמת בתי קפה, מסעדות וברים.

אתרים היסטוריים הקשורים לנמל

ערך מורחב – יפו העתיקה
  • בית המכס – בתקופה בה היה הנמל היחיד בארץ, שימש מבנה זה לקליטת העולים ארצה. נבנה על בית מכס טורקי שנהרס.
  • מגדלור יפו – נבנה על ידי הבריטים ב-1936 בחלקו הצפוני של הנמל. נבנה על בסיס מגדלור טורקי ושימש לסימון לאוניות.
  • השער הצפוני – נבנה על ידי הבריטים ב-1931 בחלקו הצפוני של הנמל על חלקת ים שיובשה (על מנת להרחיב את המזח). נבנה בסגנון הבינלאומי. ב-2015 שופץ ושימש תקופה מסוימת כמסעדה.
  • מתקן שקילת משאיות – הוקם על ידי הבריטים בסביבות 1931 לשם שקילת משאיות בכניסתן וביציאתן מהנמל. מנגנון השקילה הוגבל ל-15 טון בלבד (בהתאם לגודל המשאיות באותה תקופה). המבנה הצמוד למשטח השקילה נבנה בסגנון הבינלאומי. מתכנני השיפוץ של הנמל עיצבו את האריחים בנמל לפי המוטיב החוזר במשטח השקילה. במסגרת השיפוץ הוחלף מנגנון השקילה והותאם לשקילת אנשים.
  • נקודת הגובה הלאומית F55 - נקודת סימון אותה קבעו הבריטים ב-1920 כנקודת גובה פני הים. נמצאת בקצהו הצפוני של מחסן מספר 1 ובבסיסו של עגורן שפעל במקום. המקום נשכח עם הזנחתו של הנמל אולם שוחזר ב-2016 ונקרא על שם אביאל רון שהיה מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל ונרצח ב-2002 בפיגוע במסעדת מצה. במקום פירמידה קטומה ובראשה הדיסקית המקורית.
  • החומה הטורקית, המזח והמדרגות - מדרום לבית המכס ניתן לראות בסיס לחומה שנבנתה על ידי הטורקים כמזח ומגן מהגלים. במרכז החומה נמצאות מדרגות שהוליכו לסירות
  • האנגרים בנמל יפו - 3 מבנים בנמל (שכונו האנגרים) ששימשו לאחסון סחורות לקראת יצואן (בעיקר ארגזי תפוזים). נבנו על ידי הבריטים ב-1931. לראשונה בארץ הוקם כאן מבנה תעשייתי גדול תוך שימוש בקורות ברזל יצוק כדי ליצור מסבכים דבר שאיפשר יצירת חלל גדול. האנגר 1 (הצפוני) שופץ ברובו ומשמש למסעדות ובתי עסק. האנגר 2 שופץ בחלקו ומשמש למסעדות וגלריות. האנגר 3 (הדרומי) הוא הקרוב ביותר לים הפתוח ולכן נפגע קשות מחלודה וקירותיו החיצוניים פורקו.
  • הלבנטבונדד בנמל יפו - מחסני ערובה של חברת "לבנט בונדד" המצרית. נבנו ב-1922.
  • רכבת הטרזינה - קו רכבת צר (60 ס"מ) שקישר בין תחנת הרכבת יפו לנמל יפו. הקו נבנה בתחילת המאה ה-20 על ידי החברה הצרפתית שהפעילה את מסילת הרכבת יפו-ירושלים כדי לאפשר פריקת ציוד נייח ונייד שהובא לארץ באוניות. מאחר שהנמל היה רדוד והמזח טרם נבנה בנתה החברה הצרפתית מזח לתוך הים עליו עברה המסילה. לקראת מלחמת העולם הראשונה פרקו הטורקים חלקים מהמסילה כדי להשתמש בהם במאמץ המלחמתי לכוון תעלת סואץ. לאחר כיבוש הארץ על ידי הבריטים חודש הקו ופעל עד 1928. בעקבות זניחת הרכבת ופעולות הריסה נהרס הקו. בקצה של רחוב רזיאל, לפני כיכר השעון, מוטבעים פסי רכבת במדרכה כזיכרון למסילת הטרזינה.
יפו העתיקה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
מרכז|550px

poly 251 188 289 202 275 228 234 205 כנסיית פטרוס הקדוש poly 516 182 520 194 566 207 575 183 566 167 535 167 530 179 מסגד מחמודיה poly 612 182 610 187 617 189 619 183 מגדל השעון (יפו) poly 588 217 610 224 618 199 628 167 636 154 611 149 609 159 כיכר השעון poly 602 230 559 278 502 326 448 347 406 389 346 466 344 511 336 511 336 465 350 446 410 367 442 340 489 323 532 287 583 237 589 226 רחוב יפת poly 164 245 179 255 217 251 217 242 212 231 212 221 189 213 171 230 כנסיית מר מיכאל poly 287 453 295 445 232 409 193 422 210 437 209 451 כנסיית גאורגיוס הקדוש poly 633 129 641 138 655 143 666 133 666 112 רחוב רזיאל poly 455 470 470 456 486 469 462 495 449 498 439 491 451 475 בית הקברות הפרוטסטנטי ביפו poly 180 316 236 331 250 297 283 232 256 218 230 238 204 253 כיכר קדומים poly 259 184 292 200 398 163 468 175 469 160 435 135 397 130 338 136 339 148 321 152 321 169 גן המדרון poly 3 312 46 228 90 123 97 123 104 135 66 237 125 271 106 314 101 511 0 511 0 317 נמל יפו rect 79 47 167 77 סלע אנדרומדה poly 602 316 643 281 674 323 645 356 664 405 612 407 611 442 587 461 579 454 578 411 580 398 581 359 603 338 594 326 שוק הפשפשים poly 529 99 556 107 592 102 666 23 666 0 605 1 527 93 חוף תל אביב poly 0 324 124 270 145 222 184 174 259 140 359 111 418 99 486 115 637 1 1 2 הים התיכון poly 601 182 585 176 592 153 613 154 תחנת המשטרה ביפו poly 511 302 496 277 518 264 534 289 בנק אנגלו-פלשתינה poly 396 449 383 434 398 421 414 437 בית הספר טביתא rect 206 500 232 525 גבעת אנדרומדה rect 364 478 380 496 קולג' האחים rect 118 310 130 325 מגדלור יפו rect 133 310 143 327 בית שמעון הבורסקאי rect 195 347 208 364 בית הכנסת לעולי לוב rect 216 346 234 366 מוזיאון אילנה גור rect 236 347 253 365 תיאטרון הסימטה rect 338 422 356 442 בית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפו rect 351 403 371 419 בית העולים rect 460 310 480 328 בית מרכז האמנויות rect 591 244 610 261 מאפיית אבולעפיה rect 635 167 651 188 בית הסראייה rect 489 181 512 201 סביל אבו נבוט ב' rect 316 140 336 152 מסגד הים rect 299 150 311 166 מנזר ניקולאס הקדוש poly 176 369 174 407 158 402 150 398 139 397 142 366 מיומנה poly 140 397 114 395 116 362 133 361 134 367 140 369 נא לגעת poly 391 223 398 207 405 208 410 187 432 187 428 193 450 201 443 220 450 223 444 236 447 238 446 248 435 244 436 240 בית הסראייה הישן (יפו) poly 118 466 148 467 171 489 164 494 145 477 113 476 רחוב יהודה הימית poly 250 301 286 314 289 336 325 339 345 334 365 324 386 305 403 281 413 268 420 270 442 290 471 275 463 261 481 244 493 234 513 245 511 204 435 184 434 192 453 202 448 215 452 221 448 238 449 247 443 250 432 240 389 223 398 206 405 204 409 184 424 184 414 179 385 183 339 195 317 206 304 226 305 239 306 263 299 278 284 283 263 289 גן הפסגה poly 217 176 213 170 251 150 333 121 385 109 420 109 463 118 481 123 517 109 543 91 644 1 655 0 587 59 547 96 523 111 500 122 481 128 436 120 387 119 331 128 253 156 טיילת יפו poly 174 218 162 212 185 182 211 171 215 177 198 188 בית המכס desc bottom-right </imagemap> (1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מר מיכאל (4) כנסיית פטרוס הקדוש (5) מנזר ניקולאס הקדוש (6) מסגד הים
(7) החמאם ובית הסראייה הישן (8) בית מיומנה (9) בית הכנסת לעולי לוב (10) מוזיאון אילנה גור (11) תיאטרון הסימטה
(12) כנסיית גאורגיוס הקדוש (13) בית העולים (14) בית הספר טביתא (15) קולג' האחים (16) בית הקברות הפרוטסטנטי
(17) תחנת המשטרה ביפו (18) מאפיית אבולעפיה (19) בית הסראייה (20) סביל אבו נבוט ב' (21) בנק אנגלו-פלשתינה
(22) בית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפו (23) גבעת אנדרומדה (24) בית מרכז האמנויות, (25) בית המכס בנמל יפו, (26) נא לגעת

ראו גם

  • חוף תל אביב
  • יפו העתיקה

מקורות וקריאה נוספת

  • גיליה אראל, נמל יפו, 'מערכות ים' 67, יוני 1964, עמ' 22.
  • ש. אלי יחי המלך - המלך עדיין לא מת, 'מערכות ים' 76, פברואר 1966, עמ' 24.
  • שמואל אביצור, נמל יפו בגאותו ובשקיעתו 1865 - 1965 , הוצאת מלוא, 1972.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ' בוויקישיתוף
רשום בקטגוריות הבאות:
פרסם תגובה
טיפים ורמזים
James
5 March 2014
cool hipster scene, def visit haj kalil or dr shakshuka! bring a camera for great views of the tel aviv coastline
Ozgur Karakus
12 May 2017
It is a very nice place but it is also a pity that they don't renovate the Ottomans Customs building. Nice view nice houses from Ottoman Time
EL AL USA
1 July 2013
Check out the old fishing harbor, art galleries, delicious fish restaurants, but most importantly… don’t forget to try a famous Jaffa Orange!
Laura LEV
2 August 2017
En contrebas de la vieille ville, le port de Jaffa est rempli de charme avec ses bateaux de pêche et l'atmosphère marine qui les accompagne.
Денис Яковлев
4 September 2014
В этом порту можно найти всё што угодна ! От кафе ресторанов до прекрасных улочек,старого города яффа.:-)
Marina Azaria
27 December 2014
Крутое место. Сразу ощущаешь буд-то попал в старину. Множество магазинов, ресторанчиков,баров и выставок,а так же тут гавань
9.0/10
12,978 אנשים כבר כאן
מפה
נמל יפו 2, תל אביב-יפו, ישראל קבל הוראות
Sun 11:00 AM–9:00 PM
Mon-Tue Noon–9:00 PM
Wed Noon–10:00 PM
Thu 11:00 AM–11:00 PM
Fri 10:00 AM–10:00 PM

Jaffa Port על Foursquare

Royal Beach front Gem

החל $0

NAUTICAL STYLE APARTMENT WITH SEA VIEW #TL5

החל $0

Boutique apartment by the sea

החל $0

Global Home Apartments - Daniel

החל $200

24TelAviv

החל $202

B House ? Rooms By the Beach To Rent Tel Aviv

החל $99

מראות מומלצות סמוך

ראה הכל ראה הכל
הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Farkash Gallery collection

The Farkash Gallery collection[1] is the largest collection in the

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Suspended Orange Tree

Suspended Orange Tree הוא אטרקציה תיירותית, אחד עצים בודדים ב Tel Av

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
יפו

יפו (בערבית: يَافَا - יאפא) היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
מסגד מחמודיה

מסגד מחמודיה (בערבית: مسجد المحمودية), הממוקם ברח' מפרץ שלמה, הוא המ

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
מגדל השעון (יפו)

מגדל השעון ביפו הוא מגדל שעון שהוקם על ידי מוריץ שיינברג, שען וצורף י

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
תיאטרון גשר

תיאטרון גשר הוא תיאטרון דו-לשוני, עברי-רוסי, הפועל בישראל, מ

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
סביל אבו נבוט

סביל אבו נבוט הוא סביל עות'מאני השוכן בדרך בן צבי בשכונת אבו כביר ב

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
מגדל שלום מאיר

מגדל שלום מאיר (בקיצור מגדל שלום) הוא גורד השחקים המפורסם הראשון ש

אטרקציות תיירותיות דומות

ראה הכל ראה הכל
הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Villa Ephrussi de Rothschild

Villa Ephrussi de Rothschild is a French seaside palazzo constructed

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
התעלה הגדולה

התעלה הגדולה של ונציה (איטלקית Canal Grande) היא התעלה המרכזית העוברת

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
NDSM wharf (NDSM werf)

NDSM wharf (NDSM werf) הוא אטרקציה תיירותית, אחד בניית חוף ב אמסטרדם

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
טרמינל הנהר הצפוני

קטגוריה: ויקינתונים - השוואת ערכים: מתאיםקטגוריה: ויקינתונים -

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Южная дамба (Комплекс защитных сооружений Санкт-Петербурга от наводнений)

Южная дамба (Комплекс защитных сооружений Санкт-Петербур

ראה את כל מקומות הדומים