לומביני (סנסקריט लुम्बिनी) הוא אחד מארבעת אתרי העלייה הקשורים בחייו של סידהרתה גאוטמה שלימים היה לבודהה. לומביני שוכנת במרכזה של דרום נפאל כ-7 ק"מ בלבד מגבול הודו, ובה, לפי המסורת הבודהיסטית, ילדה מאיה דווי את בודהה. למרות שהאתר אינו מרשים בחזותו ורוב המבנים שבו שוחזרו או נהרסו, הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו, בשל היותו אחד המקומות הקדושים ביותר לאחת הדתות הגדולות בעולם, ובשל כך שהוא מעיד על טיבם של מרכזי העלייה לרגל הבודהיסטים כבר בתקופה מוקדמת.
על פי המסורת, בודהה נולד בלומביני בשנת 563 לפנה"ס, כאשר אימו, המלכה מאיה דווי, הייתה בדרכה מבית בעלה לבית משפחתה. אותה עת השתרע גן במקום, והמלכה טבלה בבריכה וצעדה 20 צעדים צפונה, שם אחזה בעץ וכרעה ללדת. בשנת 249 לפנה"ס ביקר במקום אשוקה, מלך הודו, אשר סימן את מקום לידתו המדויק של בודהה באבן. בנוסף וכפי שנהג לעשות במקומות אחרים הקים אשוקה עמוד הנקרא על שמו, ועליו חרט את דבר ביקורו: Шаблон:ציטוט Шаблон:ציטוט עד המאה ה-15 הייתה לומביני אתר עלייה לרגל, ובין היתר פקדו אותה הנוסעים הסינים פשיין בשנת 403 והסואן טסאנג ב-636. לאחר מכן חדלו העדויות הכתובות אודות מבקרים באתר, עד שבשנת 1312 פקד את לומביני המלך ריפו מלה והוסיף כיתוב משלו על עמוד אשוקה.
לאחר מכן, חדל המקום לשמש כאתר עלייה לרגל, הוא נשכח ומבניו נהרסו והוקפו בצמחיית פרא. רק בדצמבר 1896 נתגלתה לומביני מחדש. ב-1995 טענו חוקרים כי הצליחו לאתר את האבן שסימנה את מקום הולדתו המדויק של בודהה 5 מטרים מתחת לרצפת מקדש מאיה דווי המקורי. האבן בגודל של 40 ס"מ על 70 ס"מ נחה על שבע שכבות לבנים, והוא מוצג במקדש.
שטח האתר המוכרז על ידי אונסק"ו אינו גדול. אורכו 150 מטר, רוחבו 130 מטר והוא משתרע על פני 19.5 דונם. "בריכת מאיה דווי" המכונה גם "בריכת שאקיה" היא הבריכה בה לפי המסורת רחצה מאיה דווי בטרם ילדה את בודהה. לבריכה צמודים מצפון עמוד אשוקה ושרידי מקדש מאיה דווי שנבנה לפני ביקורו של המלך אשוקה בשנת 249 לפנה"ס. המקדש האדום שנבנה במאה ה-20 נהרס בשנת 1993 במסגרת עבודות המחקר באתר.
האתר כולו מוקף על ידי סוללה בצורת מעגל שקוטרו 900 מטר. בתוך המעגל שוכנים שרידיהם של מספר מנזרים בודהיסטים (ויהרה) התוארכים לתקופה שבין המאה ה-3 לפנה"ס ועד למאה ה-5, הנמצאים כ-100 עד 150 מטר מזרחית לבריכה. עוד נמצאים באתר שרידים של מספר מקדשים בודהיסטים (סטופה) שנבנו בין המאה ה-3 לפנה"ס והמאה ה-15.
