אלהמברה (ספרדית Alhambra; מערבית الحمراء - "אל-חמרא" או "האדומה") הוא מתחם ארמונות ומבצרים קדום שנבנה על ידי סולטני נאסריד (Nasrid) המורים בעיר גרנדה שבדרום ספרד בעיקר במאה ה-13 ובמאה ה-14. המתחם המפואר הוקם על גבי גבעה על יד העיר שהייתה אז בירת הממלכה המוסלמית האחרונה שנותרה בספרד. כיום היא מוזיאון המדגים את האדריכלות האיסלאמית בשיאה. המתחם הוגדר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
בזמן בניית אלהמברה (שפירושו בערבית: האדום), הייתה גרנדה בירת הממלכה המוסלמית בספרד (שהתקראה אל-אנדלוס) שהייתה מוקפת על ידי ממלכת קסטיליה הקתולית. מאז שנות השלושים של המאה ה-13, כשעלתה שושלת הנסריד לשלטון, הייתה גרנדה ממלכה וסלית כפופה להלכה לקסטיליה. למרות כפיפות זאת, ואולי בזכותה, שגשגה גרנדה בתקופה זו בתחומי האמנות, הספרות, והמדעים, והדבר סייע רבות לבוני אלהמברה בעיצוב המתחם.
ב-1248 החלה בניית אלהמברה על אחת הגבעות המקיפות את גרנדה, כשבעיר מלך מוח'מד אבן אלהמאר. יורשיו של מלך זה המשיכו לבנות ולפאר את אלהמברה עד שנת 1354. המלכים משושלת זו גם הגדילו מאוד את המבצר שכבר היה קיים בגבעת אלהמברה, ובאתר נמצאים גם בתיהם של בכירי הממשל, מגוריהם של עובדי הארמון, בתי מלאכה, בתי מרחץ וכדומה.
לאחר שהקתולים כבשו סופית את גרנדה ב-1492 והפילו את שושלת הנסריד, הם החלו לשנות את אלהמברה ולהתאימו לטעמם. המלך קרלוס הראשון בנה באתר ארמון משלו בסגנון הרנסאנס במאה ה-16, ותוך כך הרס את רוב ארמון החורף. מלכי ספרד נוספים המשיכו שינויים שפגעו ביופיו המקורי של המתחם. רק במאה ה-19 החלו הספרדים לכבד את האוצר האדריכלי הזה. שיפוצים נרחבים התנהלו, ומאוחר יותר נפתח באתר מוזיאון.
המבקרים באלהמברה יכולים לחזות במיטב האדריכלות האיסלאמית המתאפיינת בשימוש מתקדם בסימטריה ובגאומטריה. במבט ראשון אין אלהמברה נראית מפוארת. בפנים מורכב מתחם הארמונות ממבוך של פטיואים, כיפות, קשתות שמעוטרות כולן באריחים ססגוניים (אזולחוס) מסודרים בתבניות גאומטריות מסובכות.
מול הכניסה למתחם נמצא אלקאסאבה, שרידי המבצר המקורי, שממגדל השמירה שלו נראה נוף העיר גרנדה. משם עוברים לארמונות הנסרידים, שבהם נמצאים המגורים המלכותיים, ולאואסיס - נווה של מזרקות ובריכות צלולות, שבו התנהלה הממלכה המוסלמית. הארמון המלכותי מחולק לשלושה אזורים לפי שימושם: 1. המקסואר, מטה המינהל העסקי והממלכתי של הממלכה; 2. הסראיוֹ, גוש חדרים בהם התארחו אורחי הסולטן, שבמרכזו נמצאים הפטיו דה לוס אראייאנס ובריכתו הארוכה; 3. ההרמון, המוסד האגדי ביותר של תקופת הסולטנים. בלב ההרמון, שהכניסה אליו הייתה מותרת אך ורק למלך, לנשיו ובני משפחתו ולעבדיו הנאמנים ביותר, נמצא הפטיו דה לוס לאונס (חצר האריות). למזרקה באמצע החצר 12 אריות המסמנים את גלגל המזלות ומעליהם מסמנים ארבעה זרמי מים את ארבע פינות היקום. מזרקה זו הגיעה לאלהמברה מביתו של שמואל אבן נגרלה, הוא רבי שמואל הנגיד. בצדו הדרומי של הארמון נמצא הסאלה דה לוס אבנסראח'ס (אולם המורים) שנחשב לחדרו היפה ביותר של המתחם, בזכות תקרתו המעוטרת הנווה וכיפתו דמוית הכוכב, המשקיפה אל הבריכה מתחתה.
בבתי המרחץ, שחלקם תת-קרקעיים, התפנקו המלכים בבריכות צבעוניות המרוצפות באריחים שחורים דמויי כוכבים בתקרה שמאירים את החלל.
בארמונו של קרלוס הראשון, בסגנון הרנסאנס, עמדו פעם דירות המלך. ארמון קתולי זה משכן מוזיאון שמוקדש לאמנות אסלאמית. בחצרו המרובעת נערכו פעם מירוצי פרים, אך בימינו, הודות לאקוסטיקה הטובה בחצר, נערכים מדי שנה קונצרטים כחלק מפסטיבל המוזיקה והמחול של גרנדה.
בצמוד לאלהמברה נמצא ארמון הח'נרליפה, ארמון הקיץ של המלכים. נקודה בולטת בארמון זה היא גרם מדרגות המים שלאורך מעקהו זורמים מים קרירים. מהגנים היפים בני המאה ה-13 אפשר להתבונן בעיר גרנדה.
