גשר מהמט פשה סוקולוביץ' (בוסנית Most Mehmed-paše Sokolovića) או "הגשר על נהר דרינה" (Most na Drini) בוישגראד (Višegrad) שבצפון-מזרח בוסניה והרצגובינה, מגשר בין שתי גדותיו של נהר דרינה (Drina). ספרו של הסופר היוגוסלבי זוכה פרס נובל איוו אנדריץ', "גשר הדרינה", עוסק ככל הנראה בגשר זה. בשנת 2007 נוסף הגשר לרשימת אתרי המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו, והיה לאתר השני הזוכה במעמד זה בבוסניה והרצגובינה. גם האתר האחר, הגשר הישן במוסטר, הוא גשר עות'מאני.
הגשר נבנה בשלהי המאה ה-16 בפקודת הויזיר העות'מאני סוקולו מהמט פשה (Sokollu Mehmet Paşa, או מהמט פשה סוקולוביץ' Mehmed-paša Sokolović) שהיה בן המקום. תכנון הגשר נעשה על ידי אדריכל הסולטן הנודע סינאן, וההקמה החלה ב-1571 והסתיימה ב-1577. הגשר חיבר בין פנים הבלקן לבין חוף הים האדריאטי, ובמיוחד אל עיר הנמל דוברובניק.
המבנה סבל מהצפות חוזרות ונישנות וקיימות עדויות לעבודות תחזוקה ושיפוץ שנערכו ב-1625 וב-1875. הצפה חמורה במיוחד פגעה בגשר ב-1896, עמודי הקשתות נשחקו וחלק מהריצוף נשטף עם המים הגואים. עבודות נרחבות לשיקום המבנה נערכו בשנים 1911-1912 בידי מהנדסים אוסטרו-הונגריים, שכן לגשר שניצב על הגבול הסרבי נודעה חשיבות אסטרטגית. במהלך מלחמת העולם הראשונה פוצצו שניים מעמודי הגשר בעזרת דינמיט אך אלה נבנו מחדש לאחר המלחמה וציפוי אבן ברוח הגשר המקורי הונח בשנים 1939-1940. ב-1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, חמש מקשתות הגשר הושמדו לחלוטין, אך נבנו מחדש באופן חלקי בין 1950 ו-1952 לפי מראה הקשתות שלא נפגעו. ב-1986 נבנה גשר מודרני כקילומטר במורד זרם הנהר, ובשנת 2003 נאסרה תנועת כלי רכב על הגשר.
הגשר ניצב מיד לאחר עיקול חד בנהר, והמישור שלאורך הגדה הימנית שאחרי עיקול זה איפשר את התפתחותה של העיר וישגראד סמוך לנקודת שפכו של יובל קטן לנהר. מנגד, על הגדה השמאלית של הנהר שוכנות גבעות סלעיות.
הגשר עשוי מ-11 קשתות שרוחבן בין 10.7 ל-15 מטר. רמפת גישה אל הגשר ניצבת על הגדה השמאלית של הנהר בזווית ישרה ביחס אליו. אורכה 120 מטר וקבועות בה ארבע קשתות נוספות. אורכו הכולל של הגשר 179.50 מטר ורוחבו 7.2 מטר. במרכזו מגיע הגשר לשיא גובהו ונישא 15.4 מטר מעל מפלסו הממוצע של הנהר. רוחבם של העמודים בין הקשתות הוא 3.9 מטר ולכל אחד מהם צמודות בליטות אבן משני צדדיו. בליטות אלה מסתיימות בגגות פירמידיאליים בצד הפונה אל מקורות הנהר, ובגגות עגולים בצד האחר.
מעל לעמוד המרכזי הגשר מתרחב ומצידו האחד קיר המעוצב כמיחרב והנושא כתובת לכבוד חנוכתו של הגשר ומקימיו, ובצד האחר מרפסת אבן.
