בית הקברות הלאומי ארלינגטון בארלינגטון, וירג'יניה הוא בית קברות צבאי אמריקני שהוקם בזמן מלחמת האזרחים האמריקנית. בית הקברות נבנה על אדמות "בית ארלינגטון", לשעבר אחוזת משפחתה של מארי, אשתו של רוברט לי, שהיה ממפקדי צבא הקונפדרציה. בית הקברות נמצא מול וושינגטון הבירה, מעבר לנהר הפוטומק, ליד בניין הפנטגון, ואף מחובר לרכבת התחתית של וושינגטון.
חללים מכל מלחמות ארצות הברית קבורים בבית הקברות, ממלחמת העצמאות של ארצות הברית ועד הפעולות הצבאיות באפגניסטן ועיראק בשנים האחרונות. החללים מלפני מלחמת האזרחים נקברו מחדש אחרי 1900.
בית הקברות הלאומי ארלינגטון ובית הקברות הלאומי האמריקני לחיילים וטייסים (U.S. Soldiers' and Airmen's Home National Cemetery) מנוהלים על ידי מחלקת הצבא (Department of Army), בעוד בתי הקברות הלאומיים האחרים מנוהלים על ידי המחלקה לענייני וטרנים (Department of Veteran Affairs) או על ידי שירות הפארקים.
בית ארלינגטון ("אחוזת קסטיס-לי") ואדמותיו מתוחזקים על ידי שירות הפארקים הלאומי כאתר זיכרון לרוברט לי.
קבר האלמונים בבית הקברות הלאומי ארלינגטון ידוע גם כקבר החייל האלמוני. הוא עומד בראש גבעה המשקיפה על וושינגטון הבירה. הקבר, אחד מהאתרים הפופולריים בבית הקברות, בנוי משיש יול שנחצב בקולורדו. הוא מורכב משבעה חלקים, במשקל כולל של 72 טון. הקבר נפתח לציבור ב-9 באפריל 1932, בעלות של 48,000$.
הקבר נקרא בתחילה "קבר החייל האלמוני", אך לאחר שנקברו בו אנשי שירות אלמונים אחרים, שמו שונה ל"קבר האלמונים".
קבר החייל האלמוני נמצא תחת שמירה של צבא ארצות הברית בכל שעות
היממה ובכל ימות השנה. הגדוד השלישי של חיל הרגלים האמריקאי ("3rd
U.S. Infantry Regiment") שומר על הקבר מאז ה-6 באפריל 1948.
בשנת 2008 דווח בתקשורת האמריקאית
על סדקים שנתגלו בחלק מאבני השיש של הקבר, דבר שעשוי לחייב שיפוץ
שלו.
קבר האלמונים הוא חלק מאמפיתיאטרון הזיכרון בארלינגטון. האמפיתיאטרון אירח לוויות ממלכתיות, טקסי יום הזיכרון ויום ותיקי המלחמה. בנוסף מתקיימים טקסים בחג הפסחא. כ-5,000 איש משתתפים בטקסים אלו כל שנה. האמפיתיאטרון בנוי ברובו משיש דנבי מורמונט. חדר התצוגה, הנמצא בין האמפיתיאטרון לבין קבר האלמונים, נבנה מאבני בוטיצ'ינו שיובאו מאיטליה. האמפיתיאטרון נבנה עקב קמפיין שהוביל איבורי ג'יי. קימבל לבניית אתר לזכר חיילי ארצות הברית. הקונגרס אישר את בניית המבנה ב-4 במרץ 1913, והנשיא וודרו וילסון הניח את אבן הפינה ב-15 באוקטובר 1915. אבן הפינה הכילה 15 פריטים, ביניהם ספר התנ"ך ועותק של החוקה.
טרם השלמת האמפיתיאטרון ב-1921, טקסים חשובים נערכו במה שידוע כיום כ"האמפיתיאטרון הישן". מבנה זה נמצא היכן שהיו הגנים של רוברט לי. אמפיתיאטרון זה נבנה ב-1868 תחת ניהולו של גנרל ג'ון איי. לוגן. בטקס ההשקה, שנערך ביום הזיכרון (30 במאי) 1868, גנרל ג'יימס גרפילד היה הנואם הראשי. האמפיתיאטרון מוקף אכסדרה עם סבכה בראשה, שפעם תמכה ברשת של גפנים. באמפיתיאטרון גם נמצאת קתדרה הידועה בשם "הבימה" ("The Rostrum"), שעליה הכיתוב הלטיני E pluribus unum, שפירושו "מתוך רבים, יחיד". באמפיתיאטרון יש 1,500 מושבים, ועל בימתו נאמו רבים, ביניהם ויליאם ג'נינגס ברייאן.
אתרים פופולרים נוספים בבית הקברות הם אתר הזיכרון לחיל הנחתים האמריקני (ידוע גם בתור "אתר הזיכרון איוו ג'ימה") ומגדל הפעמונים ההולנדי (אתרים אלו נמצאים למעשה מחוץ לבית הקברות), וקברו של הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי. קנדי קבור ביחד עם אשתו ז'קלין קנדי-אונאסיס, ושניים מילדיהם. בסמוך לקברו בוערת אש התמיד. גם אחיו, הסנאטורים רוברט קנדי וטד קנדי, קבורים בסמוך. קברו מסומן על ידי צלב עץ פשוט.
ב-4 בדצמבר 1863 הקים השלטון הפדרלי קהילה של עבדים משוחררים, Freedman's Village (בתרגום חופשי - כפרו של האדם המשוחרר), ליד המקום בו נמצא כיום האמפיתיאטרון. יותר מ-1,100 עבדים משוחררים קיבלו אדמות מהממשלה, שם הם חיו בזמן מלחמת האזרחים ולאחריה. בשנת 1890 הם גורשו משטח זה, לאחר שהממשלה קנתה אותו בחזרה, והקימה עליו מתקן צבאי.
בחלקה 27 קבורים יותר מ-3,800 עבדים לשעבר, ועל מצבותיהם חרוטה המילה "אזרח".
ליד קבר האלמונים עומדת אנדרטה לזכר 266 חללי ספינת המלחמה מיין (USS Maine). על מצבת הזיכרון עומד תורן המשחתת שהוצל מבין השרידים.
אתר הזיכרון למעבורת החלל צ'לנג'ר נחנך ב-20 במאי 1986, לזכר צוות טיסה STS-51-L, שנהרגו בשיגור ב-28 בינואר 1986. על מצבת הזיכרון חרוט השיר High Flight של ג'ון ג'ילספי מגי הבן (.John Gillespie Magee, Jr). למרות ששרידים רבים זוהו, ונמסרו למשפחות החללים לקבורה פרטית, השרידים שלא זוהו הובאו למנוחות תחת המצבה. שניים מאנשי צוות הטיסה (פרנסיס סקובי ומייקל סמית) קבורים גם הם בבית הקברות. כמו כן קיימת מצבת זיכרון דומה לחללי מעבורת החלל קולומביה שהתפרקה עם כניסתה לאטמוספירה ב-1 בפברואר 2003. המצבה נחנכה ביום השנה הראשון לאסון.
בבית הקברות קיימות שתי אנדרטאות לזכר שני מעשי טרור:
קיימים שני מאוזוליאומים בתוך תחומי בית הקברות. הראשון למשפחתו של גנרל נלסון אפלטון מילס (Nelson Appleton Miles) וממוקם בחלקה מס' 3, והשני למשפחתו של גנרל תומאס קרוק סאליבן (Thomas Crook Sullivan) וממוקם בחלקה מס' 1.
אתר זיכרון נוסף הוא צלב הקרבה הקנדי, עם שמות כל אזרחי ארצות הברית שנהרגו כאשר לחמו במסגרת הכוחות הקנדים במלחמת קוריאה ושתי מלחמות העולם.
"אנדרטת הנשים בשירות למען ארצות הברית" הוקמה לזכר כל הנשים ששירתו בצבא ארצות הברית. היא תוכננה כבר ב-1985, אך נחנכה רק ב-18 באוקטובר 1997 ונפתחה לציבור יומיים לאחר מכן. האנדרטה נמצאת ליד הכניסה הרשמית של בית הקברות, אשר מכילה גם תערוכה על נשים בצבא ובהיסטוריה הצבאית של ארצות הברית.
הדגלים בבית הקברות הלאומי ארלינגטון מורדים לחצי התורן חצי שעה לפני ההלוויה הראשונה בכל יום, ומועלים לראש התורן חצי שעה אחרי ההלוויה האחרונה בכל יום. לרוב מתקיימות הלוויות רק במשך השבוע, ולא בסופו. ממוצע ההלוויות הוא גבוה מ-20 ביום - ובמהלך שנה שלמה מתרחשות בערך 5,400 קבורות.
עם יותר מ-260,000 אנשים טמונים בו, בית הקברות הלאומי ארלינגטון הוא בית הקברות הלאומי השני במספר הקבורים בו בארצות הברית. בית הקברות הלאומי הראשון, מתוך 130 בתי קברות כאלו, הוא בית הקברות הלאומי קלברטון (Calverton National Cemetery) אשר נמצא בצדו המזרחי של לונג איילנד, ניו יורק, ובו נערכות יותר מ-7,000 קבורות בשנה.
בנוסף לקבורה באדמה, בבית הקברות מצוי קולומבריום (ל"קבורת" האפר לאחר שריפת הגופה) מהגדולים בארצות הברית. כרגע קיימים ארבעה אזורים לאחסנת האפר, ו-5,000 גומחות בכל אחד. לאחר תום הבנייה באתר, יהיו 9 אזורים ו-50,000 גומחות בסך הכל, כלומר מקום לאפרם של 100,000 אנשים. כל חייל ששוחרר עם תום שרותו (בניגוד לשחרור מוקדם עקב ביצוע עבירה), ואופי שירותו היה חיובי ברובו, זכאי לגומחה באתר לאחר מותו.
בסצנת הסיום המפורסמת של סרט הקולנוע "שיער", מצולמים חבריו של ברגר סביב קברו, הממוקם בבית הקברות ארלינגטון. לאחר מכן התמונה נפתחת, ובמבע אומנותי הבא לתאר את השכול שיצרה מלחמת וייטנאם, נִגלות מאות מצבות המסודרות בשורות ישרות.