מקדש בולגוקסה (בקוריאנית: 불국사) הוא מקדש בודהיסטי השוכן במורדות הר טוהאם, דרומית-מזרחית לקיונגג'ו, במחוז צפון קיונגסאנג שבדרום קוריאה. זהו המקדש העיקרי של מסדר ג'וגיה, אחד ממסדרי הבודהיזם הקוריאני. ב-1962 הכריזה ממשלת דרום קוריאה על כמה מהמבנים ופסלי הבודהה שבמקדש כאוצרות לאומיים. ב-1995 הוכרז המקדש, יחד עם מערת סוקגוראם הסמוכה, כאתר מורשת עולמית.
מקדש ראשון הוקם באתר בשנת 528, בתקופת שלטונו של בופהונג מלך שילה, ובהמשך נבנו במקום מבנים נוספים. הקמת המקדש הנוכחי התחילה בתקופת שלטונו של קיונגדוק, בשנת 751, והסתיימה תשע שנים לאחר מותו, בשנת 774. הקמת המקדש הייתה ביוזמתו של ראש ממשלתו של קיונגדוק, קים דסון, שנפטר בעצמו חודשים ספורים לפני השלמת הבנייה. המקדש זכה לשם בּוּלְגוּקְסָה, שפירושו "מקדש ארצו של בודהה".
בשלהי תקופת שלטון של שושלת גוריו וראשית ימי שושלת ג'וסון, במאה ה-14, שופץ המקדש. במהלך הפלישות היפניות לקוריאה במאה ה-16 סבל המקדש מנזקים קשים, וכל מבני העץ שבו נשרפו עד היסוד. בין 1604 ל-1805 שופץ המקדש כ-40 פעמים, ואף הורחב. בתקופת הכיבוש היפני בקוריאה במחצית הראשונה של המאה ה-20 ערכו אף הם עבודות במקום, אך אין תיעוד לכך, וכן ידוע על אוצרות שנעלמו מהמקום בתקופה זו. ב-1969 הורה נשיא דרום קוריאה, פאק צ'ונגהי, על שיפוץ נוסף. העבודות, שנערכו עד 1973, כללו גם חפירות ארכאולוגיות.
הכניסה למקדש היא דרך שני גשרים בזווית של 45°, שעליהם מדרגות: גשר הענן הכחול וגשר הענן הלבן. הגשרים מובילים לשער הערפל הסגול, השער הראשי למקדש.
בתוך המקדש שתי פגודות. פגודת סוֹקְגאטאפ היא פגודת אבן בסגנון קוריאני פשוט, הכוללת 3 קומות ומתנשאת לגובה 8.2 מטרים. גובהה של פגודת דאבּוֹטאפ 10.4 מטרים, והיא מוקדשת לאוצרות הנזכרים בלוטוס סוטרה. בניגוד לסוקגאטאפ, פגודת דאבוטאפ כוללת עיטורים ופרטים רבים יותר.
המבנה המרכזי במקדש הוא דֶאוּנג'וֹן ("היכל ההארה הגדולה"), המוקדש לגאוטמה בודהה. הבניין הראשון שהוקם במקום זה נבנה ב-681. מאחוריו שוכן מוּסוֹלג'וֹן ("ההיכל ללא מילים"), ששואב את שמו מהעיקרון לפיו את רעיונותיו של בודהה לא ניתן ללמד באמצעות המילים לבדן. הבניין הראשון באתר זה הוקם ב-670. בנקודה הגבוהה ביותר במתחם נמצא גְוָואנוּמג'וֹן, שמשמש מקדש לאוואלוקיטשווארה, הבודהיסטווה של החמלה. מבנים נוספים כוללים את בּירוֹג'וֹן, המוקדש לוואירוקאנה וגוּקְנַאקְג'וֹן ("היכל האדמה הטהורה"), שבו פסל בודהה עשוי ברונזה מוזהבת.
פגודת דאבוטאפ (다보탑) הוכרזה בשנת 1962 כאוצר לאומי מס' 20, והיא מעטרת את המטבע של 10 וון.
הפגודה מתנשאת לגובה של 10.4 מטרים, והיא בעלת צורה יוצאת דופן. בסיסה של הפגודה מרובע, ובכל אחד מהצדדים גרם מדרגות. בעבר היה בקצה כל אחד מהם פסל אריה מאבן, אך רק אחד מהם נותר במקומו. המפלס השני של הפגודה כולל ארבעה עמודים, התומכים בגג מרובע, שמעליו מעקות. מעל גג זה גג מתומן שאף הוא מוקף מעקה. על הגג השני ניצבים שמונה עמודים המדמים מקלות חזרן, התומכים בגג נוסף, דמוי לוטוס בעל 16 עלי כותרת. שמונה עמודים נוספים תומכים בגג מתומן נוסף, ועליו עמוד עגול ומעוטר.
פגודת סוקגאטאפ (석가탑) הוכרזה בשנת 1962 כאוצר לאומי מס' 21. שמה המלא הוא סָאקְיָאמוּני יוֹרָסאנְגְג'וּסוֹלְבּוֹפּ טַאפּ, והיא מכונה גם "הפגודה ללא צל" ו"פגודת 3 הקומות של בולגוקסה".
סוקגאטאפ היא פגודה פשוטה בהרבה מדאבוטאפ. היא כוללת שלוש קומות מרובעות, נקיות מגילופים ועיטורים, שיחס השטחים ביניהן הוא 2:3:4. לפי סברה אחת, הניגוד בין הפשטות של סוקגאטאפ למורכבות של דאבוטאפ נועדה לשקף את טבעה המורכב של ההתבוננות של בודהה, ולפי סברה אחרת היא מייצגת את הניגוד בין הארצי לבין השמימי. בראש הפגודה עמוד עגול ומעוטר, השונה באופיו מיתר חלקי הפגודה. עמוד זה הוא תוספת מאוחרת, מ-1973.
ב-1966 התעוררו הנזירים במקדש מקול פיצוץ עז. היו אלה שודדים שניסו לפוצץ את הפגודה באמצעות דינמיט, כדי לשדוד אוצרות שהאמינו שמצויים תחתיה. כשהגיעו הנזירים, השודדים נמלטו מבלי שהצליחו להוציא את השלל, והנזירים היו אלו שגילו במקום סארירות ותגליף העץ העתיק ביותר שנמצא אי פעם. ב-1967 הוכרזו 28 הפריטים שנמצאו במקום כאוצר לאומי מס' 126.
גשר הלוטוס (יוֹנְהְוָואגְיוֹ; 연화교) וגשר שבעת האוצרות (צִ'ילְבּוֹגיוֹ; 칠보교) הם צמד גרמי מדרגות המובילים לשער העצמת השלום (אָנְיָאנְגְמוּן; 안양문), המוביל לגוקנאקג'ון. הגשרים הוכרזו כאוצר לאומי מס' 22 בשנת 1962. המדרגות בנויות כמעין גשרים בזווית של 45°, ומתחתן קשתות. גשר הלוטוס כולל 10 מדרגות, וגשר שבעת האוצרות כולל 8 מדרגות. על מדרגות גשר הלוטוס נחצבו עיטורים בצורת לוטוס, אך הם נשחקו תחת רגלי עולי הרגל הרבים. כיום הטיפוס במדרגות אלה אסור.
גשר הענן הכחול (צ'וֹנְגוּנְגְיוֹ; 청운교) וגשר הענן הלבן (בֶגוּנְגְיוֹ; 백운교) אף הם צמד גרמי מדרגות, המובילים לכניסה הראשית למקדש, שער הערפל הסגול (ג'אהאמוּן; 자하문). הגשרים הוכרזו כאוצר לאומי מס' 23 בשנת 1962. גם גשרים אלה נבנו בזווית של 45°, והם כוללים 33 מדרגות, המייצגים את 33 גני העדן הקיימים לפי האמונה הבודהיסטית. 17 מהמדרגות הן בגשר הענן הכחול, התחתון מביניהם, ו-16 המדרגות הנותרות הן בגשר הענן הלבן. מתחת למדרגות יש קשת, וממצאים ארכאולוגיים מעידים על כך שבעבר הייתה תחתן ברכה.
פסל בודהה העשוי ברונזה מוזהבת, ונמצא בגוקנאקג'ון ("היכל האדמה הטהורה"). מומחים מעריכים כי הוא פוסל במאה התשיעית. גם פסל זה הוכרז כאוצר לאומי בשנת 1962, אוצר לאומי מס' 26. הפסל הוא של בודהה בתנוחת לוטוס, וגובהו 1.77 מטרים. על ראשו של בודהה אושנישה, המסמלת את התבונה העילאית. ידו השמאלית של הפסל אוחזת באצבעו השמאלית, תנוחה המאפיינת את הבודהה של ההארה.
פסל נוסף במקדש שהוכרז כאוצר לאומי ב-1962 (מס' 27) הוא פסל אמיטאבה. גם פסל זה עשוי ברונזה מוזהבת, והוא פוסל במאה השמינית או התשיעית. גובהו של הפסל 1.66 מטרים, והוא מאופיין באף נשרי, בכתפיים רחבות ובחזה רחב. ידו השמאלית מונפת עד גובה הכתף וכף היד מופנית קדימה, ואילו יד ימין מונחת בחיקו.
