אי הטיבר (באיטלקית: Isola Tiberina, בלטינית: Insula Tiberina) הוא אי בצורה מוארכת שנמצא בחלקו הדרומי של עיקול נהר הטיבר ברומא. אורכו של האי כ-270 מטרים ורוחבו כ-67 מטרים.
כבר בעת העתיקה חובר האי לשתי גדות הנהר באמצעות גשרים, ומכאן כינויו של האי Insula Inter-Duos-Pontes - "האי בין שני הגשרים". גשר ארבעת הראשים - העתיק בגשרי רומא, מקשר את האי לשדה מרס בגדתו הצפונית (הימנית) של עיקול הנהר וגשר קסטיוס מקשר את האי לטרסטוורה, בגדתו הדרומית (השמאלית) של עיקול הנהר.
על פי האגדות הרומיות, ההמון הסוער שהפיל את הטירן לוקיוס טארקוויניוס סופרבוס בשנת 510 לפנה"ס זרק את גופתו לנהר הטיבר, הגופה שקעה לתחתית הנהר, והעפר שהצטבר סביבה הפך להיות האי. האי, שהיה בראשית הרפובליקה הרומית מחוץ לעיר, הפך לאזור מקודש לאחר שב-291 לפני הספירה נבנה בו מקדש לאל הרפואה אסקלפיוס.
סאן ברטולומאו אולאיסולה.]] .]]
בעקבות מגפה שאירעה ברומא בשנת 293 לפנה"ס פנה הסנאט הרומי לסיבילה וזו הציעה להקים מקדש לאסקלפיוס, אל הרפואה היווני. משלחת יצאה לאפידראורוס להביא את פסלו של האל, אולם הביאו עמם נחש (המייצג את האל). בהגיע ספינתם לרומא, נמלט הנחש מהספינה ושחה לעבר האי, ולכן האמינו אנשי המשלחת שאסקלפיוס בחר באי כאתר מקדשו.
במהלך השנים שונתה צורת האי לצורת ספינה על מנת לסמל את מסעו של הנחש אל רומא. במהלך המאה הראשונה לספירה נוספו רציפי אבן טרוורטין שיצרו את צורת חרטום הספינה וירכתיה ואובליסק הוצב במרכז האי לדמות את חרטום הספינה. אובליסק זה הוסר מאוחר יותר וכיום נמצא במוזיאון בנפולי.
לאחר הקמת מקדש אסקלפיוס, הוקמו על האי מקדשים נוספים ליופיטר, גאיה, סמו סנקוס דיוס פידיוס, פאונוס, ויוויס, טיברינוס ובלונה.
בשנת 998, אוטו השלישי, קיסר האמפריה הרומית הקדושה בנה בסיליקה באי - בסיליקת סן ברטולומאו אולאיסולה על הריסות מקדש אסקלפיוס, ובעקבות הקמת הבזיליקה שונה שם האי לאיסולה די סן ברטולומאו. בתקופת השלטון הפשיסטי הוחזר שמו המקורי של האי.
על אף השינויים הרבים שעברו על האי, שמר על אופיו הרפואי, ובשנת 1584 הוקם באי בית חולים הפועל עד ימינו.
מדי שנה, בחודשי הקיץ, נערך באי פסטיבל הסרטים "איסולה דל סינמה". במסגרת הפסטיבל מוקרנים הסרטים על מסכים גדולים שמוקמים באי, תחת כיפת השמים.
האי היה מרכז יהודי חשוב מימי הקיסרות הרומית. הריכוז היהודי הגדול בעיר היה בשכונת טרסטברה, בקרבת אזור הנמל העתיק של האי. מאזור זה היה מעבר למרכז רומא היה דרך האי והאזור היה למרכז חיים יהודי. תולדות היהודים באי באו לידי ביטוי בה 2,000 שנה [1].
בשנת 1881 הוקם באי בית חולים יהודי עקב קרבתו של האי לאזור שהיה גטו רומא. המיוחד בבית חולים זה היה, מלבד האוכל הכשר, גם היעדר סמל הצלוב מעל לכל מיטת חולה. ליד הבית חולים היה גם מושב זקנים. בית החולים עבר לאזור אחר ברומא[2].
היום קיימת מרפאה במקום הנושאת את שם בית החולים : Ospedale Ebraico. בית חולים עצמו יחד עם בית האבות היהודי הועבר למקום אחר ברומא. במבנה בית-החולים לשעבר קיים גם בית כנסת שבו מתפללים רק בשבתות ובחגים לפי נוסח ספרד המקובל בארץ ישראל.
במלאת יותר מיובל להקמת בית החולים הוצגה פעולתו של בית החולים תחת הכותרת: Medicina e Solidarieta Alla'Isola Tibertina 2005 .
