מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל. שוכן בגבעת רם בירושלים. והוא אחד מבין עשרת המוזיאונים הגדולים ביותר בעולם.
מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל. שוכן בגבעת רם בירושלים. והוא אחד מבין עשרת המוזיאונים הגדולים ביותר בעולם. מצויים בו אוספים בתחומי הארכאולוגיה, האתנוגרפיה, היודאיקה, אמנות ישראלית ואמנות העולם.
המוזיאון נפתח במאי בשנת 1965. אבי המוזיאון ומייסדו הוא ראש עיריית ירושלים טדי קולק, שגם הביא למוזיאון תרומות של אוספים חשובים מהעולם. המוזיאון מכיל מעל ל-500,000 חפצי אמנות, המייצגים את שלל תרבויות העולם, מראשיתו, עד להווה.
בשנת 1959 הכריזה הוועדה להקמת מוזיאון לאומי בירושלים על תחרות אדריכלים לתכנון מתחם המוזיאון. בתחרות זו זכתה במקום הראשון הצעתם של האדריכלים אל מנספלד ודורה גד, הצעה שהתאפיינה ביכולת יישום הדרגתית וגמישה לביצוע הפרויקט השאפתני. על תכנון בניין המוזיאון הם זכו בשנת 1966 בפרס ישראל. מבנה המוזיאון על אגפיו מזכיר כפר ים תכוני הבנוי מיחידות קטנות המשתלבות בנוף. במהלך השנים נוספו, שלא על פי התוכניות המקוריות, אגפים נוספים. לאחרונה הוגשה תוכנית להרחבת המוזיאון ושדרוג התצוגה תוך מתן פתרון לנגישות מן שער הכניסה לפתח הראשי של המוזיאון. הכוונה לבנות מעבר מקורה שיאפשר גישה נוחה למוזיאון בחורף. ב-25 ביוני 2007 החלו העבודות בשטח. עלות העבודות כ-80 מיליון דולר שגויסו מתרומות..
<imagemap>תמונה:Postscript-viewer-shaded.png|25px
rect 0 0 0 0 עמוד ראשי desc none</imagemap> |
ערך מורחב – היכל הספר |
היכל הספר הינו אגף של המוזיאון המשמש משכנן של תגליות ארכאולוגיות יוצאות דופן: מגילות מדבר יהודה ("המגילות הגנוזות") וכתבי יד עתיקים ונדירים של התנ"ך, כגון כתר ארם צובה. שני-שלישים של ההיכל בנויים מתחת לפני השטח, וכיפתו משתקפת בברכת המים המקיפה אותו. הסמיכות של הכיפה הלבנה לקיר הבזלת השחור שלידו - צורות גאומטריות מנוגדות כל כך - יוצרת תופעה מיוחדת ורבת רושם בנוף. צורה זו באה לסמל את מאבק "בני האור" ב"בני החושך" כפי שהאמינה כת האיסיים, שמייחסים לה את כתיבת מגילות מדבר יהודה המוצגות בהיכל.
בהיכל הספר מוצג גם כתר ארם צובא, שהוא כתב יד של התנ"ך שנכתב לפי ההשערה בסביבות שנת 920. חוקרי המקרא רואים בכתר את הנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, בגלל ההתאמה הפנימית המדויקת בין הנוסח עצמו לבין הערות המסורה הנמצאות בו, ונוסח זה קבע את נוסח התנ"ך מאז כתיבתו. הספר נדד בין קהילות יהודיות שונות, ושכן בתחילה בירושלים ובקהיר ולאחר מכן, לקראת סוף המאה ה-14, הופקד בידי יהודי בחאלב. משך 600 שנה שכן הכתר בבית הכנסת הגדול בעיר, עד שנעלם בה-1947. כעבור כעשר שנים הגיע הכתר לישראל כשהוא קרוע וחסר.
<imagemap>תמונה:Postscript-viewer-shaded.png|25px
rect 0 0 0 0 עמוד ראשי desc none</imagemap> |
ערך מורחב – דגם ירושלים בסוף ימי בית שני |
דגם ירושלים בסוף ימי בית שני הינו תיאור תלת-ממדי של ירושלים בשנת 66. הדגם נבנה לפי פרשנותו של פרופסור מיכאל אבי-יונה לתיאוריו של יוסף בן מתיתיהו, בין השנים 1962-1966. הדגם שכן עד שנת 2006 בשטח מלון הולילנד שבשכונת בית וגן בירושלים, ולכן נקרא גם "דגם הולילנד".
הדגם רחב הממדים, 2000 מטר רבוע גודלו, מציג את מבני העיר בקנה מידה של 1:50. גולת הכותרת של הדגם היא בית המקדש, שתיאורו בדגם הפך לסמל ומוצג בפרסומים שונים כתמונה ריאלית של בית המקדש השני. הדגם שימש אבן שואבת למבקרים רבים מן הארץ ומחו"ל, והיה לאתר תיירות פופולרי.
בשנת 2006 שופץ הדגם, הותאם למחקרים חדשים והועבר, במבצע הנדסי מורכב, אל שטח מוזיאון ישראל.
אגף אמנות יהודית ויודאיקה מימי קדם ועד ימינו. האגף כולל כתבי יד עתיקים, שני בתי כנסת על תכולתם- אחד מוונציה ואחד מהודו, תצוגת לבוש של עדות ישראל השונות, תשמישי קדושה וכלים המוקדשים לחגי ישראל, ציורים ופסלים של אמנים יהודיים, ועוד. האגף כולל מרכז מידע ליודאיקה ואתנוגרפיה יהודית על שם גבריאל שרובר.
באגף מוצגים תערוכות של מיטב אמני ישראל והעולם בתחומי הציור, הפיסול, הצילום העיצוב, מיצגים וידאו ארט ועוד. אוסף המוזיאון מחולק למספר מחלקות: אמנות אירופה, אמנות מודרנית הכולל מוצגי אמנות מודרנית בינלאומית משלהי המאה התשע-עשרה (אימפרסיוניזם) ועד לשנות השישים של המאה העשרים. אמניות ישראל, אמנות עכשווית, המחלקה לרישומים ולהדפסים, מחלקה לצילום, מחלקה לעיצוב ואדריכלות, אמנות אסיה ו-המחלקה לאמנויות אפריקה, אוקיאניה ויבשת אמריקה.
בסיס אוסף האמנות של המוזיאון הוא אוסף "בית הנכות בצלאל", אשר הוקם בירושלים בשנת 1929. למרות הצהרתו הראשונית של בוריס שץ, מקים האוסף, כי הוא יכיל בעיקר יצירות של אמנים יהודים הורחב האוסף, תחת הנהגתו של מרדכי נרקיס, בעזרת תרומות של אספנים יהודים גם ליצירות של אמנים לא יהודים. בחודש מאי 1949 הופקדו באוסף מספר רב של יצירות אמנות ויודאיקה, שמקורן היה ברכוש היהודי שנגזל בתקופת מלחמת העולם השנייה באירופה. יצירות אמנות נוספות הופקדו במוזיאון על ידי הארגון לשיקום התרבות היהודית (JCR), ובשנת 1954 הובאו אל האוסף ציורים רבים אשר היו שייכים למוזיאון היהודי בברלין, אשר נסגר עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה.
אחד האוספים הגדולים במוזיאון הוא "אוסף ורה וארטורו שוורץ לאמנות הדאדא והסוריאליזם", המוקדש לאמנות הדאדא והסוריאליזם. האוסף, שראשיתו בתרומה של סדרת עבודות "רדי מייד" של האמן מרסל דושאן, אותה העניק ארטורו שוורץ בשנת 1972, התרחב בשנת 1998 בעקבות תרומה נוספת של שוורץ, והוא כולל מעל 700 עבודות, ספרים ומסמכים חשובים הקשורים לתנועות אלו. אוסף זה הוא אחד מן הגדולים בעולם בתחום זה..
האגף מציג ממצאים ארכאולוגיים שונים, בדגש על הארכאולוגיה של ארץ ישראל. כמו כן, התצוגה המחודשת, שתיחנך בשנת 2009-2010, תכלול כ-8,000 חפצים מתקופות שונות בהיסטוריה של ארץ ישראל . האגף ימשיך לקחת בחשבון את השפעתם של התרבויות השכנות והכובשות על תולדות ארץ ישראל. עד לפתיחת האגף, תצוגה זמנית נמצאת בהיכל הספר.
בגן מצויה כתובת הקדשה על טיח. פסיפס גאומטרי שנמצאה בבית הכנסת בתל רחוב בעמק בית שאן. וכתובת הלכתית ארוכה ברצפת הפסיפס, שבה שמונה סעיפים שערוכים ב-29 שורות, ובהם טקסטים המופיעים במקורות תנאים ואמוראים, שנוגעים למצוות התלויות בארץ. זוהי הכתובת הארוכה ביותר שנמצאה.
אגף הנוער של המוזיאון נפתח בשנת 1966. מרכז הפעילות של האגף הוא תערוכה שנתית המשלבת יצירות אמנות מקוריות של אמנים ישראלים ובינלאומיים, עם פעילויות והפעלות חינוכיות. מלבד התערוכה האגף מספק מגוון של סדנאות פעילות בנושאים שונים וחוגים לילדים ומבוגרים. בנוסף קיימת במרכז ספרייה של ספרי ילדים מאויירים, "חדר מיחזור" ובו נערכות פעילויות יצירה ועוד.
למוזיאון גן פסלים שנקרא על שם בילי רוז, שתרם את אוספו הפרטי שאיפשר את הקמת הגן. הגן עוצב על ידי הפסל היפני-אמריקאי הנודע איסמו נוגוצ'י. הגן המשתרע על פני כ-20 דונמים המכוסים בשכבה של אבנים קטנות, השפעה מגני זן יפניים. הגן שנודע ביופיו הינו בעל תאורה מיוחדת בלילה.
בשל צורתו הייחודית של היכל הספר, היוו גני המוזיאון וגגו של היכל הספר כרקע לסרט מדע בדיוני שהופק על ידי גולן גלובוס. כמו כן, במוזיאון ישראל צולמה סדרת הטלוויזיה "הצופן" ששודרה בערוץ הראשון.
מיזמי קרן ויקימדיה
<tr><td>
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מוזיאון
ישראל, ירושלים
</td></tr> |
---|