מוזיאון המטרופוליטן לאמנות (באנגלית: The Metropolitan Museum of Art), המכונה בפשטות "המט" (באנגלית: the Met) - הוא אחד המוזיאונים הגדולים והחשובים בעולם.
המוזיאון ממוקם בצדו המזרחי של הסנטרל פארק במרכז מנהטן, ניו יורק. אגף אחר של המוזיאון, הקלויסטרס, מצוי בפארק פורט טריון בצפון מנהטן, על גדת נהר ההדסון.
במוזיאון, שנפתח ב־20 בפברואר 1872, למעלה משני מיליון מוצגים מתחום האמנות קלאסית, האמנות עתיקה, האמנות אסייתית, האוקיאנית, האפריקנית, האסלאמית והמודרנית, המוצגים ב-19 אגפי המוזיאון. אוסף האמנות המצרית העתיקה כולל מקדש מצרי אשר הובא בשלמותו ממצרים- מקדש דנדור, כמו כן המוזיאון מציג חדרים שעוצבו על ידי האדריכל פרנק לויד רייט וכן אוסף גדול של כלי נשק ושריון.
אחת הרכישות האחרונות והידועות של המוזיאון הוא הציור של דוצ'יו - המדונה עם התינוק - שנרכש בסכום של 45 מיליון דולרים.
מוזיאון המטרופוליטן לאמנות פתח את שעריו ב-20 בפברואר 1872. המבנה החל לפעול בשדרה החמישית במבנה מס' 681. המוזיאון הציג את אוספו של ג'ון טיילור ג'ונסטון אשר שימש גם כמנשיא המוזיאון הראשון. האוסף כלל סרקופג רומאי ו- 174 ציורים אירופאים. תחת הנהלתו של ג'ון טיילור ג'ונסטון וג'ורג' פאלמר פאטנם, כמפקח המוזיאון גדל האוסף. בשנת 1873 רכש האוסף את אוספיו של לואיג'י פאלמה די קסנולה אשר כללו עתיקות מקפריסין. משצר המקום להציג את המוצגים, עבר לאחוזת דוגלס הממוקמת ברחוב 14 מערב, באופן זמני, עד להקמת מבנה קבע למוזיאון. לאחר משא ומתן עם עיריית ניו יורק, רכש המוזיאון שטח בצידו המזרחי של סנטרל פארק, שם הוא ממוקם עד ימינו. מבנה המוזיאון הראשון שהוקם במקום (אשר עדיין מהווה חלק ממבנה המוזיאון) היה מבנה לבנים אדומות בסגנון ההתחדשות הגותית אשר תוכנן על ידי האדריכלים קאלוורט ווקס וג'ייקוב וורי מולד. במהלך השנים נוספו אגפים רבים למבנה המקורי, בסגנונות ארכיטקטוניים שונים. נכון לשנת 2007, שטחו של המוזיאון הינו 185,806 מ"ר - פי 20 מגודלו של המבנה המקורי.
מאז שנת 1955 ועד מותו ב-11 במאי 1966 ניהל את המוזיאון ג'יימס ג'י רורימר. לאחריו ניהל את המוזיון תומאס הובינג עד ה-30 ביוני 1977. מאז כיהן במוזיאון פיליפ דה מונטבלו, המכהן גם כיום.
במוזיאון פועלות 19 מחלקות שונות, בראש כל אחת עומד מנהל נפרד, ותחתיו צוות אוצרים מתמחה.
אוסף האמנות העיצובית האמריקאית מכיל כ-12,000 פרטים של אמנות עיצובית ושימושית שיוצרו בארצות הברית החל משלהי המאה ה-17 ועד ראשית המאה ה-20. בשנת 1909 רכש המוזיאון את אוסף האמנות העיצובית הראשונה שלו באמצעות תרומה של מרגרט אוליביה סלוקום סייג, אשתו של הבנקאי ראסל סייג. מחלקת האמנות העיצובית האמריקאית הוקמה בשנת 1934. במוזיאון אוסף יוצא דופן, ומהגדולים והחשובים באוספי העולם, של ויטראז'ים, ובהם יצירות רבות של לואיס קומפורט טיפאני. במחלקה מוצגים 25 חדרים תקופתיים (בהם מוצגים חדרים בשלומתם - לרבות יצירות אמנות תואמות, וריהוט). מחלקה זו מציגה אוסף כלי כסף ובהם יצירות של פול רוויר ושל טיפאני ושות'.
מאז הקמתו, העניק המוזיאון חשיבות מיוחדת להצגת אמנות אמריקאית. היצירה הראשונה של אמנות אמריקאית שנרכשה על ידי המוזיאון הייתה הפסל האלגורי "קליפורניה" מעשה ידי הפסל היירם פאוורס, בשנת 1870. במהלך השנים רכש המוזיאון למעלה מ-1,00 ציורים, 600 פסלים ו-2,600 רישומים המכסים את האמנות האמריקאית החל מהתקופה הקולוניאלית ועד לאמצע המאה ה-20. בין היצירות הידועות באוסף זה: ציורו של ג'ורג' וושינגטון מאת גילברט סטיוארט, היצירה המונומנטלית "וושינגטון חוצה את הדלוור" מעשה ידי עמנואל לויצה. באוסף מוצגות יצירות של וינסלו הומר, ג'ורג' כיילב בינגהאם, ג'ון סינגר סארג'נט, ג'יימס מקניל ויסלר ותומאס אייקנס.
בסוף המאה ה-19 החל המוזיאון לרכוש מוצגים ארכאולוגיים שהתבלו במזרח התיכון, בעיקר חותמות, ולוחות כתב יתדות. עם השנים גדל האוסף ל-7,000 מוצגים, החל מהתקופה הניאוליתית וכלה באימפאיה הסאסאנית - מוצגים שמקורם בשומר, האימפריה החיתית, אשור, בבל, עילם וכן חפצים רבים מתקופת הברונזה. במוזיאון מוצגים גם "לאמאסו" - כרובים מאשור מארמונו של אשור נצירפל השני.
אוסף כלי הנשק והשיריון של המוזיאון, המכיל כ-15,000 מוצגים, הוא אחד האוספים הפופולריים ביותר של המוזיאון. באוסף מוצגים שריונים רבים החל מהמאה החמישית ועד המאה ה-19 ובהם שיריוני סוסים, מאירופה ועד יפן.
באוסף מוצגים מהמזרח התיכון, אפריקה, אוקיאניה, ויבשת אמריקה, ומוצגים שהיו שייכים לאנרי השני, מלך צרפת ולפרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. כמו כן האוסף כולל כלי נשק של קולט מהמאה ה-19 וראשית המאה ה-20.
המוצגים הראשונים שנרכשו על ידי המוזיאון מאפריקה, אוקיאניה ויבשת אמריקה הצפונית ודרומית היו אוסף של עתיקות מפרו שנרכשו בשנת 1882. אולם המוזיאון לא רכש אוספים מיבשות אלה בצורה מסודרת עד שנת 1969 עת שאיש העסקים האמריקאי נלסון רוקפלר טרם למוזיאון את אוספו בן 3,000 המוצגים. כיום למוזיאון למעלה מ-11,000 מוצגים מאפריקה הדרומית למדבר סהרה, מאיי האוקיינוס השקט ומיבשת אמריקה, המוצגים בשטחי תצוגה ששטחם כ-4,000 מ"ר, באגף על שם רוקפלר בקצהו הדרומי של בניין המוזיאון. בין האוספים ציורי קיר שצוירו על ידי אבוריג'ינים מאוסטרליה, עמודי זיכרון שגובהם כ-5 מטרים שיוצרו על ידי תרבות האסמט של גינאה החדשה, מוצגים מניגריה ומחצר בית המלוכה של בנין. בין המוצגים תכשיטים עשויים זהב ומתכות יקרות אחרות.
בשנת 1937 אוחד המוזיאון לאמנות התחפושות עם מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, והפך למחלקה נפרדת במוזיאון. אוסף מכון התחפושות כולל למעלה מ-80,000 תחפושות וחפצים נילווים. האוסף אינו מוצג בשלמותו, ואין לו תערוכת קבע. מידי שנה מוצגות שתי תערוכות מתחלפות מתוך אוספי המכון על מנת להמחיש הקשר מסוים או תמה מסוימת (כך למשל הוצגו בעבר תערוכות תחפושות של המעצבים שאנל או ג'אני ורסצ'ה.
אוסף אמנות אסיה והמזרח הרחוק של המוזיאון הוא האוסף המקיף ביותר הקיים במדינות המערב (אירופה וצפון אמריקה). מוצגי אמנות מאסיה היוו חלק מאוספי המוזיאון מאז הקמתו.
בין המתנות הראשונות שניתנו למוזיאון לאחר הקמתו היו יצירות רבות שמקורן באסיה, וכיום אגף שלם בתצוגת הקבע של המוזיאון מוקדש ליצירות אמנות אלה. בידי המוזיאון למעלה מ-60,000 מוצגים המציגים כ-4,000 שנות אמנות אסייתית מכל תרבות אסייתית. המוצגים כוללים ציורים, הדפסים, פסלים ועבודות מתכת (תכשיטים וכלים שימושיים). במוזיאון אוסף מקיף של קליגרפיה סינית, ציורים סיניים, יצירות נפאליות וטיבטיות, יצירות מהודו ומיפן וכן מדרום מזרח אסיה. כחלק מהאוסף הקבוע כיים גן המדמה גן אופייני לתקופת שושלת מינג בסין, המבוסס על גן הממונה על רשתות הדיג בסוזהו.
רישומים והדפסים מוצגים במחלקות שונות של המוזיאון בהתאם להקשרם, אולם מחלקה נפרדת מייחד עצמה ליצירות רישום והדפסים מצפון אמריקה ומערב אירופה, ובייחוד יצירות שנוצרו לאחר ימי הביניים במערב אירופה. באוסף למעלה מ-11,000 רישומים, למעלה מ-1.5 מיליון הדפסים, ולמעלה מ-12,000 ספרים מאויירים. ראשיתו של אוסף זה במתנה של 670 רישומים שניתנו למוזיאון על ידי קורנליוס ואנדרבילט בשנת 1880. במחלקה רישומים מעשה ידי מיכלאנג'לו, לאונרדו דה וינצ'י, ורמברנדט וכן הדפסים ושירטוטים מעשה ידי אנתוני ואן דייק, אלברכט דורר, ואדגר דגה.
בעת הקמתו, מקור מרבית אוספי האמנות המצרית העתיקה של המוזיאון היה באוספים פרטיים, לאחר שמוזיאון ערך מספר משלחות ארכאולוגיות למצרים בין השנים 1906 - 1941, מהווים מוצגי משלחות אלה למעלה ממחצית אוסף האמנות המצרית אשר נמצא כיום בידי המוזיאון. האוסף כולל למעלה מ-36,000 מוצגים, החל מהתקופה הפלאוליתית ועד התקופה הרומית. האגף המצרי של המוזיאון כולל למעלה מ-40 חדרי תצוגה. בין היצירות החשובות ביותר באוספי המוזיאון הן אוסף של 24 דגמים מעץ שהתגלו בקבר בקירבת דיר אל בחרי בשנת 1920. דגמים אלה מציגים את אורח החיים במצרים העתיקה בראשית הממלכה התיכונה, וכוללים דגמים של גנים, סצנות דייג, בתי מלאכה ובתי מגורים. מוצג נוסף ופופולרי ביותר הינו מקדש דנדור אשר הובא בשלמותו במצרים, לאחר שהיה נתון לסכנת הצפה בשל בניית סכר אסואן הגבוה. המקדש ניתן במתנה לארצות הברית על ידי ממשלת מצרים בשנת 1965 והוקם באגף סאקלר של המוזיאון בשנת 1978. סביב המקדש נבנתה בריכת השתקפות, וקיר זכוכית גדול (בצידו הצפוני של האגף) פונה לסנטרל פארק ומאפשר הארת המקדש בתאורה טבעית.
למוזיאון אחד האוספים המקיפים והטובים ביותר של אמנות אירופאית, אף שהאוסף מכיל רק כ-2,200 תמונות. האוסף מתמקד באמנים צרפתיים, פלמיים איטלקיים. באוסף 37 יצירות של קלוד מונה, 21 ציורי שמן מאת פול סזאן, 18 ציורי שמן של רמברנדט ואן ריין ובהם "אריסטו עם פסל ראשו של הומרוס". באוסף 5 ציורים של יאן ורמר (מספר היצירות הגדול ביותר של אמן זה המצוי באוסף אחד), וכן יצירתו של וינסנט ואן גוך "דיוקן עצמי עם כובע קש", יצירתו של פיטר ברויגל האב "הקוצרים", יצרתו של ז'ורז' דה לה טור "מגדת העתידות", ויצירתו של ז'אק-לואי דויד "מותו של סוקרטס".
מדיניות המוזיאון היא למכור את יצירותיו הפחות ידועות, במטרה לרכוש יצירות איכותיות יותר וידועות יותר. במסגרת מדיניות זו רכש המוזיאון את יצירתו של דייגו רודריגס דה סילבה אי ולסקס "חואן דה פארחה" בשנת 1971 ו"מדונה עם ילד" של דוצ'יו בשנת 2004 בעלות של 45 מיליון דולרים.
בנפרד ממחלקת הציור האירופאי, מחלקה נפרדת מוקדשת לפיסול ולעיצוב אירופי. למוזיאון אוסף פסלים וכילים נרחב הכולל למעלה מ-50,000 פרטים החל משלהי ימי הביניים ועד ראשית המאה ה-20. האוסף מתמקד בפסלים מתקופת הרנסאנס, וכן כולל רהיטים, תכשיטים, כילי זכוכית וחרס, שטיחי קיר, טקסטיל, שעונים, כילים מתמטיים וכילים מדעיים. במסגרת אגף זה של המוזיאון ישנם עשרות חדרים תקופתיים המצגים את המוצגים בהקשר תרבותי ותקופתי. בין החדרים התקופתיים ישנו חדר כניסה מהטירה הספרדית של ולז בלאנקו (חדר בן שתי קומות), ובין הפסלים הידועים המוצגים באוסף, פסלו של ברניני "באכחנל", העתק מפסלו של אוגוסט רודן "שועי העיר קלה", וכן פסל ראשו של וולטייר מעשה ידי בתו, סאבין.
אוסף מחלקת האמנות היוונית והרומית של המוזיאון כולל למעלה מ-35,000 מוצגים. מקורו של האוסף היווני והרומי של המוזיאון באוספים הראשונים שנתרמו למוזיאון. המוצג הראשון של המוזיאון היה סרקופג רומי. כיום המוזיאון כולל כדים רבים (ובהם כדי דמות שחורה וכדי דמות אדומה), סיכות של טוניקות רומיות ואף פסלים שמקורם ביוון העתיקה ורומא. בין המוצגים הידועים של המחלקה ניתן למנות את קערת אאופרוניוס המתארת את מותו של סארפדון ואת מרכבת מונטלאונה האטרוסקית, וכן פסלים קיקלדיים מאמצע האלף השלישי לפנה"ס) באולמות התצוגה מוצגים ציורי קיר שהתגלו בוילה בבוסקוראלה (ונקברו בעקבות התפרצות הר הגעש וזוב בשנת 79 לספירה). בשנת 2007 הורחבו שטחי התצוגה של המחלקה, וכיום שטחי התצוגה הינם כ-6,000 מ"ר, ומוצג בהם מרבית האוסף הקבוע של המחלקה.
אוסף האמנות האסלאמית של המוזיאון כולל, בנוסף לאמנות דתית, גם אמנות דקורטיבית. האוסף כולל למעלה מ-12,000 מוצגים ובהם כלי חרס, טקסטיל וכתבי יד שמקורם מספרד, דרך צפון אפריקה ועד אסיה המרכזית. בין מוצגי האוסף ציורי מיניטורה מאיראן והאימפריה המוגולית, וכן קליגרפיה אסלאמית הכוללת מוצגים ובהם צווים של הסולטן סולימאן המפואר וכתבי קוראן מתקופות שונות. באגף חדרים תקופתיים כגון "חדר נור אל דין" מדמשק מראשית המאה ה-18 הכולל חדר בשלמותו (לרבות רהיטיו, כילים, עיטורים וספרים). אגף האמנות האסלאמית צפוי לעבור שיפוץ החל משנת 2008.
לאחר מותו של הבנקאי רוברט לימן בשנת 1969 תרם את אוספיו ובהם 3,000 מוצגים למוזיאון, במטרה שהאוסף יוצג באגף נפרד שיקרא "אגף רוברט לימן". הגלריות שהוקמו להצגת האוסף, נועדו ליצור אשליה למבקר בהם כאילו הם מבקרים בביתו של לימן, וצופי באוספו הפרטי. אוסף זה אינו מתרכז בתקופה מסוימת או סגנון אמנות מסוים, אלא מציג את האוסף של לימן כפי שנאסף על ידו. האוסף כולל ציורים מתקופת הרנסאנס האיטלקי, בעיקר מאזור סיינה, יצירות של בוטיצ'לי, ושל דומניצ'ו ונזיאנו, ציורים של אמנים ספרדיים ובהם יצירות של אל גרקו ופרנסיסקו גויה, וכן יצירות של רמברנט ואלברכט דירר.
הספרייה המרכזית של המוזיאון היא הספרייה על שם תומאס ג' ווטסון. אוספי הספרייה מתרכזים בעיקר בספרים הנוגעים לאמנות, להיסטוריה של האמנות, וכן קטלוגים ופרסומים של המוזיאון. לחלק מאגפי המוזיאון ספריות המתמחות בנושאי האגפים השונים. בספריית ווטסון מוצגים ספרים עתיקים וספרים היסטוריים אשר מהווים יצירות אמנות בזכות עצמן - ובהם ספרי הדפסים של אלברכט דורר ואתאנאסיוס קירשר וכן מהדורות של המגזין הסוריאליסטי VVV, והעתק של "Le Description de l'Egypte" שהוצא בשנת 1803 בהוראת נפוליאון בונפרטה.
אוסף אמנות ימי הביניים של המוזיאון הינו אוסף מקיף ביותר הכולל חפצי אמנות, חפצי דת וספרים שמקורם במערב אירופה והאימפריה הביזנטית החל מהמאה הרביעית ועד המאה ה-16. האוסף כולל למעלה מ-11,000 מוצגים שונים המחולקים בין מבנה המוזיאון המרכזי המצוי בשדרה החמישית לבין מבנה הקלויסטרס המצוי בפארק פורט טריון בצפון האי מנהטן.
גלריית אוסף אמנות ימי הבינים שבמבנה הראשי של המקום ממוקמת בקומה הראשונה, במרכז המבנה. גלריה זו כוללת למעלה מ-6,000 מוצגים. בעוד שמרבית חפצי האמנות שמקורן במערב אירופה מוצגים בקלויסטרס, בתצוגת המבנה הראשי מציגים בנוסף גם חפצי אמנות שמקורן באמפריה הביזנטית. בין היתר מוצגים שטחי קיר, חפצי דת ופסלים, וכן חפצי דת העשויים מתכות יקרות ושנהב.
Шаблон:הפניה לערך מורחב הקלויסטרס הוקמו ביוזמת ג'ון ד. רוקפלר, הבן בשנת 1938 והם ממוקמם בפארק פורט טריון בצפונה של מנהטן. מקורו של האוסף המוצג בהם, במוזיאון נפרד שאוספיו נאספרו על ידי ג'ורג' גריי ברנרד, האוסף על ידי רוקפלר בשלמותו בשנת 1925 והוענק למוזיאון המטרופוליטן במתנה.
הקלויסטרס (המנזרים) נקראים על שם חמשת המנזרים שהובאו מאירופה ואוחדו לבניין אחד לצורך הצגת אוספי המוזיאון. בין המוצגים החשובים של האוסף ניתן למנות את ספר השעות של ז'אן דוור, דוכס ברי, את צלב ברי משנת 1409 ואת שטחי הקיר המתארים ציד החד-קרן.
במחלקת האמנות המודרנית של המוזיאון כ-10,000 מוצגים, מרביתם מעשה ידי אמנים אירופאים ואמריקאים, המוצגים ב-6,000 מ"ר של שטחי תצוגה. בין המוצגים: דיוקנה של גרטרוד שטיין מאת פבלו פיקאסו, "הדגל הלבן" של ג'אספר ג'ונס, "מקצב הסתיו (מס' 30)" של ג'קסון פולוק והטריפטיכון "התחלה" של מקס בקמן, וכן 40 יצירות של פול קלי. בשל התקופה הארוכה בה פועל המוזיאון, יצירות באוסף האמנות המודרנית עוברות לאגפים אחרים של המוזיאון עם חלוף הזמן (משהן מפסיקות להחשב "מודרניות").
במחלקת הכלים המוזיקליים של המוזיאון כ-5,000 מוצגים ובהם כלים מוזיקליים מכל רחבי העולם. ראשיתו של האוסף בשנת 1889 בתרומתה של לוסי וו. דרקסל שכללה למעלה ממאה כילים מוזיקליים. תרומה של מרי אליזבת אדמס הגדילה את האוסף באופן משמעותי. האוסף מציג הן את הכלים המוזיקליים והתפתחותם (תוך מתן אפשרות למבקר לשמוע יצירות המנוגנות בכילים אלה), והן את הקשרם החברתי והתרבותי. בין המוצגים: כינור של אנטוניו סטרדיווארי, אוסף כילים מוזיקליים מאסיה העשויים ממתכות יקרות, וכן הפסנתר העתיק ביותר בעולם - מעשה ידי ברטולמיו כריסטופורי משנת 1720.
אוסף התצלומים של המוזיאון מכיל למעלה מ-20,000 תצלומים שמקורם בחמישה אוספים גדולים שנתרמו למוזיאון, וכן ברכישות גדולות של המוזיאון. רשיתו של אוסף המוזיאון בתרומתו של הצלם והאספן אלפרד שטיגליץ אשר תרם את אוספו הגדול למוזיאון. המוזיאון רכש את אוסף חברת הנייר גילמן ובו 8,500 יצירות, וכן את אוסף רובל ואת אוסף חברת המכוניות פורד. בשנת 1997 נפתחה גלריה קבועה המציגה תערוכה של מוצגי המחלקה, אולם רק מספר מועט מתמונות האוסף מוצגות בכל עת, בשל רגישות התמונות לאור, ומתוך רצון לשמר את המוצגים.
במהלך כהונתו של תומאס הובינג כמנהל המוזיאון, החליט המוזיאון לשנות את מדיניות הרכישה והמכירה שלו. בהתאם למדיניות החדשה שנקבעה, מעדיף המוזיאון לרכוש יצירות ידועות בעלות חשיבות כלל עולמית. רכישת היצירות ממומנת על ידי מכירת יצירות בעלות שווי נמוך יותר.
מאז הקמתו נהג המוזיאון למכור יצירות "כפולות" שהיו ברשותו (כגון מוצגים ארכאולוגיים דומים) אולם המדיניות החדשה הינה אגריסיבית יותר, ומאפשרת אף מכירת יצירות ייחודיות בעלות שווי רב. מדיניות זו זכתה לביקורת רבה, אולם איפשרה רכישת מוצגים "יחודיים" בעלי עניין ציבורי רב. דוגמה למדיניות זו היא מכירת תמונתו של אדוארד שטייכן משנת 1904 "האגם-אור הירח" (אשר למוזיאון העתק נוסף של יצירה זו) בשווי של 2.9 מיליון דולרים.
המוזיאון שימש רקע לספרים וסרטים רבים ובהם:
