הברלינר אנסמבל הוא תיאטרון בברלין, שנוסד על ידי הלנה וייגל וברטולד ברכט בשנת 1949.
אחרי ברכט ווייגל נמלטו מהחקירות בארצות הברית, הם הגיעו דרך ציריך לברלין המזרחית, שם קיבלו אותם בזרועות פתוחות. הם הקימו את התיאטרון שלהם על פי הרעיונות של התיאטרון האפי. ההפקה הראשונה הייתה "אמא קוראז' וילדיה" (1949), אח-כך "אדון פונטילא ומאטי משרתו", "האם", "מעגל הגיר הקווקזי" ועוד.
בשנת 1954 עבר התיאטרון לתיאטרון "אם שיפבאוארדם", תיאטרון שמאז פתיחתו בשנת 1892 העלה מחזות מהפכניים, שעסקו בתנועת הפועלים. שם שוכן הברלינר אנסמבל עד היום.
הצוות המשיך להעלות מחזות של ברכט, אך חלק עברו לגרמניה המערבית. הלנה ווייגל ניסתה לשמר את מורשתו של בעלה, ורק אחרי מותה בשנת 1971 הצליחה רות ברגהאוס לפתוח את התיאטרון לזמנים חדשים יותר. ראויים לציון מהתקופה הזאת: "האביב מתעורר", "העלמה יוליה", עם התייחסויות למציאות של גרמניה המזרחית.
אחרי גירושו של וולף בירמן נאלצה ברגהאוס להתפטר, והמנהל האומנותי החדש ווגוורט השמרן ניסה להתחבר שוב להצלחות העולמיות של שנות החמישים, מה שלא הצליח.
לתיאטרון היה קשה להתאושש מהשינוי במשטר, וכל שנות התשעים היו חלשות מאוד, עם תחלופה מהירה מאוד של מנהלים. מאז 1999 מנהל אותו קלאוס פיימן. בינואר 2012 נכנסה תנועת המחאה הגרמנית נגד המדיניות הנאו-ליברלית של אנגלה מרקל לתוך התיאטרון, כאשר פעילים הפריעו באמצע ההצגה וניסו לכבוש את התיאטרון.