מנזר הוסיוס לוקאס (יוונית: Óσιος Λουκάς) הוא מנזר היסטורי מוקף בחומה הנמצא ליד העיר דיסטומו במרכז יוון. המנזר הוא אחד מהשרידים החשובים ביותר של האדריכלות והאמנות הביזנטית, והוא נכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו, ביחד עם מנזר נאה מוני בכיוס ומנזר דפני.
מנזר הוסיוס לוקאס ממוקם על מורדות הר הליקון. הוא נוסד בראשית המאה ה-10 על ידי הנזיר לוקאס הקדוש, ששרידי גופתו נשמרים במנזר מאז. הנזיר (שמת ב-7 בפברואר 953) התפרסם לאחר שניבא את כיבוש כרתים על ידי הקיסר הביזנטי רומנוס. לא ברור האם הוא התכוון לרומנוס הראשון, שהיה הקיסר באותה תקופה. אולם, האי נכבש למעשה על ידי ניקפורוס השני בתקופת שלטונו של רומנוס השני. הדעה היא שבמהלך תקופת שלטונו של רומנוס השני (959 – 963) נבנתה כנסיית תאוטוקוס.
החלק הקדוש ביותר של המנזר הוא קברו של לוקאס הקדוש, שבמקור היה בקטקומבה, אך הועבר בתקופה מאוחרת יותר לאזור שבין שתי הכנסיות. המנזר השיג את עושרו (כולל המימון שנדרש לבנייה) מהעובדה שנאמר על שרידיו של לוקאס הקדוש כי הם מפרישים מיירון, שהוא סוג של שמן ריחני בעל סגולות ריפוי. צליינים שקיוו להתרחשות הניסים ישנו לצד הקבר על מנת להירפא באמצעות אינקובציה. הפסיפסים שנמצאו מסביב לקבר מייצגים לא רק את לוקאס הקדוש עצמו, אלא גם את ההגומן (אב המנזר) פילוטאוס.
כנסיית תאוטוקוס, הוותיקה יותר במתחם, היא הכנסייה היחידה שידוע עליה כי נבנתה בחלק היבשתי של יוון במאה ה-10 . בניין זה, שצורתו היא מקבילית, הוא הדוגמה העתיקה ביותר לסוג הבנייה צלב-בתוך-ריבוע במדינה; תוכנית הבניין דומה לזו של מסגד פנארי איסה בקונסטנטינופול. הקירות הם אופוס רטיקולטום (חלק מהקירות עשוי לבנים, חלק מאבן וחלק משיש) ויש עליהם תבניות פסאודו-קופיקיות.
כנסיית תאוטוקוס צמודה לקתוליקון השוכנת מדרום לה והמתוארכת לשנים 1011-1012. הקתוליקון היא הכנסייה הכיפתית-מתומנת הקדומה ביותר ששרדה, ויש בה שמונה עמודים המסודרים סביב מתחם של נאוס. הכיפה החצי כדורית מונחת על ארבעה קשתות זווית היוצרות את המעבר מהבסיס המצולע מתחת לכיפה אל המרובע המוגדר על ידי הקירות שמתחת לכיפה . צורת הכנסייה היא כשל צלב יווני עם נרתקס בצידה המערבי ואפסיס בצידה המזרחי. מרכז הצלב מוקף בגלריות וקפלות בכל אחד מארבעת הצדדים.
הוסיוס לוקאס הוא המנזר הגדול ביותר מבין שלושת המנזרים ששרדו מאמצע התקופה הביזנטית ביוון. הוא שונה ממנזר דפני וממנזר נאה מוני בכיוס בכך שהוא מוקדש לקדוש צבאי יחיד. נבואתו של לוקאס הקדוש על הכיבוש מחדש של כרתים מונצחת בתמונה של יהושע בן נון על הקיר החיצוני של כנסיית פאנאגיה: יהושע נחשב למודל עבור "לוחם למען האמונה", שעזרתו הייתה יעילה מאוד במהלך כיבוש ארץ ישראל על ידי עם ישראל. הקתוליקון מכיל אוסף פסיפסים משומר היטב מתקופת הרנסאנס המקדוני. אולם, המתחם לא שלם: התמונה המקורית של דמותו של ישו בתוך הכיפה חסרה, כמו גם הציורים של המלאכים שבדרך כלל נמצאים על החלונות העליונים.
המנזר זכה למוניטין מכובד בכל רחבי האימפריה הביזנטית הודות לקישוטים המפוארים שלו שעיטרו את קירותיו. מלבד קיר התמיכה, תחריטים, צלחות זהב וכסף, ציורי קיר, ופסיפסים (בייחוד אלה הבנויים כמשטחים לא ישרים), בפנים המנזר ניתן היה למצוא מגוון רחב של קישוטים כגון נברשות, וילונות משי ומפות מזבח. רק חלק קטן מכל אלה נמצאים כיום אין סיטו. למרות זאת, פנים המנזר נותר מקום מרשים מבחינת יופיו והוא "נותן את הרושם הטוב ביותר האפשרי כיום כדי להבין כיצד נראו החלקים הפנימיים של הכנסיות במאות הראשונות לאחר האיקונוקלאזם".