סנט שאפל (בצרפתית: Sainte-Chapelle) היא כנסייה גותית הנמצאת באיל דה לה סיטה שבפריז. היא נבנתה בידי לואי התשיעי, מלך צרפת, לאחר שובו ממסע הצלב. לואי התשיעי רכש מבלדווין השני, קיסר קונסטנטינופול, את נזר הקוצים של ישו, והחליט לבנות קפלה מלכותית מיוחדת לאחסנתו, היא סנט שאפל. הכנסייה נבנתה בשנים 1242-1248, ונחנכה ב-26 באפריל 1248. סנט שאפל היא דוגמה מצוינת לסגנון גותי קורן (Rayonnant) שהתפתח בפריז בתקופת בנייתה.
הכנסייה תוכננה ב-1241, לאחר שובו של לואי התשיעי ממסע הצלב וקניית נזר הקוצים של ישו משליט קונסטנטינופול. הכנסייה הושלמה ב-1248 ונחנכה ב-26 באפריל. הכנסייה נבנתה כקפלה עבור הארמון המלכותי. בעוד שהארמון עצמו נהרס במהלך השנים, הקפלה וארמון הצדק (המקום בו האצילים שטחו את טענותיהם למשפט בפני המלך) שרדו.
סנט שאפל נבנתה על מנת לאחסן שרידי קודש חשובים: נזר הקוצים של ישו, תמונת אדסה ועוד כ-22 שרידי קודש של ישו, שהגיעו לידיו של לואי התשיעי, מלך צרפת, מאז אוגוסט 1239, באמצעות שני נזירים דומיניקנים מונציה. בעוד אצילים אחרים גנבו שרידי קודש, רכש לואי התשיעי את שרידיו שלו תמורת סכום מלא מבלדווין השני, קיסר קונסטנטינופול. על שרידי הקודש שילם לואי 135,000 ליברות, בעוד שעל בניית הקפלה שילם 40,000 ליברות. ב-1241 נוסף גם חלק מהצלב של ישו לרשימת שרידי הקודש. כך הפכה הקפלה לאוצר יקר של שרידי קודש. פיתוחי האבן נצבעו ועליהם צוירו מדליונים ובהם קדושים נוצריים וקדושים מעונים בתוך קווטרפוילים, בחלק התחתון של קיר הארקדה שעליו נתלו אריחים עשירים.
בניית הקפלה חושפת את שאיפותיו של לואי התשיעי להפוך את צרפת לממלכה הנוצרית החשובה בזמנה, על רקע דעיכת כוחן של קונסטנטינופול, בה שלט רוזן פלנדריה ושל האימפריה הרומית הקדושה. כשם שהקיסר יכול היה לעבור בפרטיות מארמונו לאיה סופיה, כך יכול היה לואי לעבור ישירות מארמונו לסנט שאפל. בסופו של דבר, העניקה הכנסייה ללואי התשיעי מעמד של קדוש נוצרי.
הקפלה המלכותית ניצבת מעל קפלה תחתית ששימשה ככנסייה הקהילתית עבור דיירי הארמון המלכותי, שהיה מושב הממשלה באותה תקופה.
למרות שהיא נחשבת לכנסייה קטנה ואינטימית, בלטה סנט שאפל מעל גגות הארמון המלכותי. ההיבט היפה והבולט ביותר בקפלה הוא חלונות הויטראז' מזכוכית צבעונית, הנחשבים למובחרים ביותר מסוגם בעולם. החלונות מותקנים בתוך עבודת אבן עדינה. רוב הקפלה בנויה בסגנון גותי קורן (Rayonnant) אך במהלך המאה ה-15 נוסף חלון רוזטה בסגנון הלהבות (Flamboyant) לחזית המערבית.
בתעודות הנוגעות לבניית סנט שאפל לא מוזכר אף שם של מתכנן או בנאי, אך השם פייר דה מונטריי (Pierre de Montreuil), שבנה מחדש את האפסיס של בזיליקת סן דני והשלים את חזית קתדרלת נוטרדאם ואף הוסיף לקתדרלה חלון רוזטה, מקושר לעתים עם סנט שאפל.
במהלך המהפכה הצרפתית הפכה הקפלה למשרד מנהלתי, וארונות מלאים בתיקיות הסתירו את חלונותיה. בכך נמנע נזק והשחתה לחלונות, בניגוד לספסלים ומסך העץ שהושחתו, הצריח שנהרס ולשרידי הקודש שפוזרו.
במאה ה-19 שיחזר ויולה לה דוק את סנט שאפל ובנה מחדש את הצריח בתכנונו הוא. החל מ-1862 נחשבת סנט שאפל למונומנט היסטורי לאומי.
העתק של סנט שאפל נמצא בשיקגו, אילינוי. קפלת סנט ג'יימס של Archbishop Quigley Preparatory Seminary הממוקמת ב-103 מזרח ברחוב שסטנט (Chestnut), שנבנתה בסביבות 1900 של ג'ורג' קרדינל מנדלין (George Cardinal Mundelein).
בשנת 1991 עת הוכרזו גדות הסן בפריז כאתר מורשת עולמית נכללה גם סנט שאפל בתיחום האזור המוכרז.
אף כי היא נחשבת לכנסייה קטנה ואינטימית, בלטה סנט שאפל מעל גגות הארמון המלכותי.
הכנסייה קטנה יחסית, ובה חלונות הזכוכית (ויטראז') הנחשבים ליפים ביותר בפריז. מדרגות מובילות מן האולם התחתון לעליון. רצפת האולם התחתון עשויה ממצבות לקברים שמתחת לה. באולם העליון - חלונות הזכוכית העתיקים בפריס, בני המאה ה-13, המציגים 1,134 תמונות תנ"כיות שונות על שטח של 618 מ"ר. סדר התמונות - מלמטה למעלה בכל חלון ומימין לשמאל פרט לחלונות 9,7,6 ו-11.
סדר החלונות מן המדרגות והלאה, עם כיוון השעון. תקרת הקומה העליונה בנויה מקמרונות צלעות הצבועים בכחול עם נקודות צהובות המקנים תחושה של לילה זרוע כוכבים.
בקומה העליונה מצוי מקדש דו-קומתי. בחלק העליון נמצא המזבח ומעליו חופה עם גמלון, ובחלק התחתון חופה מקומרת מבפנים שבה הוצגו השרידים הקדושים.
| מיזמי קרן ויקימדיה
<tr><td>
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כנסיית
סנט שאפל
</td></tr> |
|---|
