עמק המלכות (בערבית: وادي الملكات - ואדי אל מליכּאת) הוא האתר בו נקברו בימי קדם נשותיהם של פרעוני מצרים. הוא ידוע גם כטא-סט-נפארו (המקום של בני פרעה), כיוון שביחד עם המלכות של שושלות מצרים (1070-1550 לפנה"ס) נקברו נסיכים ונסיכות רבים, וחברי אצולה שונים. הקברים של אנשים אלו תוחזקו על ידי כהני המתים שהיו ממונים על הבאת המנחות ועל התפילות מדי יום.
העמק ממוקם בסמוך לעמק המלכים המפורסם ממנו, בנקרופוליס של תבאי על הגדה המערבית של הנילוס מול תבי (לוקסור המודרנית). אזור עקר זה על הגבעות המערביות נבחר בשל בידודו היחסי וקרבתו לבירה. מלכי השושלת ה-18 החליטו להיקבר בקברים החצובים בסלע, בניגוד לפירמידות המסורתיות או חדרי הקבורה. ייתכן שהדבר נעשה כדי למנוע פגיעה בקבר ובזיזתו בידי שודדי קברים.
הנקרופוליס מכיל למעלה משבעים קברים. רבים מהם מסוגננים ומעוטרים בפאר רב. דוגמה לכך היא מקום מנוחתה החצוב בסלע של המלכה נפרטרי (1290-1224 לפנה"ס) מהשושלת ה-19. בקברה תבליטים צבעוניים שנותרו שלמים, והוא נחשב לאחד הקברים היפים במצרים.
הקברים בעמק נבנו בתקופת הממלכה החדשה (1070-1570 לפנה"ס) עבור השושלות ה-20-18 של מצרים בתקופה של 500 שנה. הקברים החפורים בעמק שימשו לקבורה גם בתקופה בית תלמי והתקופה היוונית- רומית במצרים העתיקה.
אף על פי שמייסדת העמק היא המלכה סיטרא, אשתו של מייסד השושלת ה-19, ישנם עדויות כי לפני כן נחפרו קברים ומספר בורות קבורה השייכים לשושלות ה-17 וה-18. עם זאת סיטרא היא זו שהפכה את האזור למקום קבורה של נשות ובנים מועדפים של אנשי מלוכה מכהנים.
הקבר המלכותי הראשוני שנתגלה על ידי ג'ובאני בטיסטה בלצוני (Giovanni Battista Belzoni) בשנת 1816, היה קברה של טייטי אשתו של רעמסס הראשון. בשנת 1828 ג'ון גארדנר וילקינסון (John Gardiner Wilkinson) איתר 24 קברים. פרנצ'סקו שיאפארלי החל בחפירה שיטתית בעמק בשנת 1903 וגילה את קברה של נפרטרי. שנחשבה ליפה מכל נקרופוליסי תביי. ציורי הקבר היו מפורטים במידה רבה. במיוחד פניה של המלכה שהיו בהם צלליות על הלחיים ובצידי הפה.
הקברים המוקדמים מסוף השושלת ה-17 היו בעיקר בורות פשוטים עם תא בתוכם. במהלך השושלת ה-18 נקברו באזור בעיקר בכירים וקצינים. ייתכן כי הקבר הראשון של מלכה היה קברה של מאתנדג'מת (Mutnedjmet), אשתו של חרמחב. הקברים הראשונים לא היו מעוטרים בתכשיטים, אלה התווספו מאוחר יותר עם קבורתה של טאיה, אשתו של סתי הראשון. ובדור שלאחר מכן, תחת רעמסס השני שחמש מתוך שבע נשותיו נקברו בעמק המלכות.
כיום בעמק המלכות ישנם עד כ-98 קברים , בארות ואזורי חפירה שננטשו זמן קצר לאחר הקמתם ומעולם לא שמשו כקבר. רובם המכריע של הקברים נמצא במצב רע, אבל ישנם כמה המעוררים הערצה לנוכח יופיים. בחלק מהקברים המעוצבים אין עדות כלל לבעליהם. החשיבות של הקברים, היא במלאכת התיעוד המספקת מידע על מלכות ונסיכים שלא היה קיים לפני כן. ומאפשרת לנחש את הסיבה לאלו הנעדרים באופן בולט מבית הקברות המיועד למלוכה המצרית (כדוגמת, איזיס-נפרט שקברה טרם נמצא).
ישנם 3 סוגי קברים בעמק המלכות:
רשימת המלכות וצאצאי המלוכה הבולטים הקבורים בעמק המלכות:
| דמות מהמלוכה | תיאור | תמונה |
|---|---|---|
|
נפרטרי (Nefertari) |
אשתו של רעמסס השני. פירוש שמה: "יפה". היא אחת המלכות המפורסמות. יחד עם קלאופטרה, נפרטיטי וחתשפסות. קברה הוא הגדול והראוותני ביותר בעמק המלכות. |
|
|
איסת תא-המצ'רת (Iset Ta-Hemdjert) |
מהשושלת ה-20. אשתו של רעמסס השלישי אמם של רעמסס הרביעי ורעמסס החמישי. |
|
|
אמון-חר-ח'פשף (Amun-her-khepeshef) |
מהשושלת ה-20. בנו הבכור ויורשו של רעמסס השלישי נפטר בגיל 15 |
|
|
נבתאווי (Nebettawy) |
אשתו של רעמסס השני בתם של רעמסס השני ונפרטרי |
|
|
מרית אמון (Meritamen) |
פירוש שמה: "האהובה על אמון" אשתו של רעמסס השני |
|
|
בנת ענת' (Bintanath) |
בתו הבכורה ואשתו של רעמסס השני | |
|
דוואתנתופת (Duatentopet) |
אשתו של רעמסס הרביעי אמו של רעמסס החמישי |
|
|
תוויה (Tuya) |
אשתו של סתי הראשון אמו של רעמסס השני |
