גלריית אופיצי (באיטלקית: Galleria degli Uffizi - גלריית המשרדים) היא מוזיאון לאמנות בפירנצה שבאיטליה. המוזיאון הוא אחד הידועים והעתיקים ביותר בעולם והוא מכיל יצירות אמנות רבות שרובן נאספו על ידי משפחת מדיצ'י, פטרונית האמנות החשובה ביותר של הרנסאנס האיטלקי. מבנה המוזיאון עצמו נחשב על ידי חוקרי אדריכלות רבים לאחד המבנים המרשימים בעולם ומקרה מבחן חשוב גם בהתפתחות התכנון העירוני במאה ה-16.
את המבנה, שהושלם ב-1560, בנה האדריכל ג'ורג'ו ואזארי עבור הדוכס של טוסקאנה, קוזימו הראשון דה מדיצ'י. המבנה תוכנן להכיל את משרדי השופטים הפיורנטינים ומכאן שמו. במהלך השנים הלכה משפחת מדיצ'י וצברה אוצרות אמנות רבים אשר רובם הוצבו בחללי תצוגה באופיצי. בני משפחת מדיצ'י נחשבו לפטרוני האמנות הגדולים ביותר של איטליה ואוספיהם הלכו וגדלו. באמצע המאה ה-17 ירדה המשפחה מהשלטון בפירנצה אך אוצרות האמנות נשארו בגלריית האופיצי. כבר במאה ה-16 הציגה המשפחה את יצירות האמנות לאורחים מכובדים, ומשנת 1765 נפתחה הגלריה כמוזיאון אמנות הפתוח לכלל הציבור.
בשנת 1993 נפגע חלק מן הגלריה מפיצוץ מכונית תופת שאירע ברחוב סמוך, שבו נהרגו 5 אנשים. הפיצוץ, שבוצע כנראה על ידי המאפיה, פגע בחלק מהמבנה ובמספר פסלים אשר שוחזרו אך מספר פרסקאות ניזוקו קשה ולא ניתן היה לשחזר אותם.
המוזיאון הוא אחת מאטרקציות התיירות המרכזיות בפירנצה, ופוקדים אותו מדי שנה יותר ממיליון מבקרים. בשל מספרן הרב של יצירות האמנות הנמצאות במוזיאון ביחס לגודלו, הועברו במהלך השנים חלק מהיצירות למוזיאונים אחרים בפירנצה, כגון הבארג'לו. במהלך שנת 2006 עבר המוזיאון שיפוצים לשם הרחבת חללי התצוגה.
המוזיאון בנוי משני אגפים בשני צידי רחוב ששמו "פיאצלה דליי אופיצי" (הכיכר הקטנה של האופיצי). קטע רחוב זה מגיע בחלקו הדרומי אל נהר הארנו ובחלקו הצפוני אל כיכר בית העירייה – פלאצו וקיו (Palazzo Vecchio). במבט צפוני אל הרחוב נראה מגדל העירייה הבנוי בסגנון הגותי-טוסקאני. בחלקו הדרומי של הרחוב בנוי גשר המחבר בין שני האגפים ותוחם את חלל הפיאצלה. חלק זה בנוי כ"קיר מסך" המסוגנן בסגנון דורי ומתחתיו מעבר חופשי כשער פתוח לרחוב הניצב אליו. המבנה שומר על קו בניין רציף ומציג חזית מרשימה נוספת.
הפרספקטיבה הנראית משער הכניסה תוכננה בקפידה על ידי האדריכל וזארי (שהיה גם צייר) כמו גם פרופורציות החלל שבין שני אגפי המוזיאון. כרכובי גגות שתי החזיתות המקבילות מודגשים לכל אורכם ושומרים על קו אחיד על מנת לחזק את תחושת העומק של הרחוב. באופן דומה, לכל אורך הרחוב בשני צידיו שלוש מדרגות הממשיכות עד לבית העירייה ומחזקות את קווי הפרספקטיבה גם כן. שתי החזיתות מעוטרות בסגנון טוסקאני קלאסי ובמקצבים קבועים. מגדל בית העירייה בקצה המבט נראה בצד ימין, שובר את הסימטריה ויוצר ייחוד במבט זה. כמו כן, המבט אל כיכר העירייה הנמצא בהמשך הרחוב מקל על ההתמצאות בסביבת המוזיאון והוא בעל חשיבות אורבנית רבה. מתכנני ערים רבים לאורך ההיסטוריה ראו בתכנון האופיצי מקרה מבחן חשוב, שבו חצר של מבנה מתפקדת כרחוב ציבורי בעל השפעה רבה על תנועת הולכי הרגל בסביבתו ותכנון היוצר פרספקטיבות דרמטיות מתוכננות בנוף העירוני.
אוסף יצירות האמנות המוצגות במוזיאון הוא מן המרשימים בעולם והוא כולל יצירות רבות של גדולי האמנים האיטלקיים מסוף ימי הביניים, הרנסאנס והבארוק. עם האמנים שיצירותיהם מוצגות באופיצי נמנים צ'ימבואה, ג'וטו, לאונרדו דה וינצ'י, פיירו דלה פרנצ'סקה, סנדרו בוטיצ'לי, מיכלאנג'לו, טיציאן, רפאל ועוד.
רוב היצירות מוצגות באולמות תצוגה שבתוך המבנה אך באכסדרות שבקומת הקרקע הפתוחה ניצבים פסלים של בני משפחת מדיצ'י, אמנים שבהם תמכו, כגון דה וינצ'י ואלברטי ופסלים של אנשי מדע ורוח נוספים כגון ניקולו מקיאוולי ואמריגו וספוצ'י.
