ואדאן (ערבית وادان; צרפתית Ouadane) היא עיירה קטנה מבוצרת (קסר) ברמת אדראר בצפון מאוריטניה. ואדאן ושלוש הערים האחרות, תישית, שינגטי וולאתה, הן ארבע הערים היחידות ששרדו במאוריטניה מאז ימי הביניים. הערים הוקמו לאורך נתיבי השיירות שחצו את הסהרה, ושימשו כמרכזי דת מוסלמיים. העיר התפתחה סביב מסגד ונבנו בה בתי מגורים למורים ולתלמידים, וכן מחסנים ואחסניות לסוחרים ולעוברי אורח. בתי העיר נבנו בצורה אופיינית כך שיוכלו להעניק מענה לתנאי האקלים המדבריים. בשנת 1996 הכריז ארגון אונסק"ו על ואדאן ועל שלוש ערי מצודות נוספות במדינה כעל אתר מורשת עולמית.
|
קטגוריה:יישובים בעולם עם תבנית עיר
המצודות העתיקות
בוואדאן, בשינגטי, בתישית ובוולאתה |
|
---|---|
30px אתר מורשת עולמית | |
250pxמראה בוואדאן | |
מדינה | 22px מאוריטניה |
הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1996, לפי קריטריונים 3, 4, 5 | |
250px |
ואדאן (ערבית وادان; צרפתית Ouadane) היא עיירה קטנה מבוצרת (קסר) ברמת אדראר בצפון מאוריטניה. ואדאן ושלוש הערים האחרות, תישית, שינגטי וולאתה, הן ארבע הערים היחידות ששרדו במאוריטניה מאז ימי הביניים. הערים הוקמו לאורך נתיבי השיירות שחצו את הסהרה, ושימשו כמרכזי דת מוסלמיים. העיר התפתחה סביב מסגד ונבנו בה בתי מגורים למורים ולתלמידים, וכן מחסנים ואחסניות לסוחרים ולעוברי אורח. בתי העיר נבנו בצורה אופיינית כך שיוכלו להעניק מענה לתנאי האקלים המדבריים. בשנת 1996 הכריז ארגון אונסק"ו על ואדאן ועל שלוש ערי מצודות נוספות במדינה כעל אתר מורשת עולמית.
לפי המסורת נוסדה העיר על ידי שלושה קדושים בשנים 1141-1142 במקום בו שכנו שרידיו של מקום יישוב נטוש מהמאה ה-8. העיר הייתה עד מהרה לנקודת המסחר החשובה ביותר בסהרה המערבית, אך ב-1450 בשל מאבק בין שני שבטים, נהרס המסגד הראשון במקום. מרכז העיר החדש קם מעט מזרחה למיקומו הקודם והעיר המבוצרת שגשגה שוב. ב-1487 ניסו הפורטוגזים להקים נקודת מסחר בוואדאן, אך ללא הצלחה. העיר החלה שוקעת החל במאה ה-16 עם עליית חשיבותה של שינגטי. לאחר הכיבוש הצרפתי ב-1909 קם רובע חדש סמוך ממזרח לעיר העתיקה.
במרכזה של העיר ניצבות הריסות המסגד הישן ממנו שרדו רק בסיסי העמודים. המסגד החדש שלידו מינרט רבוע נבנה לפי תוכנית דומה לקודמו. הבתים והחצרות הולכים וגדלים ככל שהם מרוחקים מהמסגד, ולאורך הרחובות חומות מתמשכות שבהן קבועים חלונות בגובה הקרקע ודלתות. הרחובות הצרים והמפותלים יוצרים אזורים מוצלים. בתי העיר בנויים מאבן, עץ או חומר, וקירותיהם מעוטרים לעתים בדוגמאות אבן. רוב הבתים שימשו את התושבים הנוודים למגורים במשך תקופה קצרה בשנה, ועל כן שימשו בעיקר לאחסון. לחדרי הבתים אין ייעוד מוגדר וזה משתנה בהתאם לצרכים. מביצורי העיר שסימנו את קו הגבול בין העיר העתיקה לרובעים החדשים נותרו מקטעים בודדים בלבד.
קטגוריה:מאוריטניה: אתרי מורשת עולמית קטגוריה:מאוריטניה: ערים
Flag of Mauritania | |
---|---|
<td>
הפארק הלאומי בנק ד'ארגן• המצודות העתיקות בוואדאן,
בשינגטי,
בתישיתובוולאתה
|
סמל האימפריה הפורטוגזית | ||
---|---|---|
צפון אפריקה | אגוז (1506-1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458-1550) • ארזילה (1471-1550, 1577-1589) • אזמור (1513-1541) • סאוטה (1415-1640) • מזאגאן (1485-1550, 1506-1769) • אסואירה (1506-1525) • ספים (1488-1541) • אגאדיר (1505-1769) • טנג'יר (1471-1662) • ואדאן (1487-אמצע המאה ה-16) | |
אפריקה שמדרום לסהרה: | אקרה (1557-1578) • אנגולה (1575-1975) • אנובון (1474-1778) • ארגן (1455-1633) • קבינדה (1883-1975) • כף ורדה (1642-1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482-1637) • ביוקו (1478-1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482-1642) • גינאה ביסאו (1879-1974) • מלינדה (1500-1630) • מומבסה (1593-1698, 1728-1729) • מוזמביק (1501-1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505-1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680-1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753-1975 • סוקוטרה (1506-1511) • זנזיבר (1503-1698) • זיגינשור (1645-1888) | |
מערב אסיה: | בחריין (1521-1602) • הורמוז (1515-1622) • מאסקט (1515-1650) • בנדר אבאס (1506-1615) | |
תת היבשת ההודית: | ציילון הפורטוגזית (1518-1658) • לקשאדוויפ (1498-1545) • האיים המלדיביים (1518-1521, 1558-1573) • וסאי-ויראר (1535-1739); מומבאי (1534-1661); קז'יקוד (1512-1525); קנאנור (1502-1663); צ'אול (1521-1740); צ'יטגונג (1528-1666); קוצ'י (1500-1663); קנור (1536-1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779-1954); דמאן (1559-1962); דיו (1535-1962); גואה וגואה העתיקה (1510-1962); הוגלי (1579-1632); נגפטינאם (1507-1657); פוליקאט (1518-1619); קולאם (1502-1661); סלסט (1534-1737); מצ'יליפטנאם (1598-1610); מנגלור (1568-1659); סוראט (1540-1612); טהואוטהוקודי (1548-1658); סן תומא דה מליאפור (1523-1662; 1687-1749) | |
מזרח אסיה: | איי באנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה-16 עד המאה ה-19) • מקאו (1557-1999) • מקסאר (1512-1665) • מלאקה (1511-1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576-1605, טרנאטה 1522-1575, טידורה 1578-1650) • נגסאקי (1571-1639) • טימור הפורטוגזית (1642-2002) | |
צפון אמריקה: | ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501-1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) | |
מרכז ודרום אמריקה: | ברזיל (1500-1822) • ברבדוס (1536-1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808-1822) • גיאנה הצרפתית (1809-1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680-1777) | |
מדיירה והאיים האזוריים | שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. |
en:Ouadane ar:وادان ca:Ouadane de:Ouadane es:Ouadane fi:Ouadane fr:Ouadane id:Ouadane it:Ouadane ja:ウアダン no:Ouadane pl:Wadan pt:Ouadane ro:Ouadane ru:Уадан sv:Ouadane