שרידי האבנים הניצבות בסטנס יוצרים אתר נאוליתי מרשים על האי הגדול באיי אורקני שבסקוטלנד, המכונה מיינלנד (Mainland). השם, המבוטא סטיינ-איס בסקוטית, נגזר ממילה בנורדית עתיקה שמשמעותה מפרץ.
בשנת 1999 העניק אונסק"ו לאתר מעמד של אתר מורשת עולמית ביחד עם אתרים נאוליתיים נוספים באורקני.
האתר שוכן על צוק בגדה הדרומית של הנחל המחבר את הקצוות הדרומיים של לוך סטנס ולוך האראי שמימיו מתוקים. מעל הנחל עובר גשר, אך בתקופה מסוימת ניתן היה לחצות את הנחל באמצעות סוללה, וטבעת ברודגאר נמצאת במרחק 1.2 ק"מ בכיוון צפון-מערב, לרוחב הנחל וליד קצה של מצר יבשה הנוצר בין שני הלוכים. אנדרטת מיס האו נמצאת במרחק 1.2 ק"מ בכיוון מזרח לאבנים הניצבות ובקרבת מקום נמצאים כמה אתרים נאוליתיים נוספים. דבר זה מרמז כי לאזור הייתה בעבר חשיבות כלשהי.
האבנים הן גושים עבים בעובי ממוצע של 300 מ"מ. ארבע מתוכן, שגובהן הוא עד 5 מטרים, היו במקור חלק ממעגל אליפטי שהורכב מ-12 אבנים, בקוטר 32 מטרים בקירוב, ששכן על רמה בקוטר 44 מטרים המוקפת על ידי תעלה. התעלה חודרת לעומק 2 מטרים בתוך סלע ורוחבה הוא 7 מטרים, כאשר היא מוקפת בסוללת עפר, עם נקודת כניסה יחידה בצד הצפוני. הכניסה ניצבת מול היישוב בית האסם שנמצא ליד לוך האראי. גובהן של האבנים הניצבות מחוץ למעגל בכיוון צפון-מערב הוא 5.6 מטרים. אבנים קטנות יותר כוללות אבן מרובעת הנמצאת במרכז רמה מעגלית שבה נמצאו עצמות שרופות, פחם, כלי חרס ועצמות בעלי חיים. כלי החרס מהווים חוליית קישור בין האתר הזה לבין סקארה ברי ומיס האו, והאתר מתוארך לשנת 3000 לפנה"ס בקירוב.
גם במאה ה-18 האתר היה מקושר למסורות וטקסים, שבאותה תקופה היו קשורים לאלים מהמיתולוגיה הנורדית. המשורר וולטר סקוט ביקר במקום ב-1814. חוקרי עתיקות אחרים תיעדו את האבנים ואת המסורות והאמונות המקומיות הקשורות אליהן. אחת האבנים, הידועה בשם "אבן אודין" נוקבה בחור עגול, ושימשה את המקומיים לצורך אירוסין בכך שהזוג המיועד החזיק ידיים לאחר שהכניסו אותן לחור. האבן הייתה קשורה בעבר לטקסים נוספים ונחשבה כבעלת כוחות קסם .
בדצמבר 1814 החליט קפטן ו. מקיי, מהגר לאורקני שהחזיק בבעלותו חווה חקלאית בקרבת האבנים, להזיז את האבנים הניצבות כיוון שהתושבים המקומיים חצו את אדמותיו בדרכם לבצע טקסים ליד האבנים. הוא החל לפעול באותו חודש כאשר ריסק את אבן אודין. דבר זה גרם להתפרצות זעם והוא נאסר לאחר שהרס אבן נוספת והפיל אבן אחרת.
האבן שהופלה הוצבה מחדש ב-1906 במקביל לעבודת שיקום לא מדויקת שבוצעה בתוך המעגל. אולם, גם האבנים ששרדו יוצרות אווירה חזקה המרמזת, לדברי תושבי המקום, על העבר הרחוק .
ישנה אוכלוסיית ציפורים גדולה המקננת בלוכים הנמצאים משני צידיו של האתר. במרחק 3.5 קילומטרים בכיוון דרום נמצא בנקודת הסיום של פלג איירלנד המסתיים במצר קלסטריין סאונד.
