גבעת הצלבים (ליטאית Kryžių kalnas) הוא אתר צליינות קתולי, השוכן כ-12 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר שאולאי בצפון ליטא. במקום שוכנת גבעה קטנה, באורך של 60 מטרים וברוחב של כ-45 מטרים, אליה נוהגים הולכי רגל להגיע ולהניח צלבים. עם השנים החלו מונחים באתר גם קרוסיפיקסים, פסלי מרים, תמונות ופסלים של פטריוטים ליטאים ומחרוזות תפילה נוצריות. מספר הצלבים באתר מוערך בדרך כלל בכ-100,000, אם כי יש הטוענים כי הוא כפול. מקורו המדויק של הנוהג אינו ידוע, אך מקובל שהחל באופן ספונטני לאחר התקוממות נובמבר בשנים 1830-1831.
גבעת הצלבים נזכרה לראשונה בכתובים בשנת 1850 וצויין כי נצבו בה 17 צלבים; אך מקובל שהצלבים הראשונים הונחו באתר בו שכנה קודם לכן מצודת יורגצ'אי-דומנטאי (Jurgaičiai-Domantai), כבר ב-1831. הצלבים הונחו בידי קרוביהם של קורבנות התקוממות נובמבר שהתחוללה בשנים 1830-1831, לאחר שממשלת האימפריה הרוסית מנעה מהם לקוברם. צלבים נוספים הונחו במקום לאחר מרד ינואר בשנת 1863. בתחילת המאה ה-20 כבר נודעה הגבעה כמקום קדוש, ונהגו בה עריכת מיסות והתייחדות.
בתקופת השלטון הסובייטי בליטא, הפך האתר לסמל להתנגדות למשטר, וזה ראה בו גורם חתרני. לפחות בשתי הזדמנויות, ב-1961 ובין השנים 1973-1975, פגעו השלטונות באתר והשמידו אלפי צלבים: צלבי עץ שוברו או נשרפו, צלבי מתכת נלקחו מהמקום לשם שימוש בחומר הגלם וצלבי אבן שוברו ונקברו. בולדוזרים פקדו את הגבעה מספר פעמים ופגעו בה. בשנים שלאחר מכן הרסו השלטונות צלבים באתר בטיעון שהם חסרי ערך אמנותי, אסרו על הגעה למקום בשל חשש לכך שהוא נגוע במגפה וחסמו את הדרכים המובילות אליו. על האתר הוצבה שמירה משטרתית ובשנים 1978-1979 ניסו השלטונות להציף את השטח.
לאחר שינוי האקלים הפוליטי בברית המועצות החל שמה של הגבעה להיוודע ברחבי ליטא כולה ומחוץ לה, וספירה שנערכה ב-1990 גלתה כי באתר כ-55,500 צלבים. ב-7 בספטמבר 1993 ערך האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקור במקום ונשא דרשה, ושנה לאחר מכן פנה אל המסדר הפרנציסקני בבקשה כי יקימו מבדד סמוך לגבעה. זה נבנה כ-300 מטרים מצפון לאתר ונחנך ב-7 ביולי 2000. מאז 1997 נוהג טקס התייחדות באתר בכל יום ראשון הלפני האחרון בחודש יולי.
