ג'יימס איילנד (אנגלית James Island) הוא אי קטן בנהר גמביה, כ-30 ק"מ משפכו אל האוקיינוס האטלנטי ומבירת גמביה בנג'ול. האי ידוע במצודת ג'יימס (Fort James) הניצבת בו, ובשנת 2003 הוכר, יחד עם שישה אתרים נוספים, כאתר מורשת עולמית.
אזור גמביה היה נושב בתקופות מוקדמות כפי משעידים על כך, בין היתר, מעגלי האבן בסנגמביה, והיה חלק מהאימפריה של מאלי מהמאה ה-13 עד המאה ה-15. האי עצמו שימש דייגים לפני בוא האירופים לאזור. המתיישבים האירופים הראשונים באי היו גרמנים מדוכסות קורלנד וסמיגליה בלטביה של כיום, וב-1651 הם בנו עליו מצודה לה קראו "מצודת יעקב" על שם יעקב קטלר (Jacob Kettler) דוכס קורלנד וסמיגליה. הגרמנים השתמשו במצודה כבסיס מסחרי, וב-1659 היא עברה לשליטת ההולנדים. ב-1661 קיבלו הבריטים את המצודה לידיהם, ושלוש שנים לאחר מכן ב-1664 הם זכו באי באופן רשמי, וקראו לאי ולמצודה על שם ג'יימס השני, מלך אנגליה. בתחילה שימש המקום לסחר בזהב ובשנהב ולאחר מכן החל לשמש לסחר עבדים. האי עבר לשליטת הצרפתית בשנים 1695 עד 1697, ושוב ב-1702. לאחר מכן שב האי לשליטת הבריטים. המצודה נחרבה ונבנתה מספר פעמים כאשר עברה מיד ליד. ב-1807 אסרו הבריטים על סחר עבדים, ואף יצאו למלחמה נגד סחר העבדים של מדינות אחרות. לצורך כך בנו ביצורים בשפך הגמביה (ראו להלן: האתרים הקשורים) ונטשו את המצודה באי ג'יימס ב-1815.
האי נתון לבליה ולהצפות הנהר, וגודלו בהווה, העומד על כשלושה דונמים, קטן מגודלו בעת שהיה פעיל. שרידי המצודה ומספר מבנים בריטים עדיין ניצבים בו, ובנוסף לכך יש בו מספר עצי באובב. בשנת 2003 הכריז ארגון אונסק"ו על האי כאתר מורשת עולמית בשל כך ש:
| "ג'יימס איילנד והאתרים הקשורים בנהר גמביה מספקים עדות יוצאת דופן לפניו המגוונים של המפגש האירופי-אפריקאי מהמאה ה-15 עד למאה ה-20. נהר גמביה היה נתיב הסחר הראשון אל תוככי אפריקה, והיה לפרוזדור לסחר עבדים בשלב מוקדם. הכפרים והסוללות קשורים באופן ישיר עם תחילתו וסופו של סחר העבדים, ומשמרים זכרונות הקשורים לתפוצה האפריקאית." | ||
האתרים הקשורים לג'יימס איילנד אשר נכללו בהכרזתו כאתר מורשת עולמית הם:
