ספינת המחקר דיסקברי

ספינת המחקר דיסקברי (באנגלית: RRS Discovery) הייתה ספינת העץ התלת-תורנית המסורתית האחרונה שנבנתה בבריטניה. הספינה, שעוצבה ונבנתה לחקר אנטארקטיקה, הושקה כספינת מחקר מלכותית (RRS) בשנת 1901. משימתה הראשונה הייתה המשלחת הבריטית הלאומית לאנטארקטיקה, בהנהגת רוברט פלקון סקוט ועמו ארנסט שקלטון במסעם הראשון המוצלח לאנטארקטיקה, משלחת שנודעה בשם משלחת דיסקברי. עכשיו מהווה הספינה אטרקציה תיירותית ראשונה במעלה בביתה, דאנדי.

היסטוריה

ב-16 במרץ 1900, בעקבות תרומות ניכרות למשלחת הממשמשת ובאה מתומכיה, לוולין ו. לונגסטאף והמשלה הבריטית, החלה בניית ה"דיסקברי" ב"חברת דאנדי לבניית ספינות" בדאנדי, סקוטלנד. הספינה הושקה בשפך הנהר טיי ב-21 במרץ 1901, בידי ליידי מרקהם, אשתו של סר קלמנטס מרקהם, נשיא החברה הגאוגרפית המלכותית.

עיצוב

בדיונים מקדימים על בניית ספינה המוקדשת לחקר אנטארקטיקה לממשלת בריטניה נשקלה העתקת ספינתו של פריטיוף ננסן, הפראם, שתוכננה מראש למטרת חקר קטבים, אבל ספינה זו עוצבה במיוחד לעבודה בקרח הדחוס של החוג הארקטי, ואילו הספינה הבריטית נועדה לחצות אלפי מילין של אוקיינוס פתוח לפני הגיעה לאנטארקטיקה, ועל כן נבחר עיצוב מקובל יותר. הממונה על העיצוב הכללי היה ו. א. סמית', אחד מאדריכלי הצי הבכירים באדמירליות, ואילו את מנוע הספינה, הדוודים ושאר המכונות תכנן מהנדס המכונות של הצי המלכותי, פיליפ מאראק.

הספינה שאלה היבטים רבים של עיצובה (לרבות שמה) מן ה"בלאדהאונד", ספינה של ציידי לווייתנים, שנבנתה בדאנדי והוכנסה לשירות הצי המלכותי כ"אוניית הוד מלכותה דיסקברי" ב-1874 בשביל המשלחת הבריטית הארקטית אל הקוטב הצפוני. בשנת 1900 הייתה רק למספנות בודדות בממלכה המאוחדת היכולת לבנות ספינות עץ בגודל הדרוש - רק שני בוני אוניות ניגשו למכרז לחוזה - אבל נקבע, שחיוני לבנות את הספינה מעץ, הן למטרות חוזק וקלות תיקונים והן להפחתת ההשפעה המגנטית משדרית פלדה, שתאפשר את מירב הדיוק בניווט ובמיפוי. המצפן הראשי נקבע בדיוק באמצע הספינה, ושום אביזרי פלדה או ברזל לא נמצאו בטווח של מ' 9.1 מנקודה זו. מאותה סיבה הותקנו הדוד והמנועים בכיוון ירכתיי הספינה, תכנון שגם הניח מרחב מקסימלי לציוד ואספקה.

הספינה כמעט נבנתה בנורווגיה במספנת Framnæs Mekaniske Værksted, שתבנה כעבור זמן את האנדיורנס, אבל הוחלט, שאת כספי הממשלה הבריטית יש להשקיע במספנה בריטית, וה"דיסקברי" נבנתה על ידי חברת בוני הספינות דאנדי, שעסקה בעיקר בבניית כלי שיט קטנים כגון ספינות מכמורת, גוררות ויאכטות קיטור. המספנה הייתה קודם לכן בבעלות אלכסנדר סטיבן ובניו, שבנו את הטרה נובה (האונייה שרכש סקוט ב-1910 בשביל משלחתו האחרונה

הספינה עלתה 34,050 ליש"ט, ועוד 10,322 ליש"ט להכנסת מנועים ושאר מכונות ויותר מ-6000 ליש"ט ליתר הציוד והאביזרים: סך כל המחיר ששולם תמורת ה"דיסקברי" היה 51,000 ליש"ט, שווה ערך ל-4,1 מיליון ליש"ט בשער המטבע של ימינו.

ב"דיסקברי" הותקן מנוע קיטור מוסק פחמים, בעל 450 כוחות סוס, אבל הכוונה הייתה להסתמך בעיקר על מפרשים, משום שתכולת מחסני הפחם לא הספיקה לצייד את הספינה למסעות ארוכים. במהירות שיוט חסכונית של 6 קשרים (11.1 קמ"ש) נשאה רק די פחם ל-12,320 ק"מ של הפלגה מונעת קיטור; המסע לניו זילנד כיסה יותר מ-19,000 ק"מ. ב-8 קשרים (14,2 קמ"ש) יכלה לשייט רק 8,150 ק"מ במנוע קיטור.

ה"דיסקברי" הותקנה כתלת-תורנית |(התורן הקדמי והראשי מצוידים במפרש מרובע והתורן האמצעי נושא מפרש קדמי ואחורי) ושטח המפרשים הכולל המקסימלי היה 1142 מ"ר. בהתאם לנוהל של ספינות המפרד מודרניות ביותר לשעתן, ה-windjammer, נשאה מפרשים עליונים מחולקים כדי לצמצם את גודל צוות הסיפון שנדרש לטיפול בהם והמעשנה צוידה בצירים בבסיסה, כדי שאפשר יהיה להניחה על הסיפון כשהמפרש האמצעי הגדול הועלה בלב ים. ה"דיסקברי" הייתה קצת יותר מהירה בשייט מפרשים מאשר עם מנוע - השיא שלה במרחק שעברה במשך 24 שעות הוא 358 ק"מ, שווה ערך ל-9.2 קשרים (17 קמ"ש).

הספינה הייתה בעלת שדרית עץ מאסיבית, שתוכננה לעמוד בקפיאה בקרח בלי להתנפץ. בעת השקתה נחשבה "דיסקברי" לספינת העץ החזקה ביותר שנבנתה מאז ומעולם. מסגרת השדרית, שנקבעו בצפיפות גדולה בהרבה מן המקובל, יוצרו מקורות מוצקות של עץ אלון בעובי של עד 27.9 ס"מ. השדרית החיצונית נבנתה בשתי שכבות - אחת בעובי 15 ס"מ והקליפה החיצונית בעובי של כ-12.7 ס"מ. ציפוי שלישי הושם בתוך המסגרות ליצירת תחתית וקליפה כפולות סביב כל השדרית כמעט. מכך השתמע, שבמקומות מסוימים היה עובי השדרית מעל 60 ס"מ, פרט שתרם לא רק לחוזק אימתני אלא גם לבידוד מצוין בפני הקור. עקב מבנה הספינה, אי אפשר היה להתקין אשנבים (והתקנתם הייתה מחלישה את השדרית), כך שצוות הסתמך על "פתחי פטרייה" לאוורור על הסיפון להכנסת אוויר ואור אל בטן הספינה.

העץ ששימש לקורות החיפוי משתנה בהתאם למיקום הנחתן בספינה ולמטרה שישמשו במבנה: המבנה הפנימי הוא אורן סקוטי ואילו הקליפה בעובי 15 ס"מ עשויה מעצי אורן עתירי שרף (pitch pine), מהגוני הונדורס או אלון. השדרית החיצונית עשויה מבוקיצה אנגלית וגרינהארט. קורות אלון נמשכות לרוחב השדרית ליצירת שלושה סיפונים - קורות הסיפון התחתונות הן בעובי 27.9 סמ"ר בהצטלבות וממוקמות במרחק של פחות מ-90 ס"מ זו מזו לאורך הספינה. שבע מחיצות רוחב, גם הן מעץ, מחזקות את המבנה ומבטיחות, ששום הצפה כתוצאה מנזקי קרח לא תוכל להציף את כל הספינה. כדי למנוע נזק ממצופי קרח או ריסוק אפשר להעלות את המדחף הדו-להבי ולהרחיקו ואת משוט ההיגוי אפשר לפרק בנקל ולאחסנו על הסיפון. החרטומים מצופי הברזל היו מוטים בשיפוע חד, כך שבהתנגשות עם הקרח ונגיחתו הם יטפסו מעל שוליו וימחצו אותו בכובד משקל הספינה. בכל אחת משוחות הפחם משני הצדדדים היה מיכל פלדה בעל תכולה של 60 טון מים חיים. בשיוט הארוך באוקיינוס אל ניו זילנד וממנה יכלו המכלים האלה להכיל תוספת פחם, אבל למסע הארוך לאנטארקטיקה הייתה חשיבות רבה יותר לתוספת המים. מכלי המתכת תרמו גם לחוזק השדרית התחתונה מסביב לחללי הדוד והמנוע.

ב-16 במרץ 1900, הודות לתרומות משמעותיות למשלחת המתוכננת מנותני החסות ליולין ו. לונגסטף וממשלת בריטניה, החלה בניית ה"דיסקברי" במספנות דנדי בדנדי, סקוטלנד. היא הושקה בשפך הנהר טיי ב-21 במרץ 1901 בידי ליידי מרקהם, אשתו של סר קלמנטס מרקהם, נשיא החברה הגאוגרפית המלכותית.

היסטוריה

המשלחת הבריטית הלאומית לאנטארקטיקה

ערך מורחב – משלחת דיסקברי

המשלחת הבריטית הלאומית לאנטארקטיקה יצאה מאנגליה פחות מחמישה חודשים אחרי השקת "דיסקברי" ורק שבע אחרי שהספינה יצאה מדנדי. לוח המנים הזה הותיר מעט מאוד זמן להעביר את הספינה ניסויים בים והמסע לניו זילנד היה גם שיוט ההרצה של הספינה החדשה. התרשמותו הראשונה של סקוט מן הספינה הייתה גרועה - הוא סבר שהיא איטית ובלתי נענית, ושהשידרית הרדודה שלה, שנבנתה ללא בליטות כדי לשפר את התקדמותה בקרח, מספקת יציבות מינימלית."דיסקברי" נעה-נדה בכבדות מצד לצד בים הפתוח (תנודה של 94 מעלות - 47 מעלות לכל צד של אנך - תועדה באוקיינוס דרומי ונטתה לסטות אנה ואנה מנתיבה. שקלטון תיאר את הספינה כמפרשית גרועה, שנשאה יותר מדי מפרש מאחור ופחות מדי לפנים, ואילו סקוט דאג, ששדרית הספינה איננה מתאימה לעבודה בקרח דחוס. אבל אחרי שהמשלחת הגיעה אל הארבעים הגועשים, גילתה הספינה עמידות ימית מצוינת ומשום שהייתה כבדה ונשאה שטח מפרש מועט יחסית לגודלה, יכלה להתקדם יפה ברוחות חזקות ובים סוער בלי לקפל חלק מן המפרשים. ירכתיה המעוגלות שלא כמקובל והבולטות החוצה של "דיסקברי" (אחד השינויים העיקריים מעיצוב ה"בלאדהאונד" המקורי), לא זו בלבד שסיפק יתר הגנה למשוט ההיגוי אלא גם מנע מן הגלים העוקבים, פרט לגדולים ביותר, להתנפץ על חלקה האחורי של הספינה והשאיר את הסיפונים יבשים, אף כי הירכתיים היו מועדים "להיחבט" בגלים ולחולל רעש במגורי במגורים ובחדר האוכל של הקצינים.

הספינה הוכנסה למבדוק בפעם הראשונה בליטלטון, ניו זילנד, והנגר, פרדריק דיילי, הכין דין וחשבון ארוך לפרט את המספר הרב של חורי ברגים ריקים וחיבורי שדרית רופפים שמצא. מי שיפוליים בגובה 1.8 מ' חילחלו אל תחתית השדרית ואל בטן הספינה ונאספו שם בגלל חיבורים שלא נאטמו כהלכה בחיפוי הקורות. בעוד התקלות האלה מתוקנות, התעוררה מחלוקת קשה בין החברה הגאוגרפית המלכותית לבין מספנות דנדי בשאלה, מי אחראי לפגמים האלה, אבל ה"דיסקברי" הפליגה לאנטארקטיקה ב-21 בדצמבר 1901 אחרי שלושה שבועות בניו זילנד.

חמישה חודשים אחרי שיצאה לדרך ב-6 באוגוסט 1901 מן האי וייט, צפתה המשלחת בקו החוף של אנטארקטיקה ב-8 בינואר 1902. במשך החודש הראשון החל סקוט למפות את קו החוף. אחר, לקראת החורף, עגן במצר מקמרדו. הספינה נועדה להישאר שם, כלואה בקרח, למשך שנתיים הבאות; המשלחת ציפתה לחרוף שם ולהמשיך הלאה באביב. על אף זאת, המשלחת יכלה לקבוע שאנטארקטיקה היא למעשה יבשת והצליחה לקבוע את מיקומו של הקוטב המגנטי. סקוט, שקלטון ואדוארד וילסון גם הגיעו לקצה הדרום של אותו זמן ב-82 מעלות ו-18 דקות. הספינה שוחררה לבסוף ב-16 בפברואר 1904 הודות לשימוש בחומרי נפץ מבוקרים, שאפשרו לה לסלק את הקרח בנגיחות והסטות וכך לפרוץ בו נתיב. "דיסקברי" הפליגה לבסוף הביתה והגיעה אל ספיטהד ב-10 בספטמבר 1904.

ספינת משא

המשלחת הבריטית הלאומית לאנטארקטיקה התקבלה בקולות שבח והלל עם שובה, אבל מצאה עצמה גם בצרות פיננסיות חמורות, ועל כן, בשנת 1905, נמכרה "דיסקברי" ל"חברת מפרץ האדסון", שהשתמשה בה כספינת משא בין לונדון למפרץ האדסון, קנדה, עד מלחמת העולם הראשונה, כשהחלה להעביר תחמושת לרוסיה. ב-1916 הושאלה הספינה לממשלת בריטניה להצלת הקבוצה ממשלחת אנדיורנס של שקלטון, שנתקעה על אי הפיל, אבל האנשים חולצו משם לפני בואה. ב-1917 העבירה"דיסקברי" אספקה לרוסים הלבנים בעת מלחמת האזרחים ברוסיה. עם שוך הקרבות נחכרה "דיסקברי" על ידי חברות שונות לעבודה באוקיינוס האטלנטי, אבל אוניות סוחר חדשות וחדישות ממנה דחקו את רגליה והיא הושבתה לאחר זמן לא רב ועשתה את שנות ה-20 המוקדמות במטה של צופי הים בסטפני.

חקירות דיסקברי

בשנת 1923 שפר עליה שוב גורלה, כשנציגי הכתר למושבות רכשו אותה לעוד עבודת מחקר באנטארקטיקה. היא נרשמה מחדש בחברת סטנלי, איי פוקלנד כספינת מחקר מלכותית ועברה שיפוצים בשווי 114,000 ליש"ט. באוקטובר 1925 הפליגה "דיסקברי" אל האוקיינוס הדרומי למפות את דפוסי הנדידה של הלווייתנים, כחלק מחקירות דיסקברי, עם הזואולוג סר אליסטר הארדי על סיפונה. תפקידה כספינת מחקר נמשך כשממשלת בריטניה השאילה אותה למשלחת החקר הבריטית, אוסטרלית וניו זילנדית לאנטארקטיקה. בתפקידה זה שימשה במסעות בשתי עונות קיץ בשנים 1929 ו-1931.

נערים צופים/גדודי צוערים ימיים

בשובה לבריטניה, לאחר שימיה כספינת מחקר תמו, הושמה "דיסקברי" בהמתנה עד 1936, כאשר ניתנה לתנועת הצופים כספינת אימונים נייחת לצופי הים בלונדון. בתקופת מלחמת העולם השנייה נלקחו ממנה המנועים והדוודים כגרוטאות מתכת לסיוע במאמץ המלחמתי. מאחר שאחזקתה הייתה יקרה מדי לתנועת הצופים, הועברה "דיסקברי" בשנת 1954 לאדמירליות וגויסה באופן רשמי כספינת הוד מלכותה "דיסקברי" לשמש כספינת תרגול לעתודות הצי המלכותי וכן כספינת אימונים לצוערים הימיים של וסטמינסטר. עם חלוף השנים, התדרדר מצבה וכלא יכלה עוד להביא תועלת לצי, ריחפה עליה סכנת גריטה. קרן הימאים, שקיבלה אותה לטיפולה בשנת 1979, הצילה אותה מחצר הגרוטאות. כשעתידה מובטח, הועגנה תחילה בנהר התמזה לצד ספינות הצי "כריזנטמום" ו"פרזידנט", ובהמשך ברציפי סנט קתרין. בצשך זמן הזה, המשיכה להיות בית וספינת אימונים לצוערי הים של וסטמינסטר. היא הוסבה שוב לעיצוב של ספינת מחקר מלכותית והייתה פתוחה לקהל כמוזיאון. יחידת צוערי הים העתיקו את מושבם עם הזמן לאתר יבשתי בפימליקו, שמוקם בקומת הקרקע המשופצת של שיכון מועצה מקומי. קרן הימאים הוציא ה כ-500,000 ליש"ט על שיפוץ ושיקום חיוני עד שהספינה הועברה לבעלות קרן מורשת דנדי בשנת 1985.

דיסקברי פוינט, דנדי

ב-28 במרץ 1986 יצאה "דיסקברי" מלונדון על סיפון אוניית המשא "הפי מרינר" כדי להפליג הביתה אל העיר שבה נבנתה. היא הגיעה אל הנהר טיי ב-3 באפריל. הספינה, שהועברה אל מעגן שנבנה לפי הזמנה ב-1992, היא כיום נקודת העניין המרכזית באטרקציית המבקרים של דנדי, "דיסקברי פוינט". היא מוצגת במעגן שנבנה במיוחד למטרה זו, בתצורה קרובה ככל האפשר למצבה בשנת 1924, כאשר שופצה במספנת ווספר בפורטסמות'. היא רשומה כחלק מן הצי ההיסטורי הלאומי. "דיסקברי פוינט" מוכרת כמוזיאון לכל דבר וזכתה באינספור פרסים לאומיים, לצד היותה אטרקציית תיירות בסיווג 5 כוכבים. ב-2008 הוגדרו "דיסקברי" ואוספי הקטבים הקשורים אליה כ"אוסף מוכר בעל חשיבות לאומית".

מאז שנות ה-90', מתמקד מוזיאון "דיסקברי פוינט" בפרשנות לספינה בכל מסעותיה, עם פריטים אישיים מצוות הספינה כמו גם מידע על פעילויותיה המדעיות. מגוון הפריטים נע ממשחקים ששיחקו אנשי הצוות במשלחת הראשונה של "דיסקברי" עד דגימות של חיים ימיים. המוצגים החשובים ביותר בתצוגה הם הרובה של קפטן סקוט ומקטרתו. שלושת מסעותיה העיקריים, המשלחת הבריטית הלאומית לאנטארקטיקה (1904-1901), משלחת דיסקברי האוקיינוגרפית (1927-1925) ומשלחת החקר הבריטית, אוסטרלית וניו זילנדית לאנטארקטיקה (1931-1929), מוצגות כולן לצפייה ועיון במוזיאון באמצעות ראיות מוסרטות ומצולמות, לצד חפצים אותנטיים מכל תקופה בתצוגה. המוזיאון מחזיק גם במוצגים אחרים ממשלחת טרה נובה של סקוט וממשלחת אנדיורנס של שקלטון.

"דיסקברי" מתנוססת גם על סמל שלט האצולה של הטריטוריה הבריטית באנטארקטיקה.

רשום בקטגוריות הבאות:
פרסם תגובה
טיפים ורמזים
Mark
22 August 2015
Fantastic and surprisingly large museum. On top of this you can come back for free for an entire year after your visit. The "Smoked in History" beer on sale in the gift shop is super tasty.
8.7/10
24,307 אנשים כבר כאן
מפה
0.1km from Green Circular, Dundee DD1 4RT, בריטניה קבל הוראות
Mon-Sat 10:00 AM–5:00 PM
Sun 11:00 AM–5:00 PM

RRS Discovery על Foursquare

ספינת המחקר דיסקברי על Facebook

Apex City Quay Hotel & Spa

החל $123

Malmaison Dundee Hotel

החל $98

Central Three Story Townhouse I

החל $0

Indigo Hotel Dundee

החל $72

Hampton by Hilton Dundee

החל $94

Holiday Inn Express Dundee

החל $112

מראות מומלצות סמוך

ראה הכל ראה הכל
הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
McManus Galleries

McManus Galleries is a Gothic Revival-style building, located in the

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Dudhope Castle

Dudhope Castle is an extended late medieval tower house located on the

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Mills Observatory

The Mills Observatory in Dundee, Scotland, is the only full-time

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Mains Castle

Mains Castle (also known as Fintry Castle) is a 16th century castle in

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Claypotts Castle

Claypotts Castle is a medieval castle located in the suburban West

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Broughty Castle

Broughty Castle is a historic castle in Broughty Ferry, Dundee,

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Balmerino Abbey

Balmerino Abbey, or St Edward's Abbey, in Balmerino, Fife, Scotland,

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Powrie Castle

Powrie Castle is a 16th century castle located in the north of Dundee,

אטרקציות תיירותיות דומות

ראה הכל ראה הכל
הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
9/11 Tribute Center

The 9/11 Tribute Center shares personal stories of family members who

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
אנדרטת גבעת בנקר

אנדרטת גבעת בנקר (Bunker Hill Monument) ניצבת בעיר בוסטון במדינת

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Wright Brothers National Memorial

Wright Brothers National Memorial, located in Kill Devil Hills, North

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
Australian National Maritime Museum

The Australian National Maritime Museum, a maritime museum operated as

הוסף לרשימת המשאלות
אני כבר כאן
בקרתי
מוזיאון החלל הרוסי

מוזיאון החלל הרוסי (נקרא גם: 'מוזיאון הרפתקאות החלל' או 'המוזיאון

ראה את כל מקומות הדומים