ניהָאוּן (בדנית: Nyhavn, משמע "הנמל החדש") הוא נמל, תעלה ואזור בילוי בקופנהגן, בירת דנמרק, שנבנה במאה ה-17. הנמל נפרס לאורך 450 מטרים, כאשר קצהו המערבי בכיכר קוֹנגְנס ניטוֹרב ("כיכר המלך החדשה") וקצהו המזרחי הנשפך לים נמצא מעט דרומית לתיאטרון המלכותי הדני. הנמל משופע לאורכו בבתים צבעוניים מהמאות ה-17 וה-18, ובברים, בתי קפה ומסעדות. כמו כן בנמל עוגנות סירות עץ עתיקות רבות.
נמל ניהאון נבנה בשנים 1670 עד 1673 ביוזמת מלך דנמרק, כריסטיאן החמישי. את התעלה חפרו אסירי מלחמה שוודים שנשבו במלחמת דנמרק-שוודיה (1658-1660) (חלק מהמלחמה הצפונית השנייה). הנמל שימש שער ימי לעיר העתיקה של קופנהגן, כאשר כיכר המלך החדשה שימשה נקודת שינוע לסחורות של ספינות סחר ולשלל דגים. בעבר היה ידוע האזור לשמצה בשל ריבוי המסבאות ובתי הזונות ונודע כמעוזם של מלחים שיכורים.
ב-8 בפברואר 1875 נחנך לראשונה גשר החוצה את ניהאון. היה זה גשר עץ זמני, שהוחלף ב-1912 לגשר הנוכחי.
בהמשך גדלו ממדיהן של ספינות היוצאות לשיט ימי בינלאומי, וקוטרו הקטן של הנמל לא התאים לצורכיהן. כך החל הנמל לשמש בלעדית לתעבורת כלי שיט קטנים לשם הובלת מטענים בתוך דנמרק עצמה. לאחר מלחמת העולם השנייה תפסה תעבורה יבשתית תפקיד זה, ותנועת כלי שיט קטנים להעברת מטען נעלמה מהנמל, שנשאר כמעט ריק מספינות.
באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 נוסדה "אגודת ניהאון" (בדנית: Nyhavnsforeningen) במטרה להפיח חיים חדשים באזור הנמל. בשנת 1977 הוכרז ניהאון על ידי ראש עיריית קופנהגן כנמל במעמד מוזיאון של סירות עתיקות. בשנת 1980 הותאם רציף הנמל למעבר הולכי רגל - קודם לכן הוא שימש כאזור חנייה, בשנים שבהן נרשמה ירידה בפעילות בנמל. מאז הפך הנמל לאזור פופולרי בקרב תיירים ותושבי העיר, והחל לשמש פרקטית ככיכר לפי האדריכלים יאן גהל ולארס גמזו.
על הגדה הצפונית של ניהאון בנויים בתים צבעוניים מעץ, לבנים וטיח. הבית העתיק ביותר, בית מס' 9, נבנה ב-1681.
במשך כ-18 שנה, בשנים 1845 עד 1864, התגורר הסופר הנס כריסטיאן אנדרסן בבית מס' 67 בניהאון, והכניסה לביתו כיום מסומנת עם לוחית זיכרון. בין השנים 1871 ו-1875 התגורר אנדרסן בניהאון 18, וכיום נמצאת במקום חנות מזכרות העוסקת במורשתו.
בגדה הדרומית של ניהאון בנויות אחוזות מפוארות לאורך התעלה, בהן טירת שרלוטנבורג בקצה המערבי ליד כיכר המלך החדשה.
האזור המערבי של ניהאון, מכיכר המלך החדשה ועד לגשר, מוגדר כמוזיאון לספינות עתיקות. מאז הכרזתו כנמל לשימור היסטורי ב-1977, יועדה הגדה הדרומית של התעלה לעגינת ספינות עתיקות בבעלות המוזיאון הלאומי הדני, שקיבל מחברת התחבורה אה. פה. מולר תרומה של אוסף ספינות עתיקות ששוחזרו בדיוק רב. הגדה הצפונית הופקדה בידי "אגודת ניהאון" ועוגנות בה ספינות עץ בבעלות פרטית שהן עדיין ברות-שימוש. עם הספינות העוגנות בנמל נכללות:
בקצה המערבי של ניהאון, ישנו פסל הנצחה בשם "עוגן הזיכרון" (בדנית: Mindeankeret), לזכרם של מעל 1,700 קצינים וימאים דנים ששירתו בצי המלכותי, צי הסוחר או בכוחות בעלות הברית, והקריבו את חייהם במלחמת העולם השנייה. הפסל נחנך ב-1951, והחליף צלב עץ זמני שהוצב במקום ב-1945. העוגן, שעליו חותמת המלך פרדריק השביעי, נוצר ב-1872 ושימש את הפריגטה Fyn שעגנה בבסיס הצי הדני הולמן במהלך מלחמת העולם השנייה. בכל שנה ב-5 במאי - יום השחרור הדני ב-1945 - נערך טקס רשמי לזכר הנופלים בעוגן הזיכרון.
לאורך הצד הצפוני והשמשי יותר של ניהאון, ישנן מסעדות וברים רבים, הפונים לנמל. כמו כן סיורי שיט מודרכים לאורך התעלה יוצאים מהנמל.
בקצהו המערבי של ניהאון ממוקמת תחנת המטרו קונגנס ניטורב, אם כי היא נמצאת בצד הרחוק יותר של הכיכר. קווים M1 ו-M2 של המטרו של קופנהגן עוצרים בתחנה.
בשנת 2016 נחנך הגשר Inderhavnsbro ("גשר הנמל הפנימי") המחבר בין ניהאון לכריסטיאנסהאון, לאחר שנים של עיכובים ודחיות. זהו גשר מתרומם הכולל מסלול הולכי רגל ואופניים באורך 180 מטרים, והוא מכונה "גשר הנשיקה" מכיוון שצורתו מזכירה שתי לשונות נפגשות.
