הר K2 (נודע גם בשמות פסגת גודווין-אוסטן, לאמבה פהאר, צ'וגורי, קצ'ו ודאפסאנג) הוא הר גבוה ברכס קארקוראם, שהוא חלק מרכס ההימלאיה על גבול סין וצפון פקיסטן.
גובהו 8,611 מטר, והוא ההר השני בגובהו בעולם לאחר האוורסט, שגובהו 8,848 מטר.
ההר נחקר לראשונה על ידי אירופאים בשנת 1856, עת משלחת בראשותו של הנרי האברשאם גודווין אוסטן כינתה אותו "K2" על שם "קארקוראם 2".
הנסיון המקצועני הראשון לטיפוס על ההר נעשה ב־1902, אך רק לאחר 5 נסיונות מאומצים ויקרים שנכשלו, נכבשה פסגת ההר ב־31 ביולי 1954 על ידי משלחת מטפסים איטלקית בהובלתו של ארדיטו דסיו. שני המטפסים שהגיעו לפסגה למעשה הם לינו לצ'דלי ואכילֶה קומפניוני.
האשה הראשונה שהעפילה לפסגת K2 היא ואנדה רוטיאקביץ' מפולין, ב־1986. חמש הנשים שניסו לטפס על הפסגה אחריה מתו כולן (שלוש מהן בדרכן חזרה), נסיבות שהובילו לאמונה תפלה כי ההר מקולל למטפסות ההרים.
K2 נחשב כהר קשה יותר לטיפוס מהאוורסט, ולמעשה ההר הקשה ביותר לטיפוס בעולם. נכון ל-1 בינואר 2002 רק 198 מטפסים הגיעו לפסגה. שניים מהם הגיעו פעמיים. מתוך ה-196 שהגיעו לפסגה, 22 ניספו בדרכם חזרה, כך שבפועל רק 174 מטפסים השלימו העפלה מלאה. בניסיונות העפלה אלו ניספו 49 אנשים, מתוכם 13 בשנת 1986 לבדה. דהיינו, אחד מכל ארבעה מטפסים מסיים את חייו על ההר. בעונת הטיפוס של 2006 הגיעו רק ארבעה מטפסים לפסגת K2. ארבעה מטפסים קיפדו את חייהם בניסיונות העפלה כושלים. זהו היחס הירוד ביותר של הגעה לפסגה כנגד מספר הקורבנות.
באוגוסט 2008 הגיעו ביחד 18 מטפסים משבע משלחות שונות לפסגה. המטפסים הגיעו לפסגה מאוחר מאוד, בסביבות 18:30, ולא הספיקו לרדת ממנה בשעות האור. ביומיים הבאים נספו במהלך הירידה 11 מהם, ורק שבעה נצלו כשלשניים מהם כרתו מאוחר יותר את כל אצבעות הרגליים בשל הקפאון.