הגלבוע הוא רכס הרים בישראל. הרכס הוא שלוחה של הרי השומרון. גובה הפסגה בו הוא 536 מטר בפסגת מלכישוע. הכוון הכללי של הרכס הוא דרום מזרח - צפון מערב, האורך הוא כ-18 קילומטר והרוחב 8 קילומטר. ההר נמצא במקום החיבור של עמק הירדן ועמק יזרעאל.
הפעילות לאורך העתק גלבוע כרמל עיצבה את דמותו של ההר. ההעתק הפועל במגמה צפונית-מערבית, נוצר כתוצאה מתזוזה צפונית של השבר הסורי-אפריקני, לכן מתרומם קצהו המזרחי והוא תלול יותר מאשר קצהו המערבי. במבט על ההר מעמק חרוד, הנמצא 100 מטר מתחת לפני הים, נראה הרכס כמערכת צוקים גדולה ותלולה - גובה של 700 מטר מעל פני השטח.
רכס הגלבוע מורכב מ-11 רכסים, ביניהם הר מלכישוע (536 מטר), הר ברקן (497 מטר) והר יצפור (470).
הגלבוע מוזכר בתנ"ך בספר שמואל, בסיפור על נפילת שאול ובניו במלחמה נגד הפלשתים. ברוב שטחו של הגלבוע האקלים הוא ים-תיכוני ויורדים בו כ-450 מ"מ משקעים בשנה.
לפני מלחמת העצמאות היו בגלבוע כ-15 כפרים ערבים. כיום מצויים על ההר 12 כפרים ערביים ו-4 יישובים יהודיים, ואחד נוסף בשלבים אחרונים של תכנון.
המאפיינים הטבעיים של הר הגלבוע הם סלע גיר קשה. הרים תלולים וצמחייה רבה ומגוונת. הסלעים העיקריים המרכיבים את ההר הם דולומיט, גיר, קירטון, צור ובזלת.
יחידות הסלע הנחשפות בשולי הגלבוע משתייכות לחבורות :יהודה, הר הצופים, עבדת, טבריה וים המלח. החבורות העיקריות הן:
במחצבות בשולי הגלבוע: מחצבת גדעונה, מחצבת בית-אלפא ומחצבת אבינדב מבוצעות בדיקות גאולוגיות כאשר יש תוכנית להפוך את מחצבת חפציבה, מחצבה נטושה, לאתר פתוח לתצוגה גאולוגית. על המחצבה נאמר Шаблон:ציטוט
על הגלבוע אמר דוד בקינתו על יהונתן:" הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת: כִּי שָׁם נִגְעַל, מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן" (שמואל ב' פרק א', כ"א ) . מהרכס, אשר בקטע המזרחי שלו עוברת פרשת המים נובעים יותר מעשרה מעיינות - השופעים שבהם נמצאים ברובם למרגלות ההר. בחלקים הגבוהים של ההר, נובעים מעיינות שכבה, המקבלים את מימיהם מגשמי ההר, 400 -500 מ"מ בשנה: עין שאול, עין נורית ועין הסמל. לרגלי ההר נובעים קבוצת מעיינות שופעים יותר: עין יזרעאל, מעיין חרוד, עין שוקק, ועין עמל בגן השלושה (הסחנה). מעיינות אלה מקבלים את מימיהם מאקוויפר ההר, מאגן היקוות של צפון השומרון.
המעיינות פורצים בבסיס הרי הגלבוע בשל חשיפת השכבות הנושאות מים לאורך העתק גלבוע כרמל. בעקבות יצירת ההעתקים הופיעו בשטח המגע בין בקעת בית שאן לבין הרי הגלבוע נביעות המים המרובות. שפע המעיינות הביא לכך שהמועצה אזורית בקעת בית שאן בקשה לשנות את השם של האזור ל"עמק המעיינות". שפע זה גרם גם ליישובי הסביבה לפתח את תחום התיירות במקביל לחקלאות המסורתית.
ייחודו של הר הגלבוע הוא במרבדי הפרחים: אירוס הגלבוע הפורח מוקדם, ולאחריו חלמונית, נרקיס ורקפת. אירוס הגלבוע נחשב מין נדיר אותו לא ניתן למצוא במקומות אחרים.
מאוחר יותר יש בהר פריחה של כלניות, נוריות, צבעוני ההרים, ופרגים.
בגלבוע נמצאים בעלי חיים רבים כמו זאבים, חזירי בר, ארנבים, שפני סלע, עטלפי פירות וקיפודים. בגלבוע יונקים קטנים כמו מריון מצוי, גרביל הסלעים, עכבר הבית ונברן השדה. בהר נמצאים החיוויאי והצופית ונחשים כמו האפעה, צפעון שחור ועין החתול האדמדם. זוחלים המצויים בהר הם הקמטן, החומט המנומר, חומט הפסים, חומט ננסי וחומט נחשוני וכן חרדון מצוי, צב היבשה והזיקית.
בהר]]
לנושאי הגאולוגי והמעיינות: