הגליל הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל. גבולותיו של הגליל הם עמק יזרעאל ועמק בית שאן בדרום, בקעת הירדן, הכנרת ועמק החולה במזרח, חוף הים התיכון ועמק זבולון במערב, ולבנון בצפון. כיום מקובל בקרב הקהילה הגאוגרפית בישראל לראות בגבול המדיני בין מדינת ישראל ללבנון כגבולו הצפוני של הגליל, אולם יש עדיין הגורסים שיש לראות את האזור שבין גבול ישראל-לבנון לבין נהר הליטני כחלק מהגליל העליון, ומכנים אותו "הגליל הלבנוני".
בגליל העליון, אזור נחל כזיב]]
]]
קו הגבול בין הגליל העליון לגליל התחתון הוא בקעת בית הכרם, שהיא עמק צר הנמשך ממזרח למערב במרכז הגליל. בעוד הגליל העליון מאופיין בהרים גבוהים, שהגבוה ביניהם הוא הר מירון, המתנשא לגובה 1208 מטרים. הגליל התחתון מאופיין בהרים נמוכים יחסית, מופרדים על ידי עמקים רחבי ידיים. ההבחנה בין שני חלקי הגליל קדומה, ומוזכרת כבר במשנה: 'מכפר חנניה (ישוב בבקעת בית הכרם) ולמעלן, כל שאינו מגדל שקמין - גליל העליון, ומכפר חנניה ולמטן, כל שהוא מגדל שקמין - גליל התחתון' (שביעית ט', ב')
בגליל ישנם עשרות קברי צדיקים, בעיקר מתקופת התנאים, שהמרכזי שבהם בוא קבר רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר במירון. בבית הקברות העתיק בצפת קבורים האר"י ורבנים נוספים מתקופתו, כדומת רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך.
קיימות עדויות להתיישבות בגליל כבר בתקופת האבן. עדות עיקרית להתיישבות מתקופת האבן הקדומה היא איש הגליל, שרידי שלד הומנויד בן תקופה זו אשר נתגלו במערה בנחל עמוד. שרידים אלה, שגילם מוערך בכ-140,000 שנים (או אף יותר), הם השרידים העתיקים ביותר של נוכחות אנושית באזור זה. גם במקומות אחרים בגליל נתגלו שרידים של התיישבויות מתקופות פרה-היסטוריות: בעמק החולה ליד מעיינות עינן; ובמערת קפצה שליד נצרת, שמוערך כי יושביה חיו לפני כ-100,000 שנים. גם בנחל בצת התגלו שרידי התיישבות מתקופת האבן; ובמחצבת עברון נמצאו שרידים מן התקופה הפלאוליתית התיכונה. מאוחר יותר, בתקופת האבן החדשה, נמצאות עדויות להתיישבויות של התרבות הנאטופית לפני כ-12,800 – 10,200 שנים באזורי הגליל ובכלל זאת באזור עין גב.
בגליל אותרו ממצאים רבים יותר הנוגעים לתקופה הכלקוליתית. בפקיעין נמצאה מערב קבורה מתקופה זו. כיום ידוע על 22 יישובים נפרדים בגליל ההררי, כולם לצד מקורות מים, מן התקופה הכלקוליתית[1] (ביניהם באר צונם). באתרים נמצאו ממצאים קראמיים ייחודיים לאזור לצד ממצאים טיפוסיים לתקופה. בגליל התחתון לא הייתה נהוגה התיישבות סמוך לברכות, והתרבות הייתה שונה מן התרבות בגליל העליון.
תקופת הברונזה בגליל מאופיינת בתחילת העיור.
ראו ערכים מורחבים:
בתקופת בית שני היה היישוב היהודי בגליל פורה מאוד. עם החרבת היישוב היהודי בשתי המרידות בשלטון הרומאים (המרד הגדול ומרד בר כוכבא) עבר מרכז הכובד של העם היהודי בארץ מיהודה (חבל ארץ) לגליל.
בשנת 1946 אירעה העלייה לביריה, בו החליטו שלטונות המנדט הבריטי להגדיר את היישוב ביריה הסמוך לצפת כ"שטח צבאי מוחזק", לאחר שחבריה נעצרו על ידי השלטונות בגלל אחזקת נשק לא חוקית. היישוב הגיב בעלייה המונית של אלפים אל ביריה, אל מול התנגדותו של הצבא הבריטי. העלייה נערכה על ידי חניכי תנועות הנוער, פועלים וחיילים משוחררים, בליל י"א באדר התש"ו, אם במטרה להסמיך את האירוע למאורעות תל-חי, ואם במטרה להסוות את האירוע כעלייה השנתית של בני נוער לתל-חי. בתחילה גילו הבריטים התנגדות עיקשת, ופיזרו את המתיישבים בטנקים ושריוניות. לאחר הפעם השנייה שעלו המונים למקום הסכימו שלטונות המנדט לקיומו של יישוב של קבע במקום.
הגליל שוחרר במבצע חירם ב-1948 ומאז נעשו מאמצים רבים לאכלסו שוב ביהודים ולנסות להשיג רוב יהודי בגליל.
לאורך כל ההיסטוריה היה הגליל התחתון מיושב יותר מאשר הגליל העליון. האוכלוסייה הערבית שחיה בארץ התיישבה למרגלות הבקעות ועיבדה אותן. בגליל העליון הייתה התיישבות חקלאית מועטה, והייתה אוכלוסייה מיעוטית נרדפת, הדרוזים. העיר צפת בגליל העליון נחשבת לאחת מארבע ערי הקודש ולכן תמיד משכה אליה אוכלוסייה דתית. מייחסים לצפת את מקור התפתחותה של תורת הקבלה. עם קום המדינה, החלה התיישבות בגליל, הוקמו עיירות לעולים חדשים, ובשנות ה-80 הוקמו יישובים קהילתיים רבים בגליל במטרה לנסות ולשנות את הדמוגרפיה של הגליל תוכנית זו אף כונתה "יהוד הגליל", היות שאחוז אוכלוסיית המיעוטים ובמיוחד בגליל התחתון גבוה, דבר העלול לערער את שליטת ישראל בו.
Шаблон:הפניה לערך מורחב הגליל העליון משתרע על כ-800 קמ"ר. יש בו נופים הרריים המכוסים בצמחייה רבה - בעיקר חורש ים-תיכוני. ההרים הם גבוהים ותלולים וביניהם עמקים עמוקים וצרים. באזור יש צורות נוף קארסטיות. הגליל העליון מגיע לגובה מרבי של 1208 מ' מעל פני הים (הר מירון).
אקלים הגליל העליון הוא אקלים ים תיכוני. הקיץ חם מאוד ויבש והחורף גשום מאוד. זהו החבל הגשום ביותר בארץ, וקר יחסית לשאר חלקי הארץ.
Шаблон:הפניה לערך מורחב האקלים בגליל התחתון הוא אקלים ים תיכוני אך כמות המשקעים באזור קטנה יותר. לעומת הגליל העליון, בגליל התחתון ההרים נמוכים ועגולים, ומכוסים ביערות אלונים, בצמחיה רבה וביניהם עמקים רחבים. רוב הרי הגליל התחתון עשויים גיר רך, ורק המדרונות המזרחיים מכוסים בזלת. חלקים גדולים מהגליל התחתון מהווים שטח חקלאי.
תושבי הגליל מתחלקים בין 4 נפות (הנתונים נכונים לשנת 2007, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה):