בניין קרייזלר (באנגלית: Chrysler Building) הוא גורד שחקים השוכן בניו יורק ואחד מסמליה של העיר. הבניין, שהושלם בשנת 1930 מגיע לגובה של 319 מטרים. הבניין מצוי באי מנהטן במפגש רחוב 42 עם שדרת לקסינגטון.
הבניין תוכנן על ידי האדריכל ויליאם ואן אלן עבור חברת קרייזלר וכיום בבעלות TMW וטישמן ספייר.
בעת תכנון הבניין ובנייתו נערכה בעיר ניו יורק תחרות בלתי ממוסדת לבניית גורד השחקים הגבוה בעולם. בניין קרייזלר נבנה במהירות ממוצעת של 4 קומות מידי שבוע. בשל אמצעי הבטיחות שננקטו, אף לא עובד אחד נהרג במהלך הבנייה.
קודם לסיום המבנה, עמד המבנה בגובה זהה למבנהו של ה. קרייג סווראנס — וול סטריט 40. סוורנס הוסיף שתי קומות לבניינו וטען כי בניינו הינו הבניין הגבוה בעולם (כאשר אין מתייחסים למבנים שאינם משמשים למגורים או עסקים, כגון מגדל אייפל).
ואן אלן השיג בינתיים בסודיות רבה היתרים לבניית צריח בגובה 38.1 מטרים בראש המבנה. הצריח נבנה בהיחבא בתוך בניין קריזלר מנירוסטה והועלה למקומו בחודש נובמבר 1929. עם השמת הצריח במקומו הפך בניין קרייזלר הן לבניין הגבוה בעולם והן למבנה הגבוה בעולם. שיא זה הוחזק משך שנה אחת בלבד, עד שהושלמה בנייתו של בניין אמפייר סטייט, ועל כן סירב וולטר קרייזלר לשלם לואן אלן את שכרו.
בניין קרייזלר נפתח לציבור ב־27 במאי 1930.
בניין קרייזלר הוא דוגמה לארכיטקטורת אר דקו, וצורתו של המבנה נועדה להזכיר את חזית המכוניות מתוצרת קרייזלר.
לובי המבנה ידוע בעיצוב האר דקו שלו וכן מרפסת הצפייה שבראש המגדל, אשר הפכה כעבור כמה שנים למסעדה יוקרתית. במהלך השפל הכלכלי הגדול נסגרה המסעדה ונפתח במקומה מועדון פרטי בשם מועדון קלאוד (מועדון העננים).
בשל צורת הבניין, קומותיו הגבוהות הן צרות ובעלות תיקרות מוטות דבר המאפשר שימוש בקומות אלה כחדרי תחזוקה ומכונות בלבד.
בעת בנייתו נחשב הבניין כבניין "מטופש" ובלתי פונקציונלי. כדוגמה לטענות אלה הביאו את הגרגויילים בקצה המגדל. עם זאת, במהלך השנים השתנתה דעתם של הארכיטקטים והציבור, וכיום נחשב הבניין לאחד הבניינים היפים ביותר שנבנו בעיר ניו יורק ולסמל לשנות ה־20 שקדמו לשפל הכלכלי הגדול.
בבניין 32 מעליות, ושטח הרצפה בו 111,201 מ"ר.