תעלת הים הלבן - הים הבלטי (רוסית: Беломоро-Балтийский канал), המכונה בקיצור בלומורקנאל (רוסית: Беломорканал), או ББК בראשי תיבות, היא תעלת ספנות מלאכותית המחברת בין הים הלבן והים הבלטי בקרבת סנקט פטרבורג. חפירתה עלתה בחייהם של למעלה מ-100,000 אסירי גולאג.
התעלה חופפת במסלולה שני אגמים, אגם אונגה ואגם ויגוזרו, וכן כמה נהרות. אורכה הכולל הוא 227 ק"מ. תועלתה כיום מוגבלת בשל רדידותה, כארבעה מטרים בלבד, שאינם מאפשרים שיט אניות גדולות.
השלטון הסובייטי הציג את השלמת התעלה כהישג של תוכנית החומש הראשונה, שכן היא הושלמה ארבעה חודשים לפני המועד המתוכנן, לאחר שנחפרה במשך 20 חודשים בשנים 1931-1933, כמעט אך ורק בעבודת כפיים. למעשה, התעלה הייתה הפרויקט המשמעותי הראשון שנבנה בעבודת כפייה של אסירי גולאג. ББЛАГ, הגוף המנהל את מחנה האסירים שחפרו את התעלה, סיפק כ־150,000 עובדי כפייה. השלטונות הציגו את הפרויקט כעדות להצלחת "חישול" העבריינים באמצעות "עבודה מתקנת". תנאי החיים במחנה ББК היו קשים ומרבית האסירים מתו מרעב וכתוצאה מעבודת הפרך.
על שם התעלה נקרא סוג של סיגריות רוסיות "בלמורקנאל" וגם הרכב שאנסון. אנדרטה לזכר המתים בהקמתה הוקמה בפובונייץ, ואף נכתב עליה מחזה קומי מאת ניקולאי פוגודין.
כיום עוברות בתעלה בין 10 ל־40 סירות ביום בלבד. על אף שנאמר על התעלה שהיא כישלון מוחלט, סטלין היה גאה בה והכחיש את חוסר התועלת שבה.
