האנדרטה ליהודי אירופה שנרצחו ידועה גם כ"אנדרטת השואה", הינה יד זיכרון שהוקמה בברלין ליהודים שנרצחו בשואה, ותוכננה על ידי האדריכל פיטר אייזנמן. האנדרטה נחנכה בשנת 2005, והיא ממוקמת מעט דרומית לשער ברנדנבורג, במקום שבו שכן בימי הרייך השלישי בניין משרדי הקאנצלר של אדולף היטלר.
האנדרטה משתרעת על שטח של 19,000 מ"ר והיא מכוסה ב 2,711 קוביות בטון, המסודרות בתבנית משבצות על גבי מישור משופע, בדומה לקברים בבית עלמין. קוביות הבטון הינן באורך של 2.38 מ', ברוחב של 0.95 מ', ובגובה משתנה, בין 0.2 מ' ל-4.8 מ'. הצבת הקוביות תוכננה על מנת ליצור אווירה של אי נעימות ובלבול.
"מקום מידע" תת-קרקעי המסונף לאתר כולל את שמותיהם של כל הקורבנות הידועים של השואה, אשר התקבלו ממוזיאון יד ושם, וכן תערוכה בנושא השואה.
עלות בניית האתר הייתה כ-25 מיליון אירו.
העיתונאית הגרמנייה לאה רוש הייתה הכוח המניע מאחורי בניית האנדרטה. בשנת 1989 היא ייסדה קבוצה על מנת להביא לבניית האנדרטה ולאסוף תרומות. כאשר הדרישה קיבלה תנופה ציבורית, הבונדסטאג החליט להביא ליישום הפרויקט, ובמאי 1994 החלה התחרות על תכנון האתר. ביוני 1995 התקבלה הצעתה של קריסטין ז'קוב-מרקס, ציירת מברלין, ליצירת מישור משופע מבטון בו ייחרתו שמות הקורבנות [1] אך ההצעה העלתה ביקורת רבה, וחריטתם של מיליוני השמות באבן נראתה כבלתי ניתנת ליישום. לבסוף דחה הקאנצלר הלמוט קוהל את הצעתה של ז'קוב-מרקס. בתחרות נוספת שנערכה בנובמבר 1997 זכה האדריכל היהודי - אמריקני פיטר אייזנמן. בתחרות זו נדחתה הצעה להשאיר את האתר ריק למעט תחנת אוטובוס ממנה ייצאו אוטובוסים כל מספר דקות למחנה הריכוז זקסנהאוזן. ביוני 1998 רוב גדול של הבונדסטג החליט על קבלת תוכניתו של אייזנמן, לה צורף מוזיאון תת-קרקעי "מקום המידע", אשר גם אותו תכנן אייזנמן. הבנייה בפועל החלה ב-1 באפריל 2003.
באוקטובר 2003 התברר כי החברה הגרמנית דגוסה, אשר סיפקה חומר כנגד גרפיטי על מנת להגן על הקוביות, היא החברה שייצרה את גז ציקלון B בימי השואה. לאחר שיקול דעת המשיכה העבודה, לרבות מעורבות החברה דגוסה, כאשר החברה התחייבה לספק את הצבע לצביעת הקוביות בלא עלות גם בעת ההקמה, וגם בכל צביעה עתידית של האנדרטה.
ב-15 בדצמבר 2004 הסתיימה עבודת הבנייה. ב-10 במאי 2005 נחנך האתר, כחלק מציון 60 שנה לתבוסת הנאצים במלחמת העולם השנייה. יומיים לאחר מכן נפתח האתר לקהל.
הארגון הגרמני של הצוענים, "ארגון רומה וסינטי" ביקר את הקמת האתר שכן הוא מציין את הקורבנות היהודים של השואה, מבלי להזכיר את רצח הצוענים ולא יהודים אחרים, שנרצחו על ידי הנאצים בשל גזעם, דתם או נטייתם המינית או הפוליטית. במענה לביקורת זו השיבה ממשלת גרמניה כי היא מתכננת להקים בסמוך אנדרטה נפרדת לצוענים, וכן אנדרטה נפרדת לנרצחים בשל נטייתם המינית.
ארגוני נכים ביקרו את חוסר הנגישות לכיסאות גלגלים בחלק ניכר מן האתר. ישנם מסלולים בעלי נגישות, ומעלית היורדת אל "מקום המידע", אך לא כל האתר נגיש לכיסאות גלגלים.
ביקורת נוספת מציינת כי באף מקום באתר, או מסביבו, אין ציון מפורש של הדבר שאותו בא האתר לציין. עם זאת, רבים סבורים כי לכך התכוון המתכנן, על מנת להוסיף לאווירת אי הנוחות, ולעודד את המבקרים להסיק את מסקנותיהם האישיות.
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
35px
default desc none</imagemap> |
' |
מיזמי קרן ויקימדיה
<tr><td>
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנדרטה
ליהודי אירופה שנרצחו
</td></tr> |
---|